צילום: אוראל כהן
FoodTech 2018
איך דואגים למים נקיים ולמזון איכותי ל-10 מיליארד איש
מים וקרקע, המשאבים הבסיסיים לייצור מזון, מתמעטים והולכים ברחבי העולם בקצב מהיר. הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי החקלאות והמזון מתמקדים כעת בייצור שיהיה בלתי תלוי במשאבים אלה. מי משקיע במה שנאכל בעתיד?
"כדי לייצר ק"ג בשר, דרושים 4,000 ליטר מים. חקלאות בעלי החיים תופסת 30% מהאדמות החקלאיות. 25% מהמים על פני כדור הארץ מנוצלים לייצור בשר בצורה בלתי יעילה. כמות גזי החממה שנפלטים מייצור הבשר עולה על אלה שנפלטים מכל כלי הרכב בעולם יחד". את הנתונים המטרידים האלה הציג פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית בהרצאתו במפגש טכנולוגיות ואוכל של "כלכליסט". עוד אמר שוסיוב ש"לא נוכל לעשות את אותם הדברים שעושים כיום ולהישאר בני קיימא".
לפרטים ולהרשמה ל-FOODTECH 2018 לחצו כאן
קראו עוד בכלכליסט
בתוך שנים ספורות יאכלסו את כדור הארץ כ־10 מיליארד איש. כיצד ישתו מים נקיים ויאכלו מזון איכותי? התשובה לכך טמונה בפתרונות טכנולוגיים חדשניים שייצרו מזון תוך שימוש מינימלי במים ובקרקע.
ניצני הפודטק בארץ
בישראל הפודטק הוא תחום מתפתח, וניצנים ראשונים של השקעות מתחילים להיראות: לצד חממות ומאיצים שקמים, ישנן גם כמה קרנות המשקיעות בתחום. קרן בסמר, למשל, היא קרן הון סיכון גדולה שמשקיעה בדרך כלל בתחום הסייבר, והשקיעה לאחרונה בחברת הפודטק פרוספרה. פרוספרה פיתחה פלטפורמת תוכנה שנועדה לשפר את רווחיותם של גידולים חקלאיים על־ידי ניתוח נתונים מתקדם, בינה מלאכותית ולמידת מכונה.
בישראל יש כיום כ־650 חברות הפועלות בתחומי טכנולוגיות המזון והחקלאות, כך עולה ממחקר שערכה חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל.
מתוכן כ־250 חברות פעילות, כאשר 35% מתוכן קמו בחמש השנים האחרונות. חברות הסטארט־אפ בתחום גייסו כ־189 מיליון דולר ב־2017.
בשנה האחרונה מעודדת קרן ההון סיכון JVP הקמת מרכז יזמות פודטק גדול בתמיכה ממשלתית בצפון הארץ, בשאיפה להפוך את אזור קריית שמונה למרכז הפודטק של ישראל. באפריל האחרון אף הגיעו לישראל נציגים של תאגידי ענק בתחום המזון כגון פפסיקו, מונדלייז ונסטלה על מנת לבחון שיתופי פעולה עם חברות מקומיות.
חברות צעירות ומבטיחות
ממשלת ישראל הקצתה 95 מיליון שקל להפיכת קריית שמונה והגליל העליון למוקד כלכלי בתחומי טכנולוגיות המזון והחקלאות. התוכנית כוללת הקמת מתחם מיקרו־תעשייה על שטח של 15 אלף מ"ר, תמריצים לסטארט־אפים ולחברות בתחומי המזון והקמת מכון מחקר לאומי למזון.
"החברות בתחום מאוד צעירות ולכן לא רואים את אותן ההשקעות כמו בחברות ביוטק או הייטק. אני מאמין שנראה השקעות משמעותיות ורכישות של חברות ישראליות בעתיד הקרוב מאוד בזכות ההתקדמות שלהן בתחום", אמר ל"כלכליסט" המומחה לגיוסים והשקעות בתחום בארי שינדלר, שותף בפירמת עורכי הדין גרינברג טראוריג.
ראש מטה ומנהלת פרויקטים אסטרטגיים בתנובה נגה סלע אמרה ל"כלכליסט" כי "עולם הפודטק הישראלי משופע ביזמים מבריקים וביוזמות פורצות דרך, אבל חסר מאוד את הפלטפורמה ליישום ולמסחור. זהו אחד המקומות המרכזיים שבהם לחברות תעשייתיות יש ערך מוסף משמעותי ואפילו חיוני".
5 תגובות לכתיבת תגובה