אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמה מפעלים חדשים באמת קמו בפריפריה צילום: אופיר אייבי

בדיקת כלכליסט

כמה מפעלים חדשים באמת קמו בפריפריה

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התגאה שבמהלך 2017 נפתחו 93 מפעלים בפריפריה. בדיקת כלכליסט מעלה כי רק 61 מפעלים קמו במעורבות המדינה. בנוסף, הוקמו 32 מפעלים בלי לקבל מענקים ממשרד הכלכלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון

14.05.2018, 06:57 | אדריאן פילוט

שאלה של פריון כמה מפעלים נפתחו? ויכוח ששייך לעולם של אתמול הוויכוח בין שר הכלכלה לנשיא התאחדות התעשיינים בנוגע לכמה מפעלים נפתחו בפריפריה במהלך 2017 ומהי ההגדרה של מפעל חדש שייך במידה רבה לעולם של אתמול אדריאן פילוטלכתבה המלאה

בסוף אפריל עמד שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ממפלגת כולנו על הבמה בוועידת התעשייה של "כלכליסט" והתגאה שב־2017 נפתחו בפריפריה לבדה 93 מפעלים חדשים. כהן הציג את הנתונים האלה כחלק מהישגי הממשלה. מעט מאוחר יותר, על אותה הבמה, עלה לדבר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ותקף את אמירתו של כהן: "אני לא יודע על אילו נתונים שר הכלכלה והתעשייה מדבר כשהוא אומר שקמים בישראל 90 מפעלים חדשים בשנה. הייתי שמח לראות את הרשימה. במציאות, ירדנו מהקמה של 65 מפעלים בשנה לפני עשור להקמה של ארבעה מפעלים בלבד בשנה שעברה". כהן לא נשאר חייב ואמר כי "בבכיינות לא בונים מנהיגות ולא פותחים מפעלים. אני מזמין את ברוש לצאת מהמגדל ברחוב המרד בתל אביב (שם שוכנים משרדי התאחדות התעשיינים - א"פ), להגיע לאזורי התעשייה ברחבי הארץ ולהכיר מקרוב את המפעלים שנפתחו בשנה האחרונה".

קראו עוד בכלכליסט

שר הכלכלה אלי כהן. מבחינת המשרד, התרומה של הרחבת פעילות לא נופלת מהתרומה של בניית מפעל חדש, צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן. מבחינת המשרד, התרומה של הרחבת פעילות לא נופלת מהתרומה של בניית מפעל חדש | צילום: עמית שעל שר הכלכלה אלי כהן. מבחינת המשרד, התרומה של הרחבת פעילות לא נופלת מהתרומה של בניית מפעל חדש, צילום: עמית שעל

כדי לבדוק כמה מפעלים חדשים של תעשייה מסורתית (לא כולל הייטק) נפתחו בפריפריה במהלך 2017, "כלכליסט" פנה למשרד הכלכלה והתעשייה בבקשה לקבל את אותה רשימה שעליה ברוש מדבר, וכן את הנתונים הנוגעים להקמתם של מפעלים חדשים ב־2017.

מהנתונים עולה כי אף אחד מהצדדים אינו מדייק בדבריו. למעשה, במהלך 2017 נפתחו 93 מפעלים חדשים בפריפריה, אבל רק 61 מתוכם קמו בין היתר בזכות מענק שקיבלו מהמדינה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. 32 מפעלים אחרים קמו ללא כל סיוע מהמדינה.

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. "על מה אלי כהן מדבר?", צילום: עמית שעל נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. "על מה אלי כהן מדבר?" | צילום: עמית שעל נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. "על מה אלי כהן מדבר?", צילום: עמית שעל

לטענת התאחדות התעשיינים, גם בחישוב שעומד מאחורי המספר הזה ישנה בעיה, משום שהוא כולל, בין היתר, את המפעל של ענקית התרופות הישראלית טבע בהר החוצבים בירושלים שב־2017 התקבלה הודעה על סגירתו. בהתאחדות מתעקשים שמספר המפעלים שקמים בישראל מדי שנה עומד על פחות מ־10.

