מאסטר של פילאטיס: איימי טיילור בביקור בישראל

“כשאני מאבדת את המחשבות שלי, אני עושה יוגה ופילאטיס. שם זה המרכז של הגוף והנפש. אישה חייבת לעמוד זקופה, גם אם אכלה חמאה יום קודם”, כך אמרה מרלין מונרו בראיון למגזין “LIFE” ב־1952.

לכבוד אותו גיליון צולמה מונרו כשהיא עושה יוגה ופילאטיס, ובראיון היא מפרטת על החשיבות הפילאטיס בחייה. מונרו הייתה בין תלמידותיו הראשונות של ג’וזף פילאטיס מגרמניה, מתאגרף עבר שנכלא כחייל במחזה ריכוז באנגליה בעת ששירת במלחמת העולם הראשונה.

במהלך השהייה החל פילאטיס לאמן את שותפיו למחנה באגרוף במטרה שהם ייצאו ממנו חזקים יותר ממה שנכנסו, פיזית ומנטאלית. בהמשך גם טיפל בטיפול ושיקום פצועי מלחמה. בשלב מסוים הסב פילאטיס את מיטות בית החולים למיטות טיפול על ידי פירוק המזרונים וחיבורם לקפיצי המיטות, האבטיפוס הראשון למה שאנו מכנים “מיטת פילאטיס”. פילאטיס ובת זוגו היגרו לארה”ב, שם פתחו מכון אגרוף בניו יורק באיזור שוקק מכוני ריקוד ומחול. השמועה נפוצה בכל העיר, ואט אט החלו להגיע אליו רקדנים לשיקום פציעות. אחת התלמידות הותיקות של ג’וזף פילאטיס היא איימי טיילור, כיום הבעלים של The Pilates Center, מהאקדמיות הוותיקות והמוערכות לפילאטיס קלאסי בניו יורק שמכשירה עשרות מורים בשנה בארה”ב וברחבי העולם. בימים אלה מגיעה טיילור, בשנות ה־60 לחייה (סירבה לחשוף את גילה המדויק) לישראל כדי להכשיר מורים מקומיים ברשת הולמס פלייס.

 בראיון ל”כלכליסט” היא מספרת על הזכות ללמוד ממייסד השיטה שסחפה מיליונים. “הוא האמין בשליטת המוח על השריר”, היא מספרת, “הוא רצה לייעל את תפקודי הגוף, אבל גם את תפקודי הנפש. תעשיית הרקדנים והספורטאים מלאה בלחצים נפשיים, והא לא היה משקם רק את גופם, אלא גם את נפשם. בעולם המודרני, אתה לא צריך להיות פרפורמר בלהקה, או ספורטאי בעל הישגים מרשימים כדי להיות נתון ללחצים. ניו יורק מלאה באנשים שקורעים את עצמם למען ההצלחה, עובדים שעות ארוכות וחלקם היום יודעים שחלק מההצלחה היא ההבנה שחשוב לתחזק את הגוף ואת הנפש”.

איימי טיילור. “נשים וגברים כאחד הפכו להיות כפופים” | צילום: יחצ

הטכנולוגיה מקלקלת

לאחרונה פורסם ב־”Financial Times” דו”ח אשר מצביע על עלייה מתמדת בשיעור המתאמנים בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים המאפשרים נגישות לכלל האוכלוסיה. בתחום הפילאטיס והיוגה נרשמה עלייה קבועה של 10%–12% מדי שנה בתעשייה המתפתחת אשר צפויה להגיע להכנסות של עד 200 מיליארד דולר בשנה בארה”ב. הגידול מתבסס, בין היתר, על ביגוד, אביזרים נלווים, אפליקציות ועל סרטוני רשת והדרכה כגון קיייסי הו, בת ה־22 מבוסטון, יוצרת ה”בלוגילאטיס” (Blogilates) אשר לא מכבר הוכרזה על ידי מגזין “טיים” כאחת מ־25 אושיות הרשת המשפיעות.

טיילור מספרת שדווקא העידן הטכנולוגי משפיע על איכות ההכשרה וזו אחת הסיבות שהיא מרבה להגיע להדרכות בעולם: “דווקא בתחום הפילאטיס והיוגה המבוססים על תורה עתיקת יומין, לא נוכל להדריך בסקייפ או דרך הרשת, חשוב לחזור לשורשים ולשמר אותם. ככל שהעולם מתפתח יותר, הכול הופך להיות מהיר יותר וכאילו קל יותר, אבל ההיפך הוא הנכון. האיטיות והחשיבה תביא לתהליך בנייה נכון של הגוף והנפש, אחרת אנחנו לא נעמוד בלחצים. נשים וגברים כאחד הפכו להיות כפופים. כולנו צריכים להיות יציביים ואיתנים, גם מי שלא עולה על במה”.

הישראלים ממהרים

הפעם הראשונה שטיילור נחתה בישראל הייתה ב־11 בספטמבר 2001, היום בו קרסו מגדלי התאומים. “תתפלאי לשמוע, אבל להיות בישראל ביום הנוראי הזה דווקא חיזק אותי”, היא מספרת, “אתם כאילו מתורגלים למצבי חירום, למרות ההלם שהישראלים הביעו. אתם נתונים ללחצים קיומיים ששום מדינה בעולם לא מבינה. ההישרדות היומיומית שלכם נתונה להבנה רק אם אתה חווה אותה במלוא עוצמתה, ומאז יש לי הערכה גדולה ומקום חם לישראל בליבי”.

בישראל הפילאטיס מתפתח בשנים האחרונות גם לשיעורי פילאטיס עם תינוקות או פילאטיס על בר ריקוד. המחירים נעים בין 30 שקל ועד 100 שקל לשיעור. נופר סופר, בעלת בית הספר למחול ותרבות הגוף מספרת שבישראל הפילאטיס בעבר היה שייך לרקדנים ונשים מבוגרות יותר, אך כיום התודעה מתפתחת בכל האוכלוסייה: “כולם בארץ רוצים לרזות ולהתחטב מהר יותר וחזק יותר, ובפילאטיס צריך סבלנות והתמדה. כולם רצים בטירוף ורוכבים על אופניים בשבתות אבל שוכחים לתחזק את הגוף שלהם”.

טיילור מספרת שרבים מהתלמידים שלה הם גברים, לעומת זאת כאן בישראל סופר מעידה שגבר ישראלי פחות נוטה להגיע לסטודיו: “את רואה לוחם סיירת מגיע אליי לסטודיו להרים את רצפת האגן?”.