אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שלוש חזיתות בו–זמנית: סלינגר סופגת אש מכל קצות הקשת הפוליטית צילום: אוראל כהן

שלוש חזיתות בו–זמנית: סלינגר סופגת אש מכל קצות הקשת הפוליטית

ארבעה חודשים לפני הפרישה, ובצל חזית פתוחה עם מנכ"ל האוצר שי באב"ד, נאלצת הממונה על שוק ההון לספוג מתקפה על הרפורמות שלה. משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, רמז לדורית סלינגר שכוחה נחלש: "המצב הפוליטי הקיים מאפשר לנו לתקן את החוק גם אם סלינגר תתנגד"

10.05.2018, 09:19 | רחלי בינדמן

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר נמצאת תחת מתקפה, כשברקע עוד מהדהדים הדברים החריפים שהשמיע נגדה ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת. אתמול, יום אחרי חשיפת "כלכליסט" בדבר עימות בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד לבין הממונה, נפתחו נגד סלינגר, שצפויה לפרוש מתפקידה בסוף אוגוסט, לא פחות משלוש חזיתות פרלמנטריות.

קראו עוד בכלכליסט

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן הממונה על שוק ההון דורית סלינגר | צילום: אוראל כהן הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן

 

יו"ר ועדת הכספים משה גפני:

נחלץ להגן על העמלות של סוכני הביטוח

 

אתמול התקיימו שני דיונים עוקבים בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שבעצמו התבטא בעבר נגד סלינגר ובזכות סוכני הביטוח. הראשון התקיים לבקשת סוכני הביטוח, בעקבות חוזר שפרסמה הממונה לפני כחודש ובעקבותיו הודיעה לשכת סוכני הביטוח כי בכוונה לעתור נגדו לבג"ץ. החוזר קובע, לכאורה, את המובן מאליו - סוכני ביטוח שלא ייפגשו עם עובד לפני צירופו לקרן פנסיה, לא יוכלו ליהנות מעמלה בעבורו מחברת הביטוח.

במשך שנים היתה נהוגה שיטת "הרשימות", בעיקר עבור עובדים חלשים בעלי שכר נמוך, שבמסגרתה מעסיקים מעבירים לסוכני ביטוח רשימות עובדים, ואלה — למעט אם בחרו אחרת באופן אקטיבי, ומרביתם אינם עושים זאת - מצורפים לקרן הפנסיה שבחר בעבורם המעסיק. זאת לרוב בדמי ניהול גבוהים, כשסוכן הביטוח של המעסיק גוזר עמלה שוטפת בעבורם.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני, צילום: אלכס קולומויסקי   יו"ר ועדת הכספים משה גפני | צילום: אלכס קולומויסקי יו"ר ועדת הכספים משה גפני, צילום: אלכס קולומויסקי

הסוכנים, מצדם, טוענים כי עלות פגישה כזו עם עובד יקרה מאוד לסוכן לעומת התמורה שהוא מקבל עבור העובד. יתרה מכך, לטענתם, אותם עובדים מקבלים מהסוכן עזרה שוטפת, כמו במקרה של אובדן כושר עבודה או שינוי במצב המשפחתי, וכי אם הוא לא יקבל עמלה בעבורם, הוא לא יעניק את השירות בחינם. הסוכנים תוקפים בעיקר את רצונה של סלינגר לשלול מהם עמלה גם בעבור עובדים קיימים.

הסוכנים, הידועים בלובי הפוליטי החזק שלהם, שכנעו את יו"ר ועדת הכספים לכנס פגישה בהולה בנושא בוועדה, ובסופה הודיע גפני "אם רשות שוק ההון לא תגיע להסדר עם לשכת סוכני הביטוח בנושא, נחוקק חוק חדש". גפני נחלץ לעזרת הסוכנים, ולא בפעם הראשונה, כשאמר בדיון "לא ייתכן שיבטלו רטרואקטיבית את הכנסות הסוכן על עסקאות שכבר נעשו. רשות שוק ההון חייבת לשבת עם הסוכנים ולפתור זאת. אם המצב לא ישתנה תוך שבועיים, ועדת הכספים תתקן את החוק הקיים - גם אם הרשות תתנגד".