לא מפעלים שנפתחו, מפעלים שאושרו

במשרד הכלכלה הסבירו כי כשכהן נקב במספר 93 הוא התכוון למעשה למספר הבקשות המאושרות של מפעלים לקבלת מענקים להרחבת פעילות, כשלצד מאסה קריטית של בקשות להרחבת פעילות קיימת או העתקת פעילות קיימת, כולל גם בקשות להקמת מפעלים חדשים. הבקשות האלו מוגשות במסגרת מסלול המענקים בחוק לעידוד השקעות הון, שמיועד למפעלים בפריפריה שמייצאים מישראל, ובמסגרת תוכנית נגב מזרחי שבה הקריטריונים מעט שונים: המפעלים אינם חייבים לייצא כדי לזכות במענקים, אך הם חייבים לקום בדימונה, ירוחם או ערד.

כשצוללים אל בקשות המענקים שאושרו במהלך 2017 מגלים כי אושרו 91 בקשות ולא 93, ורק 36 מתוכן היו בקשות להקמת מפעלים חדשים (13 בקשות להקמת מפעל חדש מאפס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, 12 בקשות להרחבת פעילות באמצעות הקמת מפעל נוסף במסגרת החוק גם כן ו־11 בקשות להקמת מפעלים מאפס במסגרת תוכנית נגב מזרחי). יתר הבקשות היו בקשת להרחבת פעילות קיימת או העתקת פעילות למקום אחר. בנוסף, לפי המשרד הוגשו 94 בקשות להקצאת קרקעות לפעילות תעשייתית, אך המשרד לא מסר את החלוקה הפנימית שלהן.

במשרד הכלכלה טוענים כי החלוקה בין הקמת מפעלים חדשים להרחבת פעילות היא אנכרוניסטית ומלאכותית: "גם בארץ וגם בעולם 70%-75% מההשקעות הממשלתיות בתעשייה הן השקעות חוזרות" - כלומר, השקעות שמגדילות או מרחיבות פעילות קיימת, בין היתר באמצעות פיתוחים טכנולוגיים, פתיחת קווי ייצור חדשים והשקה של מוצרים חדשים. במילים אחרות, לפי המשרד אין הבדל משמעותי בין הקמת מפעל חדש להתרחבות. "השקעה חוזרת אינה נופלת באיכותה ובתרומתה מהשקעה חדשה. מי שמנסה להציג השקעה חוזרת כהשקעה חסרת ערך - טועה. כשאינטל חוזרת ומשקיעה כאן מיליארדים כל כמה שנים, זה רע? זה לא מייצר צמיחה? יש כאן רצף עצום של השקעות", אומר מנהל ההשקעות של משרד הכלכלה נחום איצקוביץ'.

למעשה, ב־2016 קיבל המפעל של ברוש עצמו - י.ברוש - מענק של 4 מיליון שקל ממרכז ההשקעות במשרד הכלכלה לצורך פיתוח מוצרים חדשים. בתמורה למענק, המפעל התחייב לבצע השקעה כוללת של 20 מיליון שקל.

עוד 1,600 משרות בעוד שלוש שנים לפחות

לפי הנתונים של משרד הכלכלה, הבקשות שאושרו - הן להקמת מפעלים חדשים והן להרחבת פעילות קיימת - יבוא לתוספת של 1,600 מקומות עבודה ולעלייה של 4 מיליארד שקל בשנה בהכנסות המפעלים. עוד עולה מהנתונים כי היקף ההשקעה הכולל בהקמת המפעלים ובהרחבתם עומד על 2 מיליארד שקל. היקף המענקים שתעניק המדינה למפעלים עומד על כרבע מסכום זה - 428 מיליון שקל. עם זאת, תוספת מקומות העבודה והעלייה בהכנסות יתרחשו כשהמפעלים אכן יקומו. לפי אומדנים של משרד הכלכלה, חולפות 3.5-4.5 שנים בין אישור המענקים וההטבות לסיום בניית המפעלים. כלומר, הבקשות להקמת מפעלים חדשים שאושרו ב־2017 לא צפויות להפוך למפעלים על הקרקע לפני סוף 2020.

גם אנשי עסקים גדולים קיבלו מענק

בין החברות שהגישו שבקשתם לקבלת מענק לצורך הקמת מפעל חדש אושרה ב־2017 ניתן למנות את אלביט מערכות של דיוויד פדרמן, שקיבלה את המענק הגבוה ביותר - 32.3 מיליון שקל בתמורה להשקעה כוללת של 161.5 מיליון שקל. המפעל החדש אמור לספק 129 מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את ההכנסות של החברה ב־864 מיליון שקל.

גם מפעל נילית של מיכאל לוי נמצא ברשימה. המפעל קיבל את המענק הרביעי בגובהו - 19.9 מיליון שקל בתמורה להשקעה כוללת של 100 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות