אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רק 2% מעובדי החברות הממשלתיות עובדים בירושלים - "מתעלמים מהחלטת הממשלה" צילום: מיקי נועם אלון

דו"ח המבקר

רק 2% מעובדי החברות הממשלתיות עובדים בירושלים - "מתעלמים מהחלטת הממשלה"

מדובר בכ-1,300 עובדים מתוך 56 אלף. הממשלה החליטה על העברת היחידות עוד ב-2007. לפי דו"ח המבקר, התנגדות משרדי הממשלה מסכלת את המעבר; רשות החברות לא נקטה בשנים האחרונות כל פעולה לעידוד חברות לעבור לבירה - ואף חברה לא עברה לבירה כבר חמש שנים

13.05.2018, 16:00 | שחר אילן
רק 2% מעובדי החברות הממשלתיות, כ-1,300 מכ-56 אלף, עובדים בירושלים. זאת למרות החלטת הממשלה לעודד העברת חברות אלו לבירה. מתוך 67 חברות ממשלתיות, 57 חברות, שהן 85%, שוכנות מחוץ לבירה. כך חושף דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (א') לרגל יום ירושלים, על הכישלון המוחלט של תוכנית מעבר היחידות הממשלתיות לבירה. רשות החברות הממשלתיות אף לא נקטה בשנים האחרונות כל פעולה לעידוד חברות לעבור לבירה ואף חברה לא עברה לבירה מאז 2013.

השווי הכולל של נכסי כל החברות הממשלתיות נאמד ב-178 מיליארד שקל. השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עומד על 22 אלף שקל, והוא גבוה במידה ניכרת מהשכר שבמגזר הציבורי כולו (15,400 שקל) או מזה שבשירות המדינה (16,700 שקל). לכן, העברת חברות ממשלתיות לירושלים יכולה להועיל מאוד לכלכלת הבירה. מנהל רשות החברות לשעבר אורי יוגב מסר למבקר שהחברות אמורות לפעול על פי שיקולי כדאיות, ולכן לא ניתן לכפות עליהן מעבר לירושלים.

עיקר הדו"ח עוסק ב-133 יחידות ממשלתיות ארציות ב-25 משרדי ממשלה שפועלות מחוץ לבירה, בייחוד במרכז הארץ, ובהן כ-2,700 עובדים. בין היתר שוכנות מחוץ לירושלים לשכת הפרסום הממשלתית במשרד התרבות, מנהל אכיפה והסדרה במשרד הכלכלה, הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך וכן יחידות ארציות של משטרת ישראל.

קריית הממשלה בירושלים. נציבות שירות המדינה לא גיבשה סל כלים לעידוד המעבר, צילום: מיקי נועם אלון קריית הממשלה בירושלים. נציבות שירות המדינה לא גיבשה סל כלים לעידוד המעבר | צילום: מיקי נועם אלון קריית הממשלה בירושלים. נציבות שירות המדינה לא גיבשה סל כלים לעידוד המעבר, צילום: מיקי נועם אלון

גם דחיית מעבר החברות ל-2019 לא תעזור

 

הממשלה קיבלה שתי החלטות על העברת היחידות הארציות שעדיין פועלות מחוץ לבירה, אחת ב-2007 והשנייה ב-2014. ב-2007 החליטה הממשלה שהמעבר יבוצע עד 2015. ב-2014 החליטה על דחייה ל-2019. היום ברור שאין כל אפשרות שהדבר יבוצע גם המועד זה.

ממסמך שהוכן לקראת ישיבת הממשלה היום, עולה שרק עשר יחידות ממשלתיות עברו מאז ההחלטה ב-2007. שפירא קובע כי "החלטות הממשלה נותרו במקרים רבים בגדר הצהרות חגיגיות, וכי הממשלה טרם יישמה באופן ממשי את החלטותיה לגבי המעבר לירושלים". 

המבקר מסביר את כישלון ההחלטות הקודמות, בין היתר, בהעדר גורם "בעל סמכויות של ממש ליישום החלטות הממשלה, העדר תשתית נתונים בסיסית, העדר פתרונות לקשיים בתחום יחסי העבודה והעדר יכולת להתמודד עם חסמים שזוהו".

עוד גורם מרכזי לכישלון הוא העובדה שהממשלה הטילה את האחריות למעבר על משרדי הממשלה ולא על גוף מרכזי, ואלה פשוט לא עשו זאת. דפוסי הפעולה שלהם התאפיינו ב"העדר יוזמה, גרירת רגליים והעדר התמודדות ממשית עם קשיים וחסמים". החשב הכללי מסר למבקר כי הוא "נתקל בהתנגדות למעבר בחלק מהמשרדים, וכי הנהלות משרדים אלה נותנות גיבוי להתנגדות". המבקר "רואה בחומרה" את התעלמות המשרדים מהחלטת הממשלה.

על מידת המוטיבציה של משרדי הממשלה לקיום ההחלטה אפשר ללמוד מכך שעד סיום הביקורת לא יצרה נציבות שירות המדינה אפילו מסד נתונים של היחידות והעובדים שצריכים לעבור. המבקר קובע שהדבר "מוביל לסיכול החלטת הממשלה" וכי זו "תוצאה חמורה במיוחד".

חסם נוסף למעבר משרדים לבירה הוא דרישות הפיצויים של העובדים. למרות זאת, לא גיבשה נציבות שירות המדינה סל כלים לעידוד המעבר. התוצאה: העברת יחידות ארציות של ארבעה משרדי ממשלה, שבהן קרוב ל-500 עובדים, לבניין גדול שנבנה בקריית הממשלה בירושלים (בנין ג'נרי 2) מתעכבת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות