אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הארת שוליים: אוסף שעושה חסד למוזיקה ישראלית צילום: נומי תלטימן

הארת שוליים: אוסף שעושה חסד למוזיקה ישראלית

אוסף של מוזיקה ישראלית אלטרנטיבית מאפשר היכרות עם מה שלא הושמע ברדיו אך רחש במועדונים

23.05.2018, 08:26 | אלעד בילו

אוסף חדש של קלאסיקות שוליים ישראליות יצא לאחרונה, רק בתקליטי ויניל, תחת השם “נדיר”, כאילו להזכיר שפעם מוזיקה היתה מוזיקה: חמה יותר, מתוזמרת יותר, עם גיטרות אוהבות, עם גוונים ממערב וגם ממזרח. פעם היתה מחשבה. לא רק חיפושים מהירים בין להיט ללהיט כדי להישאר בפלייליסט אלא חיפושי דרך ועניין.

באוסף (שיצא ביוזמת מסעדת האחים) ארבעה תקליטים, כל אחד מוקדש לעשור אחר ומכיל את שיריו המוכרים יותר ובעיקר פחות. התמקדות בקו המוזיקלי של שנות ה־60, 70, 80 ו־90 שערכו תקליטנים מובילים בתרבות הלילה התל־אביבית של השנים האחרונות. את הפנינים הנדירות של ישראל הפאנקית של שנות ה־60 ערכו רדיו טריפ (עופר טל ואורי ורטהיים) עם אריק איינשטיין ששר “אובלדי אובלדה”, שולה חן את “למה דווקא אני” הנהדר ויורם ארבל את “הי תני לי הזדמנות”. אלה השנים שישראל חברה לעולם דרך הרדיו והדיסקוטקים ומנסה לספוג מהצליל הבינלאומי: הסול של ג’יימס בראון, הפופ של טום ג’ונס והמלודיות והשתוטניקיות של הביטלס הצעירים.

עטיפת האוסף, צילום: YONIL עטיפת האוסף | צילום: YONIL עטיפת האוסף, צילום: YONIL

את הסאונד הישראלי של שנות ה־70 לקחו העורכים המוזיקליים (אריאל תגר, צח בר, מאור ענבה ויואב מגריזו), לכיוון יפו ואווירת הנמל שלה עם טריפונס, צלילי העוד, אהרון עמרם ואיציק קלה. תקליט מחווה לתרבות הטברנות, שבזמן אמת לא זכתה לייצוג ברדיו או בטלוויזיה. שנות ה־80 נאספו כאן בעיקר ממוזיקת השוליים שאיפיינה את תל אביב: אוסף של צלילים אפלים או אקספירמנטליים שערך הצמד Red Axes עם אהוד בנאי של תחילת הדרך בשיר ”עבודה שחורה” או פוליאנה פרנק עם “הנצורים והצודקים”. באייטיז אכן היה משהו גולמי אך הבחירה דווקא בשירים הנועזים והחדשניים של אז היא אולי מחתרתית מדי ופחות נגישה.

בתקליט האחרון בחרו העורכים ניב הדס ואמיר אגוזי לצאת מתל אביב עם “כישופים” של מלכה שפיגל לצד “אהבה אסורה” של זהבה בן. בשנות ה־90 נכנסו MTV והאינטרנט לכל בית, מה שהשפיע על היוצרים המקומיים ואיפשר תנועה מהשוליים אל המרכז ולהפך. פרויקטים ואוספים ששואפים לשרטט את הקו המוזיקלי הישראלי יוצאים כל הזמן. מה שיפה באוסף הזה הוא שאמנם חלק מהשירים מגיע מלב מדורת השבט אך רובם הגדול נוגן בעיקר בחפלות או במועדונים, באמת שירי סצינות השוליים. מהמוסכים של רחוב המסגר ועד לבתים בכרם התימנים.

פוליאנה פרנק. בחירה בחומרים גולמיים, צילום: נומי תלטימן פוליאנה פרנק. בחירה בחומרים גולמיים | צילום: נומי תלטימן פוליאנה פרנק. בחירה בחומרים גולמיים, צילום: נומי תלטימן

לא הרבה מהצעירים היום יודעים מה נחשב אז לאלטרנטיבי שעה שבמצעדי הפזמונים שלטו שלמה ארצי או כוורת. האוסף הזה הוא הזדמנות מצוינת ללמוד. בחלק מהתקליטים, כמו זה של האייטיז זה הלך רחוק מידי ובחלק אחר, כמו זה של שנות ה־60 וה־90, יש תמצית נהדרת ומרוכזת שמשחקת בין שירי מצעדים לאלה שפחות הושמע ברדיו אך בעבעו מתחת לפני השטח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות