11 הערות לקראת הגמרים האזורים ב-NBA
המפגש שכולם חיכו לו במערב - מול המפגש שאף אחד לא ציפה לו במזרח. 11 הערות על המשחקים בין גולדן סטייט ווריירס ליוסטון רוקטס ובוסטון סלטיקס נגד קליבלנד קאבלירס
1. לפי הנתונים שיש ב-NBA.com, הקרב בגמר המערב בין גולדן סטייט ווריירס ליוסטון רוקטס הוא המפגש בין שתי ההתקפות הטובות ביותר בליגה ב-44 שנים האחרונות. מאז 1973/74 (אז התחילו לאסוף את הנתונים הללו) לא היתה סדרה בין שתי קבוצות שקלעו יותר מ-112 נקודות ל-100 פוזשנים (התקפות). לווריירס יש העונה 112.24 נקודות ל-100 פוזשנים בועד שלרוקטס יש 112.23 נקודות ל-100 פוזשנים. הרוקטס היו ממש במרחק קליעה אחת מלהיות ההתקפה הכי טובה בעונה הרגילה. ההבדל בין שתי ההתקפות הוא קטן. מזערי.
קראו עוד בכלכליסט
7. ה-MCL זו הרצועה המרכזית שנמצאת בצד הפנימי של הברך. תפקידה העיקרי הוא לייצב ולתמוך בברך בתנועות צדדיות בעיקר. אלו תנועות קריטיות למשחק של סטפן קרי. ה-MCL של קרי זו הרצועה שנפגעה בצורה לא קלה לקראת סוף העונה הרגילה. הוא חזר למשחקים נגד ניו אורלינס פליקנס ולא נראה כי הפציעה משפיעה עליו, אבל כשהלחץ יגבר - והלחץ יגבר בסדרה נגד יוסטון רוקטס - הרצועה תעמוד למבחן.
קרי, שמבסס הרבה מהמשחק שלו על תנועות חדות והחלטיות צריך את הרצועה הזו בתפקוד מלא של 100%. בכתבה בבליצ'ר ריפורט, הסבירו מדוע ה-MCL כה חשובה לקרי. לאכלאן פנפולד ( Lachlan Penfold) מי שהיה אחראי לביצועים אתלטים של הווריירס בעונת 2015/16 סיפר ל-BR: "מבחינת יכולות אתלטיות טהורות - להיות הכי גדול, הכי מהיר, הכי חזק - קרי לא שם. אבל כן יש לו מה שאני קורא לו קוארדינציה תוך שרירית נדירה ואדירה. התזמון שלו, הקוארדינציה אלו דברים שקשה לתאר. יש לו חיבורים ניורולוגיים יותר טובים מלכל אחד אחר על המגרש. והמוח שולט על תנועות השרירים". פנפולד אומר שב-20 שנות ניסיון שיש לו עם קרוב ל-100 ספורטאים אולימפיים, הוא אף פעם לא ראה "קוארדינציה תוך שרירית" כמו של קרי. אבל בשביל שכולם יראו את זה, ה-MCL צריכה להיות במיטבה. והיא, כאמור, תעמוד למבחן מול יוסטון רוקטס.
8. המפגש בין גולדו סטייט ליוסטון בפלייאוף הוא המפגש שכולם חיכו לו מתחילת העונה. והמפגש שדריל מורי, הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, מחכה לו מסוף עונת 2015/16, אז הודחה יוסטון בחמישה משחקים בפעם השנייה ברציפות על ידי גולדן סטייט. מורי, טיפוס אובססיבי, חשב איך הוא בונה קבוצה שיכולה לנצח את גולדן סטייט ווריירס. "אני לא אמור להגיד את זה אבל אנחנו אובססיביים בכל מה שקשור לווריירס" אמר מורי לראיין רוסילו מ-ESPN בדצמבר האחרון. "חישבנו את זה, והגענו למסקנה שיש סיכוי של 90% שנצטרך לעבור דרכם אם אנחנו הולכים לזכות בתואר. הרבה מההחתמות שלנו ומה שאנחנו עושים במהלך העונה קשורים לזה. אנחנו מבלים רוב הזמן שלנו בלחשוב איך אנחנו מדיחים את הוריירס בשבעה משחקים. אנחנו די בטוחים שזה מה שיגדיר לנו את העונה". גרין, הפה הכי גדול בווריירס ענה לדבריו של מורי בפברואר. "אנחנו יודעים שהם איום. הם הוסיפו כמה חלקים נהדרים וזה די ברור ומפורסם שהם בנו את הקבוצה כדי לנצח אותנו" אמר למגזין ספורטס אילוסטרייטד. "אוקיי. הבנו את זה. נראה אתכם בקרוב". והנה, הם מתראים. 