צילום: אוראל כהן
ניתוח כלכליסט
משק החשמל עדיין רחוק ממהפכת הסלולר
ביום חמישי האחרון נחתם הסכם קיבוצי עם עובדי חברת החשמל - צעד משמעותי בדרך לרפורמה שאמורה לפתוח את משק החשמל לתחרות מצד יצרנים פרטיים. אלא שלשם כך יש למצוא רוכשים חזקים לתחנות הכוח של חברת החשמל ולצלוח את משוכת נתניהו
שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ הכריזו ביום חמישי האחרון על רפורמה היסטורית במשק החשמל. שני השרים, כמו גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, השתפכו ארוכות על התועלות המשקיות ועל הדרך הארוכה שהצדדים עברו כדי ליצור מציאות חדשה במשק החשמל בכלל ובאחד המונופולים החזקים והוותיקים במשק בפרט.
קראו עוד בכלכליסט
ברפורמה נקבע כי חברת החשמל תאבד את מעמדה המונופוליסטי בייצור חשמל עד ל־2026. לשם כך, נאסר עליה להגדיל את כושר הייצור שלה ונקבע כי תמכור לפחות חמש תחנות כוח לפחות ב־6 מיליארד שקל, המחיר שבו הן רשומות בספרי החברה. במקביל, החברה תישאר מונופול בתחום ההולכה ותשקיע בו כדי לאפשר את בנייתן של תחנות כוח פרטיות. בנוסף, ניהול מערכת ההולכה יצא מידי החברה כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים שבו היא יכולה לקבוע איזו תחנה תקבל עדיפות.
בתמורה, החברה תוכל לשחלף ארבע יחידות פחמיות בשתי יחידות גז חדשות בחדרה - הטבה ששווה לה 5 מיליארד שקל ומינון מתון יותר של פרישת עובדים.
מטרת־העל של הרפורמה היא הפיכת משק החשמל לכזה שדומה במבנהו לענף הסלולר: משק שבו יש מגוון שחקנים, שכל אחד מהם יכול למכור ללקוח חשמל בהנחה. התחרות הזו אמורה להביא להפחתת תעריף החשמל רק בסוף הרפורמה.
הרפורמה הזאת תעלה למשק 7 מיליארד שקל: 6 מיליארד בהוצאות שכר והשאר בעלויות נלוות, כמו הובלה ופינוי מתחנות שנמכרו.
הרפורמה אמנם היסטורית, אך היא אינה מושלמת. היא אכן מנסה לבנות את משק האנרגיה המקומי מההתחלה, אבל היא עושה את זה ללא שיפור מחויב המציאות במשק הגז. בנוסף, נותרו קצוות פתוחים, שאם היו נסגרים כמו שצריך היו יכולים להפוך הרפורמה לטובה יותר.
מה שהיא כן עושה זה לייצר תועלת ברורה לציבור, שעד לחודש נובמבר לכל המאוחר ידע אם באמת יוכל להתחיל לרכוש חשמל בהנחה של 10% מהתעריף מתחנות כוח פרטיות ב־2019.
רגע אחרי שהרפורמה הכי גדולה במשק יצאה לדרך, "כלכליסט" מסביר מה הביא לגיבושה דווקא עכשיו, מה קרה מאחורי הקלעים, אם אזרחי ישראל באמת יקבלו תחרות כמו שקיבלו בסלולר ומי יכול עדיין לעצור את הרפורמה הזאת.
פתאום כל הכוכבים הסתדרו
גם כעת לא מדובר בחתימה סופית על הרפורמה, רק על הסכם קיבוצי חדש בחברת החשמל. ההסכם הזה הוא צעד חשוב לקראת הרפורמה, אולם זו עדיין צריכה לקבל את אישור הממשלה בשבוע הבא. היכולת לטרפד את הרפורמה עדיין קיימת, אבל הצטמצמה משמעותית.
ובכל זאת, מדובר בהישג עבור השרים כחלון ושטייניץ, שהצליחו לקדם את הרפורמה למרות לחצים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מי שעוד יכול לחייך הוא יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שרשם הישג תדמיתי חשוב, בימים שבהם הוא מאבד בהדרגה את השליטה בנמלים.
הצעד המשמעותי הזה לקראת הרפורמה הופך את המשמרת של שטייניץ במשרד האנרגיה לאחת הפוריות בתולדותיו. בין השאר, זו כוללת את אישור מתווה הגז, פיתוח מאגרי גז חדשים וביטול הדואופול דלק־נובל אנרג'י. כל זה, במקרה שמשבר המים המתהווה לא יתפוצץ לו בפנים בשנה האחרונה שלו במשרד.
לאירוע החתימה ביום חמישי קדמו 22 שנים של משא ומתן כושל לגיבוש הרפורמה. בפעם הקודמת שניסו לקדם רפורמה בחברת החשמל, באמצע 2014, מנהל רשות החברות דאז אורי יוגב וניסנקורן הגיעו להסכמות, אבל נתקלו בסילבן שלום, שר אנרגיה נוכח־נפקד, וביאיר לפיד, שר אוצר הססן. הפעם, השרים ומנכ"לי משרדיהם החליטו לאשר את הרפורמה, גם אם יש בה חורים גדולים מאוד.
