אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המנהל המיוחד התפשר על הנכס, וכעת דורש שכר לפי שוויו האמיתי צילום: צפריר אביוב

המנהל המיוחד התפשר על הנכס, וכעת דורש שכר לפי שוויו האמיתי

הנושים הרגילים בתיק צ. לנדאו לא קיבלו אגורה, המפרק עו”ד ישראל בכר כבר גבה 1.4 מיליון שקל, וכעת נשיא המחוזי ונציג הכנ”רית סוללים את דרכו לקבל עוד מאות אלפי שקלים בניגוד לתקנות השכר

13.05.2018, 08:35 | ענת רואה

המנהל המיוחד של חברת הנדלן צ. לנדאו, עו"ד ישראל בכר, שהוביל פשרה שבמסגרתה החברה קיבלה 14 מיליון שקל תמורת מכירת קרקע בשווי 83 מיליון שקל, הגיש בימים האחרונים בקשה ששכר הטרחה שלו ייפסק בהתאם לשווי הרעיוני של הקרקע, כלומר 83 מיליון שקל שמהם מגיע לו לכאורה 1.03 מיליון שקל שכר טרחה. 

קראו עוד בכלכליסט

הבקשה היא חסרת תקדים ומנוגדת לחלוטין לתקנות השכר, שכן בכר ביקש לקבל "שכר מימוש", שנקבע על פי הכספים שבעל תפקיד מכניס לקופה. ולא זו בלבד, אלא שבכר הוא שהוביל את הפשרה שבעטייה נכנס לקופת החברה סכום זעום בלבד. צ. לנדאו נקלעה להקפאת הליכים באוגוסט 2014, ואז מונו לה הנאמנים עורכי הדין חגי אולמן ושולי גולדבלט. אלא ששלושה שבועות מאוחר יותר החליף הנשיא איתן אורנשטיין את הנאמנים בבכר ובעו"ד עומר גדיש, לאחר שקבע כי הנאמנים הקודמים לא גילו שיש להם זיקה לחברה. אלא שלאחר המינוי החדש התברר שגם לעו"ד גדיש היתה זיקה, הוא דיווח כי ליווה בעבר את חברת שפיר, שהיא נושה של צ. לנדאו.

נשיא המחוזי איתן אורנשטיין. “נסיבות המקרה מיוחדות”, צילום: אוראל כהן נשיא המחוזי איתן אורנשטיין. “נסיבות המקרה מיוחדות” | צילום: אוראל כהן נשיא המחוזי איתן אורנשטיין. “נסיבות המקרה מיוחדות”, צילום: אוראל כהן

בטרם הודחו, הגישו גולדבלט ואולמן דו”ח שהיה אז סודי, ובו חשפו את קיומה של הקרקע באור יהודה. "מדובר בנכס חבוי שהתגלה בעקבות החקירה", כתבו. הם ציינו שהנכס יכול להוות בסיס מוצק להסדר נושים מאחר שכל חובותיה של החברה מסתכמים ב־80 מיליון שקל. הממצא הדהים את הנושים, שגילו כי ייתכן שהחברה כלל איננה חדלת פירעון. אבל ההמשך היה פחות מבטיח. פחות משנה לאחר מכן נחשף ב”כלכליסט” כי הנאמן בכר הסכים לוותר על הקרקע לשפיר תמורת 10 מיליון שקל בלבד. גדיש לא היה מעורב במהלך בשל ניגוד העניינים שלו. ההסכם קיבל את אישורו של השופט אורנשטין במהלך שנמשך 18 דקות מרגע שהגיש הנאמן את הבקשה.

שנה מאוחר יותר טען לפתע עו"ד בכר כי בעלי השליטה בשפיר לא חשפו בפניו שהם צפויים לשלשל לכיסם עשרות מיליוני שקלים מהעסקה. בסופו של דבר, הוסכם שלקופה ייכנסו עוד 4 מיליון שקל, ובסך הכל 14 מיליון שקל.

אל בקשת שכר הטרחה צירף בכר תחשיב שעליו כתב שהוא "בהתאם לתקנות", ושם ציין שעל 83 מיליון שקל "תקבולים בקופת הכונס" מגיע שכר טרחה של 1.03 מיליון שקל. אלא שלא היו תקבולים בסכום הזה. בכר לא טרח לציין בבקשה שכבר קיבל שתי מקדמות שכר נכבדות של 1.4 מיליון שקל בסך הכל, ולא צירף דו”ח תקבולים ותשלומים, שמקובל להגישו והכנ"ר דואג בדרך כלל לדרוש, אך לא הפעם.

נציג הכנ"רית, עו"ד אילון בריל, לא היה יכול לאשר את הבקשה הזו, שאין לה כל עיגון בתקנות, אולם הוא דאג להחמיא לבכר על עבודתו והגדיר אותה "עבודה מקצועית שאף קצרה פירות נאים", ולסיום הוא זרק מעין חכה לבכר וכתב כי בבקשתו "לא פורט היקף שעות העבודה", וזהו נתון שנדרש "לצורך קבלת אינדיקציה לקביעת השכר". כלומר בריל לא העלה בדעתו שבכר יסתפק בסכום הנובע מהתקנות, כ־140 אלף שקל, והציע מתווה שיאפשר להגדיל את השכר. האם כל בעלי התפקיד זוכים לכך? לא.

הנשיא אורנשטיין המשיך באותו קו ומסר החלטה קצרה ששלחה את בכר ואת בריל "לבוא בדברים" במטרה להגיע להבנה בסוגיית השכר "נוכח נסיבות המקרה המיוחד", כלומר יותר ממה שקובעות התקנות.

השאלה הבסיסית היא מהן בדיוק הנסיבות המיוחדות של התיק שמצדיקות יחס מיוחד כזה. האם העובדה שהנושים הרגילים קיבלו החזר אפס היא "נסיבות מיוחדות" להגדלת השכר?

חוק חדלות הפירעון החדש שם דגש על שתי מטרות: הבראה ושיעור החזר גבוה לנושים, בדגש על הרגילים. לכאורה, ארבע שנים אחרי הקריסה של צ. לנדאו, מסתמן כישלון בהשגת שתי המטרות הללו: התיק הלך לפירוק והנושים הרגילים לא קיבלו אגורה.

מהכנ”רית נמסר: “לא מדובר בהליך סטנדרטי, אלא בכזה שהצריך התדיינות משפטית שבסיומה הושגה פשרה. לבעל התפקיד מגיע שכר בעד פועלו. הכנ”ר ציין באופן ברור כי לא ניתן לפסוק שכר על בסיס שווי רעיוני כשלא התקיים מימוש בפועל. בנסיבות העניין נראה כי אף אחד ממנגנוני השכר הקבועים בתקנות אינו מתאים לפסיקת שכר הוגן”.

מעו”ד בכר נמסר: “המנהל המיוחד מטפל בסוגית הקרקע מעל לשלוש שנים והצליח להביא לקופת הפירוק 14 מיליון שקל. התחשיב נעשה לפי שווי הקרקע. בית המשפט קבע כי ישנן נסיבות מיוחדות”.

נציג הכנ”רית החמיא לבכר על עבודתו והגדיר אותה “עבודה מקצועית שקצרה פירות נאים”, וביקש ממנו “פירוט שעות עבודה”
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות