רשות ההגבלים בודקת חסימת יבוא טואלטיקה

רשות ההגבלים העסקיים החלה בביצוע בדיקת שוק של ענף הטואלטיקה בישראל, כך נודע ל"כלכליסט". הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין פנתה ליבואני הטואלטיקה הבלעדיים שסטוביץ, דיפלומט ויוניליוור בדרישה לקבל נתונים על השוק וכן תכתובות הקשורות ליבוא מקביל. בנוסף פנתה הרשות לנציגויות מקומיות של חברות בינלאומיות, ובהן נציגות פרוקטר אנד גמבל.

הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. התיקון לחוק מאפשר להורות ליבואן על צעדים קונקרטיים | צילום: נמרוד גליקמן

מטרת הבקשה היא לבדוק אם נעשו פעולות לחסימת ערוצי הפצה מקבילים, שהובילו לגביית מחירים גבוהים יותר על מוצרים ביבוא רשמי. בנוסף דרשה הרשות לקבל נתונים על השחקניות בשוק, מחירי המוצרים המיובאים ועל הקשר שמנהלים היבואנים הרשמיים עם ספקי המוצרים מחו"ל. הרשות כבר קיבלה לידיה מסמכים מהיבואנים, שמשתפים עמה פעולה, ואנשיה בודקים בין היתר את מעורבות היבואנים הבלעדיים והיצרנים הבינלאומיים בפערי מחירים בין ישראל לחו"ל.

יישום ראשון לתיקון לחוק שמקדם יבוא מקביל

הבדיקה מהווה יישום ראשון של התיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שבגרסתו החדשה מעניק לרשות כלים שמאפשרים להגביל את כוחם של היבואנים הרשמיים במידה שתקבע כי פגעו בניסיונות להביא מוצרים ביבוא מקביל. בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים או קבוצות ריכוז, הפרה של הוראות תיחשב כהפרה של חוק ההגבלים העסקים.

מימין: מנכ"לית יוניליוור ישראל ענת גבריאל, מנכ"ל ובעלי שסטוביץ יוני שסטוביץ ובעלי דיפלומט נועם וימן. העבירו את המסמכים לרשות | צילומים: יוני רייף, רמי זרנגר

החוק מסמיך את הממונה להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט כדי למנוע חשש מפגיעה בתחרות בשל הגבלת יבוא מקביל. התיקון נועד להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים, שמנצלים את כוחם כדי לצמצם את פעילותם של יבואנים מקבילים באמצעים כמו מניעת גישה לאמצעי ההפצה הקמעונאיים. בנוסף, התיקון נועד להגביל את הפרקטיקה שנוקטים יבואנים בלעדיים למניעת גישה מצד צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט זרים, במטרה לדחוף אותם לרכוש את המוצרים דרכם ולא באופן מקוון. התיקון הוא ניסיון נוסף להגשים את מדיניות הממשלה לטפל בריכוזיות שבידי היבואנים הבלעדיים במטרה להגביר את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה.

ברקע הבדיקה שמובילה רשות ההגבלים עומדים פערי המחירים שנמצאו בבדיקה שפרסם משרד הכלכלה ביוני 2017 והתבססה על נתוני חברת המחקר נילסן ל־2016. הבדיקה העלתה כי מחירי חלק ממוצרי הטואלטיקה המיובאים לישראל גבוהים בעד 48% בהשוואה למחיר המדף המוצע שלהם בעולם. הבדיקה כללה השוואת מחירים של מוצרי טואלטיקה ונקיון ביחס ל־13 מדינות בעולם, וטיפלה בין היתר במשחות שיניים, דאודורנטים ומשחות גילוח. בעקבות הממצאים נערך שימוע בכתב ליבואניות הרשמיות. שסטוביץ טענה בתגובה שהעבירה למשרד הכלכלה כי ממצאי המחירים שהוצגו בבדיקת המשרד שגויים.

רשתות הפארם חויבו לדווח על שינויי מחירים

על אף טענות אלו נכנס לתוקף במרץ האחרון חוק המחייב את רשתות השיווק והפארם להציג בסניפיהן שלט ובו המחיר הממוצע של מוצרי הטואלטיקה בחו"ל. בשלב ראשון קבעה הרשות להגנת הצרכן שמונה מוצרים ראשונים שיש להציג את מחירם בחו"ל, ואחת לרבעון רשימה זו צפויה להתעדכן. אי־הצגת השלטים עשויה להניב קנס של עד 22 אלף שקל לכל שלט שלא הוצג.

כמו כן, במסגרת הניסיון להוריד את יוקר המחיה הורחבה בשנה האחרונה חובת דיווח המחירים בחוק שקיפות המחירים גם על הפארמים, לאחר שהוחלה בתחילה על רשתות השיווק בלבד. לפי החוק, רשתות המזון והפארמים נדרשים לדווח מדי שעה למאגר של הרשות להגנת הצרכן על המחירים בסניפים. חובת הדיווח מוטלת על רשתות פארם בעלות שלושה סניפים לפחות שמגלגלות יותר מ־250 מיליון שקל בשנה, ומחייבת בשלב זה את סופר־פארם וניו־פארם.

נדבך נוסף ברקע בדיקת הרשות הוא בדיקה שערך באפריל 2016 משרד האוצר והתבססה על נתוני היבואניות עצמן. לפי בדיקה זו, הרווחיות הממוצעת לפני מס של החברות המובילות בתחומי הטואלטיקה עלתה מ־8.5% בשנת 2012 לכדי 14% בשנת 2014.

מרשות ההגבלים העסקיים לא נמסרה תגובה.