איחור של שנה ביישום החוק שדורש מהמדינה לשלם בזמן

קרוב לשנה אחרי כניסתו לתוקף של חוק מוסר תשלומים, משרדי הממשלה ממשיכים להתחמק מיישום כמה ממרכיביו העיקריים: שר הבריאות יעקב ליצמן עדיין לא הגיש מתווה ליישום החוק במשרדו, חרף הבטחה מפורשת שנתן לפני כחצי שנה; ואילו שר האוצר משה כחלון לא הגיש לוועדת הכלכלה את התקנות הדרושות לפיקוח על יישומו. מי שנפגע מהעיכובים הם עסקים פרטיים שעובדים עם רשויות המדינה ‑ אותם עסקים שהחוק נועד להבטיח שיקבלו את התשלום בזמן. ועדת הכלכלה תקיים מחר דיון מעקב על יישום החוק.

חוק מוסר תשלומים לספקים אושר במרץ 2017. הוא קבע שמשרדי הממשלה, רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים כמו אוניברסיטאות או מפעל הפיס יהיו חייבים לשלם לספקים תוך 45 יום מסוף החודש שבו הוגש החשבון לתשלום. בחוק שולבו הקלות מסוימות לרשויות המקומיות ולמערכת הביטחון, וכן הקלות לגבי תשלום לעסקים בענף הבנייה. אבל מגזר אחד הוחרג כליל מהחוק: מערכת הבריאות.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל: "המדינה היא המעוול הגדול ביותר בתחום מוסר תשלומים. אם משרד הבריאות לא ייתן תשובות, נמצא את כל הדרכים לבוא איתו חשבון" | צילום: עמית שאבי

האפליה לרעה של ספקי מערכת הבריאות נועדה להיות זמנית. כאשר ועדת הכלכלה גיבשה את החוק, היא קבעה שבתוך שלושה חודשים מאישורו יגישו לה משרד הבריאות והחשב הכללי באוצר מתווה ליישומו במערכת הבריאות. שלושת החודשים האלה הסתיימו ביוני 2017.

אבל המתווה לא הוגש, ובחודש נובמבר קיימה ועדת הכלכלה דיון בהתחמקות מערכת הבריאות מיישום החוק. בישיבת הוועדה טען ליצמן שהיישום ידרוש תקציב חד פעמי של כמה מאות מיליוני שקלים, אך התחייב להביא מתווה ליישום בתוך שלושה שבועות. באוצר טענו, מנגד, שהעלות תגיע לשני מיליארד שקל ‑ התקציב דרוש להקדמה הניכרת של התשלומים לספקים. מאז עברה חצי שנה, אבל מתווה לא הוצג.

לעיכובים בהחלת חוק מוסר תשלומים על מערכת הבריאות יש השפעה מרחיקת לכת על יעילות החוק, שכן מערכת הבריאות רוכשת מדי שנה סחורות ושירותים ביותר מ־20 מיליארד שקל ‑ 31% מרכש הסחורות והשירותים של המדינה. קופות החולים ובתי החולים עובדים, לפי הערכות, עם כ־1,500 ספקיות. לפי טענות שהושמעו בוועדת הכלכלה, התשלום לספקים נעשה במקרים בתנאים של שוטף פלוס 150. למעשה, בדיונים בחוק טענו אנשי אגף החשב הכללי באוצר טענו שחיוב מערכת הבריאות בתשלום שוטף פלוס 45 עלולה להביא לקריסתה.

"עושים צחוק מהכנסת ומהעסקים הקטנים", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים). "רבים מהעסקים הקטנים בדרך לפשיטת רגל בגלל מוסר תשלומים ירוד. הפכו אותם לבנק של מערכת הבריאות, הם הפכו להיות אלה שנותנים הלוואות לגופי המדינה ללא ריבית ובלי הצמדה ‑ נותני אשראי קטנים וחלשים מול המערכת הדורסנית".

מחדל נוסף ביישום חוק מוסר תשלומים רשום על שמו של כחלון. נוסח החוק שאושר לפני שנה קבע שתוך שישה חודשים מכניסתו לתוקף ‑ כלומר עד דצמבר 2017 ‑ יגיש שר האוצר תקנות שיסדירו את דיווחי הממשלה לוועדת הכלכלה באשר ליישום החוק. ללא תקנות כאלה, אין בידי הוועדה כלים לוודא שהוראות החוק מתבצעות. אלא שהתקנות מעולם לא הוגשו, והדבר מאפשר לממשלה להתחמק ממתן דיווח מסודר.

עו"ד שי הולנדר גרוס, מייסד העמותה לקידום מוסר תשלומים בישראל, פנה לשר האוצר משה כחלון בדרישה להגיש את התקנות בהקדם. לדברי הולנדר גרוס, "לא ניתן להפריז בחשיבות התפקיד ששמור לוועדה בפיקוח על יישום החוק והנחלת הנורמות העומדות בבסיסו. על הוועדה לאפשר למדינה לוודא שגופים ציבוריים המנויים בחוק אכן מיישמים אותו, ולא עושים שימוש בלתי הוגן בפרצות שהוא מאפשר".

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני הודיע שיקיים מחר דיון בוועדה בעיכובים ביישום החוק. לדברי כבל,"המדינה היא המעוול הכי גדול בתחום מוסר התשלומים, והיא טרם הפנימה את החוק. אם משרד הבריאות לא ייתן תשובות, נמצא את כל הדרכים לבוא איתו חשבון".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "החוק קבע כי שר האוצר ייקבע את מנגנון הדיווחים בנושא יישום חוק מוסר התשלומים, לאו דווקא באמצעות התקנת תקנות". לטענת האוצר, "היות והחוק נכנס לתוקף במחצית השנייה של 2017, ומספר ההתקשרויות הרלוונטיות לחוק עד כה הינן נמוכות בהתאמה, אנו מגבשים בימים אלה מסד נתונים על מנת לבסס את המבוקש בחוק בצורה המיטבית".

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.