שנית, המציאות השתנתה לבלי הכר. לפני חמש שנים הוציא הממונה על ההגבלים העסקיים דאז דיוויד גילה חוות דעת שלפיה יש לפרק את חברת החשמל לגורמים: להפסיק את ייצור החשמל ולהפריט את ההולכה והחלוקה. בנוסף, גילה המליץ לאפשר לחברת החשמל לשדרג את תחנות הכוח הישנות שלה. המלצה זו, שהיתה מטילה על הציבור את עלות שדרוג התחנות, נמחקה לגמרי מהרפורמה הקיימת.
בחמש השנים שחלפו מאז חוות הדעת, משק האנרגיה עבר מהפך. אז, חברת החשמל החזיקה בנתח שוק של כ־95% מייצור החשמל. כיום היא מחזיקה רק ב־68%. בנוסף, מהלך להקמת תחנות כוח אזוריות ותחנות כוח קטנות למפעלים כבר בשלבי רגולציה אחרונים. גם הממונה על ההגבלים הנוכחית מיכל הלפרין וגם יו"ר רשות החשמל אסף אילת תמכו ברפורמה וחושבים שמדובר בדיל סביר פלוס.
גורם חשוב נוסף לקידום הרפורמה הוא משק הגז המתפתח. אלמלא גילויי הגז הטבעי לחופי ישראל, לא היתה נחתמת פה רפורמה. גילוי המאגרים אפשר את הקמת תחנות הכוח הפרטיות, אלו שנגסו כשליש מהייצור של חברת החשמל. ועם התחנות הפרטיות הנוספות שבדרך, חברת החשמל בכל מקרה הפסידה את הקרב על הייצור, כאשר לפי הערכות עד 2020 ירד הנתח שלה למתחת ל־60%.
גורם משמעותי נוסף הוא הדיון בבג"ץ לגבי זכות השביתה של עובדי חברת החשמל. ההסתדרות, שחששה לפתוח את הנושא לדיון, תעשה הכל כדי למנוע פסיקה עקרונית שעשויה לחול גם על עובדי הנמלים או רשות שדות התעופה. האיום הזה הוביל לרקיחת דיל: ההסתדרות תחליק את הרפורמה, בעוד המדינה לא תתאמץ לקיים את הדיון המשפטי.
אל שלל הסיבות הללו נוספים מאות עובדים ותיקים של חברת החשמל שמעוניינים לפרוש. רק בשנה האחרונה פרשו מהחברה כאלף איש, בעלות של כ־1.5 מיליון שקל לעובד.
מה הציבור יראה מזה?
עד ליום חמישי האחרון, היה נראה שהציבור לא יראה שום דבר מהרפורמה, בטח שלא בטווח הקצר. היעדרה של בשורה הצרכנית היתה עקב האכילס של הרפורמה הזאת.
אלא שבחמישי האחרון הפתיעו כחלון ושטייניץ כשהבטיחו באופן רשמי שלקוחות פרטיים יחוברו לתחנות כוח פרטיות. כיום, תחנות אלו מורשות להתחבר רק לעסקים גדולים, שאכן ניצלו את ההזדמנות, התנתקו מחברת החשמל וקיבלו הנחה של עד 10% מתעריף החשמל.
לפי הלו"ז שהניחו השרים, עד לנובמבר יאושרו כלל שינויי החקיקה הנדרשים לקידום המהלך. כשזה יצא לפועל, כל משק בית בישראל יוכל לחסוך 5%‑10% מתעריף החשמל - 250‑500 שקל בשנה.
בנוסף, ההכרזה הזו בלמה את ההתנגדות של בעלי תחנות הכוח הפרטיות. הנה בראו להם יש מאין קהל לקוחות עצום שישמח לבוא אליהם.
בטווח הארוך, לצרכן יש עוד הרבה מה להרוויח. לאחר שחברת החשמל תמכור את תחנות הכוח שלה לגורמים פרטיים, כל לקוח יוכל לעשות שופינג חשמל ולקבל את המחיר הטוב ביותר. הדרך לשם עוד ארוכה, לפחות 6 שנים, ותמיד קיימת האפשרות שחברת החשמל לא תצליח למכור את התחנות.
תועלת שלישית לצרכן היא השיפור במבנה החוב של חברת החשמל. לחברה חוב פיננסי של כ־42 מיליארד שקל לבנקים ולגופים מוסדיים - וזה אמור להצטמצם לפחות בשליש עד ל־2025.
במקביל, החברה תתמקד בשיפור ההולכה והחלוקה, ובתקווה תוכל למנוע תופעות של ניתוק מרשת החשמל, כמו הסופה בספטמבר 2015 שהפילה קווי מתח בשרון וגרמה ל־300 אלף איש לשבת 72 שעות בחושך.
בנוסף, הרפורמה אמורה לחסוך סכומי עתק לקופה הציבורית. חברת החשמל תמכור חמש תחנות, תוציא 1,800 איש לגמלאות ותבטל בהדרגה את הטבת החשמל חינם לעובדים.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה