אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האינטרנט שבטבע: מתי תבוא רעידת אדמה? בואו נשאל טיגריס צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

האינטרנט שבטבע: מתי תבוא רעידת אדמה? בואו נשאל טיגריס

חוקרים משתמשים בטכנולוגיות שימושיות לניטור בעלי חיים שעלולות לסייע גם לניטור בני אדם, מי נעזר בפייסבוק כדי לנצל בעלי התמכרויות מסוכנות, אובר עומדת בפני מבחן חשוב והאמת המפתיעה שמאחורי אתר הדייטינג של מעריצי טראמפ

22.05.2018, 13:03 | ניצן סדן
עץ נופל ביער. כולם שומעים

שימור חיות בר בטבע הוא אחת החובות האתיות של האנושות; מדענים רותמים לשם כך טכנולוגיות מתקדמות ביותר. זאת, בעוד אנשים אחרים רותמים טכנולוגיות מתקדמות פחות - הרובה והטרקטור - כדי להרוס סביבות מחיה נדירות או להרוג בעלי חיים נפלאים להנאתם.

תחקיר של Engadget חושף את הכלים המיוחדים שפיתח הסקטור המדעי כדי להבטיח שבעלי חיים כטיגריסים, דולפינים, זאבים (וגם חיות פחות פוטוגניות) לא ייכחדו, לפחות בעתיד המיידי.

טיגריס בעל קולר חיישנים, צילום: שאטרסטוק טיגריס בעל קולר חיישנים | צילום: שאטרסטוק טיגריס בעל קולר חיישנים, צילום: שאטרסטוק

חוקרים הובילו פיתוח של חיישנים שמסוגלים לאסוף מידע נרחב על בעלי החיים, גם באזורים נידחים במיוחד או במצולות הים. ולא מדובר רק במידע מיקום ותנועה; חוקר יכול לדעת מתי עז הרים מעדר ספציפי חווה קפיצה בלחץ הדם, ומה ניתן ללמוד מכך על מצב שאר העדר, כמו גם על בע"ח אחרים בקרבתו. לטכנולוגיה הזו צפויים יישומים שימושיים גם מעבר למדע הביולוגיה: התנהגות בע"ח מעידה על תנועה ססמית חריגה, מה שיתן אינדיקציה לרעידות אדמה, שטפונות ואסונות טבע אחרים. ושינוי מהיר בדפוס תנועת בע"ח יכול להעיד מיידית על פריצת שריפת יער.

לא מעט מהמידע שמעבירים חיישנים ומצלמות בטבע גם זמין לקהל הרחב, ויש משתמשים בארה"ב ובבריטניה שמעדיפים לצפות במשפחת ציפורים באיזה ג'ונגל כדי להירגע - ולא באיזה שעשועון ריאליטי. בכך, מסייעים הפיתוחים הללו לשיפור המודעות לבעיות כציד ספורטיבי, תופעה שמזמן היינו צריכים להקיא מקרבנו כחברה אנושית.

רעידת אדמה? העז תזהיר, צילום: שאטרסטוק רעידת אדמה? העז תזהיר | צילום: שאטרסטוק רעידת אדמה? העז תזהיר, צילום: שאטרסטוק

אבל לכל מטבע יש שני צדדים: פיתוחי טכנולוגיות המעקב שהובילו חוקרים מגיעים גם לידי צבאות, חברות אינטרנט וגורמים אחרים שעוקבים אחר בני אדם. חישבו על חוקר שמאפיין מצלמה זעירה וזולה, שיכולה לזהות תנועות של שימפנזים בסבך ממרחק; האפיון הזה מגיע אל יצרנית חומרה שלא חשבה לפתח מוצר שכזה ואל יצרנית תוכנה שלא חשבה לכתוב לה אלגוריתמיקה. מה ימנע מהשתיים מלהפוך את המוצר לכלי ניטור בני אדם? מה ימנע מהקוד מלהגיע לידי גוגל ודומותיה, שישלבו אותו בשמחה ביישומי סמארטפונים - הגרסה האנושית לקולר-מעקב?

בואו, זה ממכר

הרבה תופעות מסוכנות יש בפייסבוק, בהיותה מראה שחורה של החברה האנושית. השבוע נחשפה אחת שעלולה לעלות בחיי אדם - ובנסיבות הכי עצובות שאפשר: טיפול עקום בהתמכרויות. בארה"ב ישנה תעשייה גדולה של מוסדות גמילה: עסקים שמבטיחים לפטור כל אחד מכל התמכרות אפשרית, ומתהדרים בשיעורי הצלחה של 80%. תחקיר מטריד ומשעשע של ג'ון אוליבר חשף השבוע ששיעורי ההצלחה הם מומצאים לחלוטין, ושחברות הגמילה לא נשענות על עקרונות רפואיים אפקטיביים. למעשה, הן מרוויחות הון עתק גם מהמטופלים המסכנים - וגם משירותי הבריאות בארה"ב, ששופכות עליהן כסף בהתאם למספר הקליינטים שמצאו. וכך צמחה לה תעשיית משנה - שמחפשת ללא הרף מכורים מתאימים ומחברת אותם לעסקי הגמילה הפורחים.

מסתכלים על המכורים, ורואים ארנקים מסתכלים על המכורים, ורואים ארנקים מסתכלים על המכורים, ורואים ארנקים

והיכן מוצאים אותם? בפייסבוק, כמובן - או ליתר הדיוק, בעמודים של קבוצות תמיכה. יח"צני חברות הגמילה פושטים על העמודים וממליצים לחבריהם על מוסדות "מצילי חיים". המכורים מגיעים אליהם בתקווה שעכשיו ייגמלו מסמים, אלכוהול ותרופות - ועוברים תהליך יקר ומיותר. לא מעט מהם חוזרים להתמכרות שלהם, אך הפעם בלי כסף לטיפול אחר - ותועדו כבר כמה מקרי מוות. פייסבוק טוענת שהיא נלחמת בכל תחלואי החברה שמתגלמים בה, אך מעדיפה שהדיווחים על שתדלנות הגמילה יגיעו מהקהילות עצמן. זה הרי זול יותר מלשכור יותר מנטרים אנושיים ופחות בעייתי פוליטית מלהכיר בתופעה בראש חוצות - ואז, להסתכן באיבוד הפרסומות של תעשיית הגמילה. הרי קל נורא לשגר קמפיין ממוקד למכורים: כתבת פעמיים-שלוש "גם היום הייתי שיכור בעבודה, הבוס כמעט שם לב"? בום - אתה נופל לידי עסקי הגמילה. ופייסבוק, כידוע, רואה אנשים בתור כסף ותו לא.

האמת שמאחורי טראמפ דייטינג

בתחילת השנה הושק אתר טראמפ דייטינג - שירות היכרויות בתשלום עבור רפובליקנים שרוצים שמזדהים עם ערכי המנהיג - קרי, מיזוגניה, שנאת זרים, מיליטריזם ושמרנות דתית; למשל, מותר לחפש בו רק זוגיות הטרו-נורמטיבית. האתר עורר חשדות ראשונים כשהתברר שפעיל רפובליקני שעיטר את דף הבית של האתר הוא למעשה פדופיל מורשע. החשדות התגברו כשנודע שמייסד האתר הוא דמות פיקטיבית, ובעצם לא ברור מי הקים ומנהל אותו. לאחר שקם טראמפ דייטינג, הופיע לו מתחרה משונה: אתר היכרויות בשם NeverTrump Dating - שירות היכרויות לאנשים ששונאים את הנשיא. תחקיר של גיזמודו גילה שטראמפ דייטינג מלא בפרופילים פיקטיביים, שמבוססים על תמונות של חיילים מתים וגניבת פרטים של משתמשים חיים.

היכרויות ברשת היכרויות ברשת היכרויות ברשת

גיזמודו הצליחו להגיע לכמה מהאנשים שפרטיהם נשתלו בטראמפ דייטינג; בטח לא תופתעו לשמוע שחלקם הומוסקסואלים, מהגרים או סתם שונאי טראמפ מן היישוב. מסתבר שמאחורי האתר הזה עומדת חברה בשם WhiteBoxDating, שמתמחה בהקמת שירותי היכרויות מקוונים לכל דורש: מעריצי מותג ספציפי, בעלי מראה ספציפי, קשישים, גמדים, חובבי צניחה, קשישים חובבי צניחה ומה לא. למעשה, החברה הזו הרימה את גם את NeverTrump. היא פשוט משתמשת באותו מסד נתונים עבור כל אתריה, כדי לתת ללקוחות תחושה של פעילות ולשתות מהם כסף. כשפנו אליה מגיזמודו בבקשה להקים שירות דייטינג לאנשים עם אובססיה לטחב, נענו בחיוב. אגב, כשבמקרה אחר ביקש התחקירן להקים שירות דומה לעיתונאים, נתקל בסירוב; מעניין למה.

המבחן של קוסרשאהי

אובר עומדת למבחן חשוב: בשבוע שעבר חשפה החברה מדיניות מתוקנת בתחום הטיפול בדיווחי הטרדה מינית; עד אז, דרשה אובר מכל נוסעת או עובדת שהתלוננה לחתום על הסכם חשאיות, להימנע מחשיפת המקרה בכלי התקשורת ולהגיע להסדרי פיצויים מחוץ למערכת המשפט. זאת, כדי להסתיר את היקף תופעת התקיפות של נוסעות בידי נהגים - ואת מדיניות ההטרדה שהנהיג המייסד טראוויס קלאניק בתוך החברה, מדיניות שהובילה להדחתו.

עומד למבחן. קוסרשאהי, צילום: בלומברג עומד למבחן. קוסרשאהי | צילום: בלומברג עומד למבחן. קוסרשאהי, צילום: בלומברג

מחליפו, דארה קוסרשאהי, ביטל את דרישות החשאיות הללו - ומיד נדרש לעמוד מאחורי ההחלטה: אינגריד אוונדאנו, מהנדסת לשעבר באובר, תובעת את החברה על שנים של הטרדה מינית והתעלמות מדיווחיה, כמו גם על העסקה בתנאים לא הוגנים ואפליה אתנית. לטענתה, נאלצה להתאשפז בשל החוויות הקשות שעברה באובר. אוונדאנו עבדה באותו צוות עם סוזן פאולר - עובדת אובר שחשפה את מדיניות ההטרדה בחברה. הפעם, לא תשתיק החברה את המתלוננת ותגיע להגן על עצמה בבית המשפט. וכאן תיבחן "רוח המפקד" החדשה: האם תתנער אובר מטענות אוונדאנו, דרך טריקים משפטיים צלופחיים? האם תנצל את ההזדמנות כדי להוכיח לעולם שימי קלאניק היו תקופה אפלה שחלפה, ולא חלק מה-DNA של החברה? כולי תקווה שכן - ואעדכן כשייפתח המשפט.

הדג הראשי של אלפבית

לארי פייג' הוא אולי מוגול ההייטק הכי שקט בעולם: אינו מרבה להתראיין או להתייחס לסוגיות של פוליטיקה ופרטיות, כאלה ששטפו את פייסבוק כצונאמי ועתה מתקרבות לחופי אלפבית. גוגל, יחידת הרווח המרכזית של החברה, כנראה מחזיקה בהכי הרבה מידע על הכי הרבה אנשים בעולם - ורגולטורים, מזועזעים ממה שעשתה פייסבוק עם מידע שכזה, מתחילים לתהות אם גם גוגל העלימה עין מהטיות פוליטיות של דעת קהל.

חברות הטכנולוגיה האחרות ממש טובות בלהתייחס לסוגיות ציבוריות, ובעיקר בהתנצלויות: פייסבוק השיקה קמפיינים עם מודעות בעיתונים וסרטונים שמסבירים שבעצם, היא נורא אוהבת אותנו ונלחמת לשמירה על הזכויות שלנו; דידי צ'ושינג התנצלה על במקרה המזעזע בו נהג שלה רצח צעירה סינית לפני שבועיים; אובר השיקה מסע התנצלויות תחת הכותרת "נעים קדימה" ובו סיפר המנכ"ל קוסרשאהי איך הכל ישתנה, והחברה תתקן את דרכיה; וסנאפ התנצלה גם על שהקמת מבנה שלה הצריכה אטימת עץ בשכונת וניס בלוס אנג'לס, בו שכנה כוורת דבורים. כל ההתנצלויות הללו לא בהכרח מבטיחות שהחברות ינהגו אחרת. הן רק רוצות ליצור דימוי חיובי ולמנוע נטישת משתמשים ומפרסמים.

אבל המקרה של פייג' חריג: כמנכ"ל, הוא אמור להיות הפנים של אלפבית ולהתמודד עם סוגיות טעונות מאוד, שעניין הדיסאינפורמציה הפוליטית היא רק אחת מהן. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, השתתף בצעדה נגד מדיניות ההגירה של טראמפ בשנה שעברה, אבל פייג' לא נשמע ולא נראה; כשהואשמה אלפבית בתשלום שכר מופחת לנשים בידי רגולטורים בארה"ב, נותר המנכ"ל דומם; וכך גם בפרשת התמרדות עובדי גוגל נגד השת"פ שלה עם הפנטגון ובמקרים נוספים. פייג' מעדיף להשאיר את קדמת הבמה למנהלים תחתיו, כך שכיום גוגל לא מדברת בקול אחד. בהתחשב בעובדה שהוא זה ששולט בחברה ביד רמה, קצת מטריד שהמשתמשים, השותפים והמשקיעים שלו לא יכולים לדעת מה דעתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות