ממשיכים להוביל את העולם: 1 מכל 128 תושבים בארץ - עו"ד; בגוש דן - 1 מתוך 20

ישראל שומרת כמעט עשור על השיא העולמי של מספר עורכי דין לנפש: עו"ד אחד לכ-128 תושבים בארץ. זאת לעומת בבריטניה, שם עומד היחס על עו"ד אחד לכל 400 תושבים, או גרמניה, עם יחס של אחד ל-600 ויפן - אחד ל-6,000 תושבים. אלה חלק מהנתונים שמפרסמת חברת הייעוץ GLawBAL לקראת כנס לשכת עורכי הדין שנפתח היום (א') - צילום מצב קצר של המגזר בשנתה השבעים של המדינה ובעיקר, ההתפתחויות שישפיעו על עתיד המקצוע.

אם מתמקדים בגוש דן, הנתון הזה שמציב את ישראל כשיאנית היחס בין עו"ד לתושבים, הופך למבהיל עוד יותר: עו"ד אחד לכ-20 תושבים. מספר עורכי הדין בישראל שהוסמכו אי פעם חצה זה מכבר את ה-80 אלף, ומתוכם רשומים כפעילים מעל 65 אלף. הריבוי הזה משפיע גם על צריכת שירותי עריכת דין בידי הציבור. מלאי שנתי של מעל 73 מיליון שעות עבודה מתחלק לכ-9 שעות לאדם-לקוח, בהינתן כלל האוכלוסייה בישראל, כ-8 מיליון נפש, וכ-20 שעות לכל תאגיד או אדם בגילאים 25-65 - בהנחה שמתחת או מעל גילאים אלה נזקקים פחות לעורכי דין.

ואיפה עובדים עורכי הדין? כ-49 אלף במשרדי עורכי דין, כ-12 אלף בייעוץ המשפטי הפרטי או הציבורי וכ-4,500 עורכי דין מחזיקים בתעודת עו"ד דין אך אינם פעילים במקצוע. חלקם במשרות ניהול, רכש, וחלקם במקצועות אחרים כעסקים, תקשורת, פוליטיקה.

פערי שכר עצומים בתוך המקצוע

גם הריבוד במגזר הינו חסר תקדים ביחס לעולם. מחד, מגה משרדים שחלקם חצו את רף 300 עורכי הדין או "בוטיקים" יוקרתיים שנהנים מרווחה כלכלית מרשימה.  במשרדים הטובים נחצה רף ה-1.2 מיליון שקל מחזור הכנסה שאותו מייצר עו"ד בשנה. משרדים אלו ממשיכים לגדול ו"בולעים" - בעיקר משרדים בינוניים - שכמעט 20 מהם התפרקו או מוזגו בשנים האחרונות. לעומת זאת, עשרות אלפי עורכי דין שמטפלים בתיקי "משקי בית" - תביעות נזיקין, תעבורה, מכר דירות - נלחמים על הפרנסה. שם, מוערכת ההכנסה מתחת ל-200 אלף שקל מחזור הכנסה לעורך דין בשנה.

טקס הסמכה של עורכי דין (ארכיון) | צילום: אלכס קולומויסקי

פערים אלה מתבטאים בפערי שכר עצומים בין שכר עורכי הדין. פער העשוי להתחיל מפי שתיים בשנה הראשונה - בין כ-7,000 שקל ברוטו לחודש לבין למעל 13 אלף שקל - ועד פי 3.5 בשנים מתקדמות, שנה חמישית עד שביעית - בין כ-10,500 ברוטו לחודש ללמעלה מ-35 אלף שקל. גדול עוד יותר הפער ברמת השותפים או בעלי המשרדים. באלפיון העליון ישנם שותפים שערך משיכותיהם החודשי עולה על חצי מיליון שקל, פי 70 מעורכי דין בעשירון התחתון המרוויחים כ-7,000 שקל ברוטו לחודש בממוצע.