9. קליבלנד קאבלירס התחילה את הפלייאוף בכושר נוראי. לברון ג'יימס, שמ-2012 מסיים כל סדרת פלייאוף ראשונה בסוויפ, נאלץ ללכת ראש בראש נגד אינדיאנה 7 משחקים. למשחק הראשון נגד טורונטו ראפטורס הגיע תשוש אבל הוביל את הקאבס לניצחון, שפירק - מנטלית - את הקנדים. הפירוק הזה של לברון היה היסטורי. במשחק האחרון לברון והקאבס ניצחו ב-35 הפרש. ההפרש הגדול ביותר בו מנצח לברון משחק מכריע. הניצחון המוחץ בסדרה הגיע הרבה בזכות לברון. אבל גם בזכות העובדה שהקאבס, אולי בפעם הראשונה העונה, מצאו את החמישייה שלברון אוהב לשחק איתה. זו לא חמישייה חדשה. ההפך. אלו החבר'ה שניצחו ביחד כבר סדרת גמר. הם כבר עברו תקופה ארוכה ביחד. הם "חיילים" לפי לברון. המבוגרים קוראים את לברון ואת המשחק הרבה יותר טוב מאשר השחקנים הצעירים שהובאו באמצע העונה (ג'ורדן קלרקסון, רודני הוד ולארי נאנס ג'וניור) והנתונים מוכיחים זאת. שחקני קאבלירס בני 29 או יותר הם עם הפרש חיובי של 239 בדקות הפלייאוף שלהם העונה. השחקנים שמתחת לגיל 29 הם במינוס 147. מעניין לראות איך סוסי המלחמה הוותיקים הללו יתמודדו מול הסייחים הצעירים של בוסטון סלטיקס (אחת מהקבוצות הצעירות בליגה). 10. רגע לפני שהוא מתחיל את סדרת הגמר האזורי השמינית ברצף שלו (רק שתי קבוצות עשו זאת בעבר: לוס אנג'לס לייקרס ובוסטון סלטיקס), שווה לבחון את המספרים של לברון ג'יימס ב-Basketball-Reference.com. הוא יתחיל את הסדרה עם 6,540 נקודות ב-228 משחקי פלייאוף . הכי הרבה נקודות פלייאוף בהיסטוריה (מקום 5 מבחינת משחקי פלייאוף - השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים). מייקל ג'ורדן במקום השני מבחינת נקודות בפלייאוף, עם 5,987 נקודות ב-179 משחקים. השחקנים הפעילים היחידים שעוד יכולים להגיע אליו הם קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן וסטף קרי, אבל גם זה ספק אם יקרה. היוזר ברדיט MisterHibachi חישב כמה כל אחד צריך לקלוע כדי לקלוע את אותו מספר נקודות שיש ללברון עכשיו. דוראנט צריך לקלוע 40 נקודות למשחק ב-80 משחק פלייאוף ועדיין לא יגיע למספרים של לברון. ווסטברוק צריך 40 נקודות למשחק ב-104 משחקים ועדיין לא יגיע למספרים של לברון. הארדן צריך 40 נקודות למשחק ב-111 משחקי פלייאוף רצופים ולא יגיע. סטף קרי צריך 40 נקודות למשחק ב-112 ולא יגיע. ספק גדול אם אי פעם מישהו בכלל יצליח לקלוע את אותו מספר הנקודות שלברון קלע בפלייאוף לאורך הקריירה. לאורך ההיסטוריה רק לעשרה שחקנים היו יותר מ-200 משחקי פלייאוף כשחלק מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה לא הגיעו ל-200 משחקים, כולל קרל מלון, מג'יק ג'ונסון, ביל ראסל, מייקל ג'ורדן, פול פירס ואחרים שהיו להם ריצות פנטסטיות בפלייאוף. איך שהוא נראה כרגע, לברון יכול להגיע ל-8,000 נקודות פלייאוף. וזה כשלאף אחד אחר אין אפילו 6,000.11. בוסטון סלטיקס נכנסה לפלייאוף כשהיא בלי שני השחקנים שהיו אמורים להיות הכוכבים הגדולים שלה העונה: גורדון הייוורד, שנפצע בחמש הדקות הראשונות של העונה ולא ישחק עד העונה הבאה, וקיירי איירווינג, שלקראת סוף השנה סבל מכאבי ברכיים והיו צריכים להוציא מהן ברגים מניתוח קודם. גם הוא לא יחזור עד העונה הבאה.
במצב כזה, אף אחד לא נתן לבוסטון סלטיקס סיכוי להגיע לגמר האזורי. אבל לקבוצה יש את בראד סטיבנס, מאמן שמתחילת הקריירה שלו מייצר קבוצות מנצחות משחקנים שהם אינם כוכבים. בוסטון ניצחה את מילווקי של יאניס אנדטוקומבו ואת פילדלפיה של בן סימונס וג'ואל אמביד. השלושה הם כוכבי העתיד של ה-NBA ואפשר להתווכח שהם בקבוצה מוכשרת יותר מבוסטון. ואולם, סטיבנס בכמה תצוגות אימון מופלאות, היה ה-x פקטור בסדרות הללו. ספק אם יש קבוצה אחרת ב-NBA שהיתה מנצחת סדרה בלי הכוכב הגדול שלה. אבל היתרון הגדול של בוסטון הוא המאמן. האם סטיבנס וחבורת הלוחמים בירוק שלו יכולים על לברון ג'יימס? אם יתמודדו ויתו כפי שהתמודדו עם הכוכבים הצעירים של הליגה, ייתכן מאוד שסטיבנס יראה את מה שהוא יודע על הבמה הכי גדולה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה