אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סאליל סינגאל: "כשהמערב כבר לא ייצר מזון, הודו תהיה שם לקצור רווחים" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

סאליל סינגאל: "כשהמערב כבר לא ייצר מזון, הודו תהיה שם לקצור רווחים"

סינגאל, בעלי אחד מתאגידי האגרו־כימיה הגדולים בהודו ואחד האנשים העשירים בה, מאמין כי המדינה נמצאת על סף תמורה שתהפוך אותה ליצואנית מובילה של מוצרים חקלאיים. למשקיעים הישראלים הוא מייעץ להיות קצת סבלניים יותר

21.05.2018, 08:26 | עדי ברק

"אם הודו תשכיל לאמץ את הטכנולוגיה והחדשנות היא יכולה להיות סל הפירות של העולם. זה החלום שלי", כך מצהיר בגאווה סאליל סינגאל, לשעבר יו"ר ומנהל ענקית האגרו־כימיה ההודית PI Industries. החודש הוא הגיע ארצה לרגל מינויו לחבר המנהלים של בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת תל אביב. בראיון ל"כלכליסט" סינגאל מספר על ההבדלים בין אנשי עסקים ישראלים והודים, על החקלאות ההודית שחווה לדבריו ירידה למטרת עלייה וגם על הסיכויים של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, להיבחר שוב.

קראו עוד בכלכליסט

סינגאל הוא אחד מעשירי הודו. לפי דירוג פורבס אשתקד, ההון שלו ושל משפחתו נאמד ב־1.8 מיליארד דולר.

מה משמעות המינוי שלך עבור הודו?

"המטרה העיקרית שלי בתפקידי בבית הספר הבינלאומי היא קידום השיח האקדמי המשותף. אני מאמין ששיתוף פעולה בתחומי האקדמיה והתיירות הם כוח משמעותי למערכת יחסים בין מדינות. אלה שני דברים המפתחים קשרים בין אנשים. אם מישהו מזכיר את ישראל ושואלים אותו "איפה זה?" או שעונים "הו כן, ביקרתי שם" – זה הבדל משמעותי. אני שמח מאוד לראות שממשלת ישראל מפרסמת כעת בטלויזיה ההודית הזמנה לבוא ולבקר בישראל. אם יש קשר כזה, של תיירות ואקדמיה, זה טוב גם לעסקים כמובן".

סאליל סינגאל, צילום: אוראל כהן סאליל סינגאל | צילום: אוראל כהן סאליל סינגאל, צילום: אוראל כהן

אתה אופטימי לגבי עתיד שיתוף הפעולה העסקי בין הודו וישראל?

"הביקור של ראש הממשלה שלנו בישראל היה מוצלח מאוד. זה היה ברור ששתי המדינות רוצות לכונן בסיס יציב לעבודה משותפת ושהביקור של מודי היה דחיפה משמעותית לכך". אלא שלמרות ההתחממות בדרג המדיני, סינגאל סבור כי קיימים עוד פערים לגשר עליהם. "יש את העניין של הבדלי תרבויות בין אנשי עסקים ישראלים והודים. הישראלים הרבה יותר לחוצים לסגור עסקאות בעוד לנו לוקח הרבה זמן לקבל החלטות. קודם כל אנחנו צריכים להבין מי האדם שנמצא מולנו ואיך נכון לעבוד מולו, רק אחר כך נשקול האם לחתום".

כלכלת הודו נמצאת בתנופת צמיחה אדירה, ובשנים האחרונות צמח התוצר בקצב שנתי שנע בין 6.7% ל־8.2%. לדברי סינגאל, הישראלים יצטרכו להיות סבלניים, אם ירצו ליהנות מנתח בעוגה

.

מה ההבדל המהותי ביותר לדעתך בין אנשי עסקים ישראלים והודים?

"הכלכלה ההודית בדרכה למעלה. היא ממריאה כמו בואינג 747 מאוד מאוד כבד, אז היא צריכה הרבה זמן על המסלול לפני שהיא ממריאה. לעומת זאת, הישראלים לוקחים את העסקים שלהם כמו הליקופטר. מתיישבים וישר ממריאים".

מה הפיתוי הגדול ביותר עבור עסקים להיכנס להודו?

"הודו השתנתה בעשור האחרון ללא היכר. אנחנו מתחילים להיות סטארטאפ־ניישן. החדשנות והטכנולוגיה נעשו חלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית, למגזר האינטרנט והדיגיטל יש פוטנציאל עצום של משתמשים. להודו יש את היכולת להפוך עסקים מכל העולם למסחריים בקנה מידה גדול, ובמחירים זולים. כעת, עם הפתיחות שיש בשתי המדינות בעקבות הביקור של מודי בישראל ושל נתניהו בהודו - הדברים ינועו מהר".

סינגאל מצביע על ענף מסורתי יותר ולדבריו רווחי לא פחות, החקלאות.

"ישראל, מדינות אירופה, אמריקה ויפן לא מעודדות בכלל חקלאות מקומית, למה להן? הן יכולות לקנות בחוץ. הודו תוכל לספק את כל הביקוש הזה. הכוח שלנו הוא האנשים שלנו, ויש לנו הרבה מהם".

נראה שמצב החקלאים בהודו לא אופטימלי. בחודש שעבר השתתפו 40 אלף מהם בצעדת מחאה.

"עדיין לא הצלחנו לחבר את החקלאים בצורה מיטבית לשווקים. כשיש עונה חקלאית חלשה, הם לא מסוגלים להחזיר את ההלוואות שלהם, וכשיש עונות מצוינות לגידולים ולייצור השנתי - המחירים צונחים בחדות. גורמים כאלה מביאים את החקלאים למצוקה. לכן הם ביקשו מהממשלה שתכסה את החובות שלהם. אנחנו צריכים לפתח כלים שיאפשרו למחירים לשמור על יציבות. הממשלה מרכזת כעת מאמצים בעיקר בסוגיה הזאת".

רה"מ מודי, צילום: איי.אף.פי רה"מ מודי | צילום: איי.אף.פי רה"מ מודי, צילום: איי.אף.פי

אז אתה מאמין שהממשלה יכולה להפוך את החקלאות ההודית לרווחית?

"פרויקט הכפלת שכר החקלאים עד 2020 שמודי הכריז עליו הוא תכנית רצינית. קונפדרציית התעשיינים בהודו עובדת על הצעות לפתרונות אפשריים. הבעיה של החקלאים חייבת להיפתר, הודו לא יכולה להרשות לעצמה שהחקלאים יסבלו. לכן התוכנית תמשך גם אם מודי לא ייבחר שוב, ולא יהיו פשרות בנושא הזה. יש אנשים שחושבים שהוא לא מסוגל להשיג את המטרות האלה. לדעתי, הדרך חשובה לא פחות מהשגת היעד, והרפורמות תחת מודי הן מצוינות. יכול להיות ששכר החקלאים לא יוכפל עד 2022, אבל הוא יוכפל ב־2025, וזה יהיה הודות לתכנית הזאת".

יכול להיות שמודי לא ימשיך לכהונה נוספת?

"מודי הוא ראש ממשלה פופולרי מאוד, וזה טוב לכולם כשיש המשכיות במדיניות. גם לחקלאים".

מחברת מזון ליצרנית חומרי הדברה

 

בסוף שנת 1946, חודשים אחדים לפני שקיבלה הודו את עצמאותה, ייסד אביו של סאליל סינגאל את Mewar Oil & General Mills, שהתמחתה בשמנים אכילים. החברה לא הצליחה להגיע למודל עסקי רווחי ולימים שינתה את תחום עיסוקה לחומרי הדברה ונקראה פסטיסיידס אינדיה.

סאליל סינגאל היה בן 23 כשאביו מינה אותו למנהל השיווק של מפעל חומרי ההדברה בעיר אגרה. "ערב אחד בסוף שנות השישים אבא שלי אמר לי שעליי לנסוע לשם. זו היתה הפעם הראשונה שלמדתי לעשות דברים לבד. כך הבנתי איך נכון לנהל ייצור, וגם את הסביבה הרגולטורית", הוא נזכר.

שלוש שנים אחר כך הוא שב לאודייפור. עם מות אביו ב־1979 הוא החל לנהל משם את החברה, ששינתה את שמה ל־PI Industries והתמחתה באגרו־כימיה ופתרונות לחקלאים.

הקולגות של סינגאל מתארים אותו כמכור לעבודה, כמי שאפשר למצוא במסדרונות החברה גם בחצות. עם זאת, הוא מעיד על עצמו שהוא לא מתעורר לפני שבע וחצי בבוקר.

לסינגאל יש שלושה ילדים, בנו מיינק החליפו בתפקיד מנכ"ל PI Industries ב־2009. כיום האב מכהן כיו"ר התאחדות התעשיינים ההודית, ועל פי מגזין "פורבס" הונו נאמד ב־1.8 מיליארד דולר, מה שהציב אותו בשנה שעברה במקום 83 ברשימת עשירי הודו

תגיות