מיקור חוץ במקום מתמחים

מקצוע עריכת הדין ניצב בפני שינויים מבניים דרמטיים שמערערים את התנהלות המשרד המסורתי. שינויים שמוכרים כבר בעולם וחודרים בהדרגה לישראל. עבודה רבה שבעבר נעשתה על ידי מתמחים או עורכי דין במשרד מבוצעת במיקור חוץ על ידי גורמי ייצור זולים כגון במרכז אמריקה והודו. מדובר בעבודה טכנית ולא רק. כיום

כותבים פטנטים, עורכים מחקר משפטי או אף כותבים סיכומים במיקור חוץ.

עבודה משפטית מופרטת לעורכי דין בודדים שאינם חלק מצוות המשרד, היושבים בשירותי משרד או בחללי עבודה משותפים ומסייעים למשרדים גדולים בעבודה "על פי דרישה". מודל זה מייצר למשרדים גמישות רבה בהעסקה של עורכי דין שכירים והימנעות מעיסוק שוטף בתנאי עבודתם של חלק מהם כמו גם קידומם בארגון.

טכנולוגיה ומחשבים תופסים יותר ויותר את מקומו של עורך הדין המסורתי. כך צורכים כיום משקי בית רבים, כמו גם תאגידים, מוצרים משפטיים פשוטים באמצעות רשת האינטרנט ואף מקבלים ייעוץ משפטי, על פי דרישה, מ"רובוטים" שהוכשרו לכך. משרדים בעולם שהפנימו שהעולם משתנה, אף משתפים פעולה ונוטלים חלק בתעשייה זו.

עו"ד (אילוסטרציה). טכנולוגיה ממלאת את מקומם של עובדים | צילום: שאטרסטוק

הטכנולוגיה שינתה לחלוטין גם את מודל העבודה המשפטית בתוך המשרד. לדוגמא, אם בעבר בעת בדיקת נאותות של חברה נדרשו, כדי לסרוק 30 אלף מסמכים, צבא מתמחים או עורכי דין וכ-1,000 שעות בעלות ממוצעת של כמה מאות אלפי שקלים, כיום ניתן לסנן טכנולוגית, באמצעות תוכנות מיוחדות כ-95% מהמסמכים ולהישאר עם 1,500 מסמכים בהשקעה של כ-50 שעות ובעלות של מעט יותר מ-10,000 שקל.

גם ניהול הידע במשרדים הפך לממוכן לחלוטין באמצעות תוכנות ייעודיות ומתוחכמות. הידע המשפטי,ש בו מועסק עורך הדין הממוצע, יותר ממכפיל עצמו מדי שנה. הערכה זהירה מדברת על ידע בסדר גודל של 3.2 הקסאבייט (10 בחזקת 18) בשנה במגזר עורכי הדין בארה"ב. להמחשה, לו כל ביט היה גרגיר אורז היה ניתן לכסות שטח השווה לכ-20 פעם שטחה מדינת ישראל.

כלי השיווק והמכירה הפכו לאגרסיביים, עד כדי זילות המקצוע. כללי האתיקה בחלק ממדינות העולם נזנחו זה מכבר. בישראל אמנם בוצעה לאחרונה רביזיה בכללי הפרסומת, אך זו עדיין רחוקה מרחק עצום מהנעשה בעולם.

גם המודל התאגידי של משרדי עורכי הדין בעולם משתנה בחלק מהמדינות. כך באוסטרליה ניתן כיום להנפיק משרדי עורכי דין ובחלק ממדינות העולם, עד 49% מהבעלות במשרד עורכי יכולה להירכש על ידי משקיעים חיצוניים. למגמה זו השלכה דרמטית על כל מודל השירות, כללי אתיקה, חיסיון ועוד.

עולם עורכי הדין משתנה, במסלול ובקצב מהיר. מי שיבין את השינויים והחידושים, סיכוייו להצליח גדולים. מי שלא עשוי למצוא עצמו "עף מהמסילה" או מתקשה עד מאוד להמשיך בהתנהלות לה היה רגיל שנים רבות.

הכותב, עו"ד דודי זלמנוביץ, הוא מנכ"ל חברת GLawBAL המייעצת לעורכי הדין