אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלן קרוגר: "אין סימן שהקיצוץ במס חברות בארה"ב מגדיל את ההשקעות" צילום: בלומברג

ראיון כלכליסט

אלן קרוגר: "אין סימן שהקיצוץ במס חברות בארה"ב מגדיל את ההשקעות"

קרוגר, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של ברק אובמה, מותח ביקורת נוקבת על הדייר הנוכחי בבית הלבן. לדבריו, רפורמת המס "משפיעה בעיקר על הגירעון התקציבי" והשיחות על הסדרי סחר חדשים עם סין, קנדה ומקסיקו יסתיימו בהתקפלות אמריקאית

22.05.2018, 08:30 | אורי פסובסקי

"עד כה המדיניות הכלכלית שממשל טראמפ הוביל היתה חזקה בדיבורים וחלשה בביצועים", אומר לכלכליסט פרופ' אלן קרוגר.

קראו עוד בכלכליסט

"לקיצוצי המסים שהנשיא חתם עליהם בדצמבר האחרון היתה השפעה קטנה בלבד על הכלכלה, אבל השפעה גדולה על הגירעון בתקציב, שצפוי לעמוד על טריליון דולר. אין שום סימן שהקיצוץ הגדול במס החברות הגדיל את ההשקעות שמבצעות החברות, או את משכורות העובדים. במקום זאת, מה שגדל הוא הדיבידנדים והתוכניות לרכישה חוזרת של מניות".

קרוגר מכיר את הנושא מקרוב. הוא מרצה לכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון, ונחשב לאחד הכלכלנים המובילים בארה"ב בזכות מחקריו על שוק העבודה וחלוקת ההכנסות. לצד הקריירה האקדמית כיהן קרוגר כיועץ לשר האוצר, ולאחר מכן כראש מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ברק אובמה. ביום חמישי ישתתף קרוגר בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דברת במרכז הבינתחומי בהרצליה בראשות הפרופסור צבי אקשטיין.

אלן קרוגר, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של ברק אובמה, צילום: בלומברג אלן קרוגר, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של ברק אובמה | צילום: בלומברג אלן קרוגר, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של ברק אובמה, צילום: בלומברג

"מתעלם משיקולי ביטחון"

על המדיניות הכלכלית של הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ נראה שאין לו הרבה דברים טובים להגיד.

"בחזית הסחר, למשל, הממשל פטר את רוב שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב מהמכסים שהטיל על אלומיניום ופלדה. להערכתי, הממשל ייסוג באופן דומה ופשוט יכריז על ניצחון במו"מ על הסכם הסחר הצפון־אמריקאי NAFTA, ובשיחות הסחר עם סין", הוא אומר.

מה דעתך על החלטת טראמפ להסיר את הסנקציות על ענקית האלקטרוניקה הסינית ZTE?

"זה סימן שממשל טראמפ הופך את עמדתו בנושאי סחר, ומתעלם משיקולי ביטחון. וזו עוד עדות שהממשל מתעסק בעיקר בהתרברבות, ולא במדיניות".

כאשר נשאל אם ההצלחה של המסרים של טראמפ במהלך הקמפיין, שהתמקד במקומות עבודה ובתחרות מסין, גרמה לו לבחון מחדש את המדיניות של ממשל אובמה, או את המסרים שלו, קרוגר מבהיר שדעתו נותרה בעינה: "ההיסטוריה תשפוט לטובה את המדיניות של הנשיא אובמה, ומנהיגים עתידיים שימצאו עצמם מול בעיות כלכליות דומות ינהגו בתבונה אם ינקטו את אותם הצעדים שהוא נקט".

"בדיעבד, וגם בזמן אמת", הוא מפרט, "חשבתי שהקונגרס היה צריך לתמוך יותר במדיניות תקציבית שתמריץ את הכלכלה. הנשיא אובמה, למשל, הציע להאריך את הקיצוץ במס הכנסה ב־2013, אבל הקונגרס דחה את ההצעה. הנשיא הציע להגדיל את הסיוע הפדרלי לממשל המקומי כדי לשכור ולהעסיק מורים ואנשי עזרה ראשונה, אבל הקונגרס דחה גם את ההצעה הזאת. הפעולות האלה היו יכולות לתמוך בהתאוששות מהירה יותר. ועדיין, הנשיא אובמה והצוות שלו ראויים לקרדיט על מדיניות שסיימה את המיתון הגדול בתוך שישה חודשים מתחילת הכהונה הראשונה שלו, והעלתה את ארה"ב על נתיב של מה שעשויה להיות ההתאוששות הכלכלית הארוכה בהיסטוריה שלה".

בוא נדבר על אחת מבעיות העומק בארה"ב וגם בישראל: אי־השוויון. מה בראייתך הגורמים לו בארה"ב, והאם נעשה מספיק כדי להתמודד איתו?

"יש הרבה סיבות לאי־שוויון באמריקה. בתחילת שנות השמונים והתשעים המנוע העיקרי לעלייה באי־השוויון היה השינוי הטכנולוגי, בעיקר כניסת המחשבים וטכנולוגיית המידע, שהגדילו את הביקוש לעובדים מיומנים והקטינו את הביקוש לעובדים פחות מיומנים. מאז שנות התשעים השינויים במדיניות ובהתנהלות התאגידית הפכו ליותר חשובים. למשל, השווי הריאלי של שכר המינימום ירד, וקיצוצי המסים של ממשלי בוש וטראמפ היו מאוד רגרסיביים. בנוסף, חברות נקטו מדיניות שהורידה את כוח המיקוח של העובדים ואת היכולת שלהם להחליף מקום עבודה, כמו למשל סעיפי אי־תחרות בחוזה העבודה, והסכמים ביניהן לא 'לגנוב' עובדים. לבסוף, המיזוגים בין החברות הגדילו את כוח המונופסון של המעסיקים".

ההתפתחות האחרונה שקרוגר מדבר עליה, עליית כוח המונופסון של המעסיקים, מעסיקה בשנה אחרונה יותר ויותר כלכלנים וזוכה ללא מעט תשומת לב. בקצרה, כאשר תעשיה מסויימת נעשית ריכוזית יותר, המשמעות היא לא רק שלקונים יש מבחר קטן יותר של מוכרים לבחור ביניהם (כלומר, התעשייה מונופליסטית יותר), אלא שגם

לעובדים בתעשייה הזאת יש מספר קטן יותר של מעסיקים שלהם הם יכולים למכור את עבודתם - וכוח המיקוח שלהם (כלומר, התעשייה מונופסונית יותר) קטן.

"להעלות את שכר המינימום"

 

"הגורמים שבדרך כלל מגבילים את כוח המונופסון של המעסיקים חלשים היום בארה"ב יחסית לעבר, וקרוב לוודאי שזה תרם לגידול האיטי בשכר", אומר קרוגר. "איגודים מקצועיים מייצגים כיום נתח קטן בהרבה מכוח העבודה בהשוואה לשנות השבעים, והשווי הריאלי של שכר המינימום נשחק על ידי האינפלציה", מסביר קרוגר.

לפי הדיווחים, אתה שימשת כיועץ לא פורמלי לקמפיין קלינטון בבחירות 2016. מה המדיניות הכלכלית שהיית רוצה לראות את הממשל נוקט?

"ראשית, הייתי שמח לראות צעדים שמגדילים את הגמישות בכוח העבודה, למשל חופשת לידה בתשלום וחופשת משפחה. שנית, הייתי מכוון לאכיפה נמרצת של חוקי ההגבלים העסקיים, גם בשוקי העבודה וגם בשווקים למוצרים. שלישית, ארה"ב צריכה לרענן את מערכת החינוך, ולשלב טכנולוגיה מתקדמת בהשכלה בכל הרמות. שלישית, צריך שאלמנטים מרכזיים של רשת הביטחון החברתית יורחבו גם לעצמאים, למשל הגנה מאפליה. לבסוף, אף שטראמפ הביע תמיכה בהגדלת שכר המינימום במהלך הקמפיין שלו, הוא לא חזר לנושא מאז".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
משה 5, הפוסט שלך מוכיח שפרופ' קרוגר צדק ושאתה בור שמניעו הוא ליקוק עכוזו של טראמפ!
שים לב משה אוילי היקר, קרוגר טוען ""אין סימן שהקיצוץ במס חברות בארה"ב מגדיל את ההשקעות"" ואתה כביכול מביא הוכחה שקרוגר טועה : חברות " נתנו בונוס מיוחד לעובדים בסך של כ $1000 לעובד" - זה נכון וזה חד פעמי! ויותר מזה חברות קנו בחזרה מנייות של עצמן - וכל זה מוכיח שחברות לא השקיעו בפיתוח העסקים שלהן אלא בעיקר העשרה של בעלי המניות של החברהת בקרוב הכדלה של הבונוסים למנהלים. אתה טועה ומטעה כשאתה כותב שחברות " החזירו עבודה לארה"ב" - שום עבודה לא חזרה מחו"ל לארה"ב! חברות החזירו מעט מהכספים שלהן בחו"ל ובתמורה שלמו מס מופחת. שום משרה לא חזרה "הידע חינם" שלך שווה ל ""אסיא דמגן במגן - מגן שוה" וקח גם עצה, כשהכנסת את הלשון לעכוזו של אדמו"רך" - לא רק שלכלכת את הלשון בצואה אלה גם את כל הפרצוף - לך מהר לשטוף את הפנים ובעיקר את העיניים.
מענה לאויל מטעה  |  23.05.18
5.
ידע אישי, חינם
העובדות פשוט הפוכות. מיד עם הפחתת המיסים שתי חברות ענק המעסיקות עובדים רבים במשק האמריקני נתנו בונוס מיוחד לעובדים בסך של כ 1,000$ לעובד, החזירו עבודה לארה"ב, כי זה היה תנאי לנקלה במס וכד'. בוודאי שבטווח הקצר לא יהיה שינוי מהותי אבל הבעיה הגדולה בארה"ב, כמו בכל העולם המערבי, היא הצפה של השוק במוצרים זולים מסין, הודו, וכד'.
משה  |  23.05.18
לכל התגובות