גפני גם רמז כי יש לו רוב דרוש לכך: "המצב הפוליטי הקיים מאפשר זאת" אמר, תוך שהוא מרמז לדברי הביקורת החריפים שהטיחה השבוע שרת המשפטים איילת שקד נגד עודף הרגולציה מצד סלינגר בדיון בישיבת הממשלה בתחילת השבוע.

ח"כ מיכל בירן:

דורשת תחליף לפנסיית ברירת המחדל

הדיון הנוסף עסק בהצעת החוק של חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני), שזכתה לתמיכת רוב חברי ועדת הכספים, ולפיה יש להוריד את תקרת דמי הניהול החוקית בקרנות הפנסיה מ־6% מההפקדות ו־0.5% מהצבירה ל־3% מההפקדות ו־0.25% מהצבירה. סלינגר מתנגדת להצעה זו, שנולדה בעקבות הטענה כי מאמציה לדאוג לחוסכים החלשים באמצעות רפורמת ברירת המחדל - רפורמת הדגל של הממונה בתחום הפנסיה - פשוט כשלו.

לבקשת ועדת הכספים הציגה רשות שוק ההון בוועדה נתונים המראים עד כמה החוסכים החלשים הם שמשלמים את דמי הניהול הגבוהים ביותר. כך התברר כי אחד מכל חמישה חוסכים משלם את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק, וכי 72% מהעובדים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים מרוויחים פחות משכר מינימום. 45% מהם אפילו משתכרים פחות מ־2,700 שקל בחודש.

חברת הכנסת מיכל בירן, צילום: עומרי פורר חברת הכנסת מיכל בירן | צילום: עומרי פורר חברת הכנסת מיכל בירן, צילום: עומרי פורר

אלה אינם נתונים חדשים, ובדיוק בגללם יצאה לפני שנה וחצי לדרך רפורמת פנסיית ברירת המחדל של סלינגר ושר האוצר משה כחלון. במסגרת הרפורמה בחר משרד האוצר באמצעות מכרז שתי קרנות פנסיה (הלמן אלדובי ומיטב דש) שהתחייבו לדמי ניהול אפסיים עבור כל מי שיצטרף אליהן בשנתיים שלאחר יציאת המכרז לדרך. אלא שהנדבך המשמעותי לרפורמה נכנס לתוקף רק באפריל האחרון.

עד כה, מי שצורפו לקרנות המוזלות היו רק עובדים שהביעו רצון בכך. הבעיה היא שהעובדים החלשים ביותר לרוב אינם מודעים לזכאותם זו ואינם מכירים את דבר קיומה של קרן מוזלת. הנדבך שחל רק מאפריל קובע כי מעסיקים שעובדיהם משלמים דמי ניהול מקסימליים יהיו חייבים לצרף כל עובד חדש באופן אוטומטי לאחת משתי קרנות הפנסיה המוזלות.

אבל חברי הכנסת שתקפו את סלינגר בדיון, בדגש על ח"כ בירן ואיציק שמולי (המחנה הציוני) התעלמו לחלוטין מהשינוי הזה, ורק חזרו וטענו כי העובדים החלשים לא יצטרפו בעצמם לקרנות המוזלות, ולכן הרפורמה אינה עובדת. מיכל בירן אמרה כי "דמי הניהול היו גבוהים מאוד, ולכאורה נפתרה הבעיה, כי יש ירידה בממוצע בשנים האחרונות, אבל הירידה אינה מתפלגת באופן שווה. העניים משלמים את דמי הניהול הכי גבוהים, המנקה משלמת את דמי הניהול הכי גבוהים".

ח"כ גפני הוסיף: "הנתונים מראים כי מי שמשלם דמי מקסימום זו המנקה בבניין, שאין לה מושג מה זו קרן ברירת מחדל והיא אינה יודעת עברית. אתה לא מודיעים להם., לא אמרתם לאותם עובדים מוחלשים: 'אתם משלמים גבוה, תעברו לקרן ברירת מחדל'. יש שתי ברירות - לתמוך בהצעת החוק של מיכל בירן, או שתציעו הצעה כתחליף. לא נותיר זאת במצב הזה".

ברשות שוק ההון הסבירו כי הורדת תקרת דמי הניהול רק תשרת את סוכני הביטוח וקרנות הפנסיה. מדוע? כיוון שיגדל האינטרס לצרף את אותם עובדים לביטוחי מנהלים יקרים יותר במקום לקרן פנסיה. נציגי הרשות הסבירו בדיון כי ברגע שתקרת דמי הניהול תרד, התמריץ של סוכני הביטוח לצרף עובדים חלשים למוצר הפנסיוני המתחרה - ביטוח מנהלים, שבו דמי הניהול המקסימליים עומדים על 1.05% מהצבירה ו־4% מההפקדות יעלה - וכך העובדים החלשים ישלמו הרבה יותר. היתה בכך הודאה מסוימת מצד רשות שוק ההון כי אין בכוחם לאכוף בצורה מוחלטת את רפורמת ברירת המחדל, וכי המעסיקים וחברות הביטוח יחפשו דרכים לעקוף את הרפורמה.

בסוף הדיון הציב גפני לסלינגר אולטימטום, להציג בתוך חודש נתונים המוכיחים כי רפורמת פנסיית ברירת המחדל עובדת או שהוא יקדם את הצעת החוק.

ח"כ נורית קורן:

דורשת להצר את סמכויות הממונה על שוק ההון

אלא שהמתקפה על הממונה לא הסתיימה כאן, ל"כלכליסט" נודע כי ח"כ נורית קורן (ליכוד) פרסמה הצעת חוק שמטרתה להצר את סמכויות הממונה על שוק ההון. כיום יש לה סמכות להוציא שורה של הוראות מבלי לעבור הליך של חקיקה. לטענת קורן, מדובר בפרצה בחוק, המאפשרת לממונה "להעביר רפורמות ולהוציא חוזרים שהם בעלי משמעות מכרעת עבור כל ענף הביטוח, ללא שום פיקוח מטעם הכנסת".

בדברי ההסבר להצעה מציגה קורן דוגמאות: "בעיצומו של הליך חקיקת חוק ההסדרים ל־2015 החליטה ועדת הכספים של הכנסת להוציא הצעת חוק שעסקה בקרן ברירת מחדל בתחום הפנסיוני, וטענה כי הדבר צריך להיעשות בחקיקה רגילה. אולם הממונה עקפה את ההחלטה, הוציאה חוזר בעניין וייתרה הליך חקיקה סדור בנושא".

חברת הכנסת נורית קורן, צילום: אלכס קולומויסקי חברת הכנסת נורית קורן | צילום: אלכס קולומויסקי חברת הכנסת נורית קורן, צילום: אלכס קולומויסקי

קורן, ככל הנראה בעזרת מי שעומדים מאחורי הצעת החוק הזו - גורמים הנפגעים מהרגולציה של סלינגר - מציגה דוגמה נוספת: "ביוני 2016 הובילה הממונה רפורמה שהפכה את פוליסת הבריאות הפרטית למעין קולקטיב, כאשר כל שנתיים מחיר הפוליסה משתנה, ובכך נוצרת אי־ודאות בקרב הציבור" (הכוונה להפיכת פוליסות ביטוחי הבריאות לאחידות והוזלתן בשיעור של כ־30%, רפורמה שסוכני הביטוח וחברות הביטוח התנגדו לה בחריפות - ר"ב).

קורן מציעה בהצעת החוק כי "כל רפורמה או הנחיה מטעם הממונה תצטרך לעבור את אישור ועדת הכספים, ובכך תינתן במה ראויה לכלל הגורמים המקצועיים, ולכל מי שעוסק בתחום להשמיע את דברו".

קורן נכחה אף היא בכנס לשכת סוכני הביטוח, שבו התבטא אפי נווה בחריפות נגד סלינגר, ואמרה במסגרת פאנל: "שר האוצר נתן לסלינגר סמכויות נרחבות, והיא צריכה להקשיב, אבל אינה מקשיבה לביקורת".

הצעת החוק הפרטית דומה לזו שהגיש בדצמבר ח"כ יואב קיש וזכתה לתמיכה נרחבת מצד חכ"ים ויו"ר ועדת הכספים גפני. הח"כים ביקשו לבטל את יכולתה של סלינגר לפרסם ניירות עמדה, המאפשרים לה לייצר לכאורה חקיקה חדשה על בסיס פרשנות של חוק קיים. הצעתו של קיש טורפדה, בסופו של דבר, בידי שר האוצר, ולא מן הנמנע כי כחלון יירתם לעזרתה של סלינגר גם הפעם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות