דו"ח תלונות הציבור על השופטים: עלייה של 25% בעיכובים במתן פסקי דין

"מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". הערה זו של שופט לעורך דין גררה תלונה שנמצאה מוצדקת בידי נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, למרות הכחשתו של השופט, קבע ריבלין, כי השופט אכן השמיע את ההערה הבוטה כלפי עורך הדין.

תלונה נוספת הופנתה כלפי שופטת שפסקה כי אין לעשות שימוש כלשהו במבנה ששימש כבית כנסת עד שבית המשפט ייתן החלטה אחרת. בתשובה לשאלת המתלונן היכן יניח את הריהוט שהזמין לבית הכנסת, השיבה השופטת: "תכניס את זה לסלון בבית שלך". בהחלטתו העיר הנציב, כי תמוה בעיניו מדוע הכחישה השופטת כי אמרה את הדברים. שתי דוגמאות אלה מצביעות על נטייה של השופטים להכחיש, וליתר דיוק לא לומר אמת, וזה חמור יותר מהמשפט הלא מוצלח שיצא מפיהם ואותו הכחישו. לעצם האמירה, קבע הנציב, כי זו יכולה להתפרש לשתי פנים, מה שמלמד שראוי היה לנקוט זהירות משנה בעניין זה.

תלונות אלה שייכות לקטגוריה של התנהגות בלתי ראויה - ביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, העדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט. 15% מן התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לקטגוריה זו. המובילות אחוזי תלונות מוצדקות הן ליקויים בניהול המשפט (39%) ועיכוב במתן פסקי דין והחלטות (37%). בעניין העיכוב, מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016 (25%), ובהקשר זה מציין הנציב בדו"ח כי "בתחום זה לא ניתן, אפוא, מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".

הנציב ריבלין העביר הבוקר לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשרת המשפטים איילת שקד את הדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על השופטים לשנת 2017. ממנו עולה כי בשנה החולפת הוגשו 834 תלונות על שופטים, שופטים צבאיים ודיינים (ירידה של כ-6% ביחס לשנת 2016) וניתנו החלטות ב-855 תלונות.

לא ניתן לבוא בטענות לסולברג

הדו"ח מתייחס גם להשתתפותו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בטקס 50 שנה להתיישבות שנערך בגוש עציון. זאת לאחר שנשיאת העליון מרים נאור החליטה שלא לשלוח נציג של הרשות השופטת לטקס בשל היותו פוליטי. סולברג, דווח אז, הגיע לטקס כאדם פרטי. ריבלין, ללא ציון השמות, מספר שהשופט פנה לנשיאה וביקש את אישורה להשתתף בטקס. הפנייה נעשתה ביום הטקס והבקשה הייתה להשתתף כאדם פרטי, הרחק מבימת המכובדים. הנשיאה השיבה לו שלא תתערב וכי עליו להימנע מלהתקרב לבימת הנשיאות. "הנציב קבע, כי לאור העובדה שהשופט פנה לנשיאה וקיבל ממנה הנחיות כיצד לנהוג, הרי שבכך יצא ידי חובה, שהרי לנשיאה נתונה הסמכות העליונה לפרש את כללי האתיקה, ומשסברה היא, כי השופט רשאי להשתתף בטקס בהתאם להנחיות שנתנה לו, לא ניתן לבוא אל השופט בטענה כי הפר את כללי האתיקה".

באחת ההחלטות העקרונית שנתן, קבע ריבלין כי ראוי לתת את הדעת לתופעה לפיה "שופטים מסויימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין". באחד המקרים האלה, קבע הנציב, כי יש לבדוק כיצד בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק הועבר לנשיאה, לשרה ובמקרה זה גם לחברי הוועדה לבחירת שופטים - רמז שיש לשקול במקרה כזה העברה מכהונה. כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת, ומעניין אם גם עניינם יועבר לוועדה לקבלת החלטה אופרטיבית.

תלונה נוספת לדיבור פוגעני שנמצאה מוצדקת, הוגשה בידי אישה, שהיא ובעלה ביקשו לאשר הסכם ממון, נטען, כי השופט התערב באופן בוטה בתוכן ההסכם, העיר לצדדים, ובמיוחד למתלוננת, הערות פוגעניות, כינה את ההסכם "קישטה" ("לך מפה" – בלשון העם), וסיים את הדיון באמרו לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה ... אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי!".

תלונה מוצדקת נמצאה נגד שופט שמינה כונס נכסים, בתיק פירוק שיתוף במקרקעין, עורך דין שיש לו היכרות קודמת עמו, בלי לגלות עובדה זו לצדדים. השופט התמחה בעבר אצל עורך הדין, ועם מינויו לשיפוט העביר למשרדו את תיקיו ללא קבלת תמורה כלשהי. עורך הדין גם טיפל בעבר בעניינים משפחתיים ואישיים של השופט. השופט ציין, כי המינוי נעשה מתוך היכרות אישית את כישוריו המקצועיים של הכונס שמינה. הנציב חזר וקבע כי עצם העובדה שמי שמונה לתפקיד מטעם בית המשפט הוא מומחה ראוי, בתחום בו התמנה, ומינויו נובע משיקולים מקצועיים גרידא, אינה גורעת מחובת הגילוי של דבר ההיכרות בין השופט לבין בעל התפקיד, זאת מחשש לפגיעה במראית פני הצדק.

הנציב קבע כי מצב דברים שבו עורך דין, שהפך לשופט, דן בעניינו של לקוחו לשעבר, באותו עניין או בעניין המשיק לעניין בו טיפל בעבר, אינו מצב ראוי ויש בו כדי לפגום קשות בתדמיתה של מערכת השפיטה.

כמו כן, נמצאה מוצדקת תלונה על שופט שקשר בין פסיקת הוצאות לסירוב להיענות להצעת פשרה. השופט התעקש לתעד בפרוטוקול פרטי הצעת פשרה שנדחתה על ידי אחד הצדדים, ומסר להם, כי הצד שקיבל את הצעתו יהיה זכאי, במידה וימצא חייב לאחר שמיעת הראיות, בהקלה משמעותית לנוכח העובדה "שהעניק היום לצד השני וודאות".

באחת התלונות העיר הנציב, כי אף שבידי שופט להבהיר לעורכי הדין כי הוא זה שמנהל את הדיון רצוי שיימנע מהתבטאויות כגון "על אפף ועל חמתך יימשך הליך ההוכחות להתנהל בפניי". ריבלין: "שופט פוסק בדין ואינו מתנצח עם בעלי הדין".

השופטים כולם נדרשו ב-2017 להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות. בסך הכל הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות ע"י הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון. דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון.

בבתי הדין הרבניים נרשם גידול במספר התלונות. ב-2017 הוגשו 17 תלונות נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, לעומת 7 תלונות בלבד ב-2016. עלייה נרשמה גם בתלונות על דייני בתי הדין הרבניים האזוריים - 52 לעומת 42. לעומת זאת ירידה משמעותית נרשמה בתלונות נגד קאדים בבתי הדין השרעיים - 4 בלבד ב-2017 לעומת 15 בשנה שקדמה לה.