מנדלבליט: "בתיקי נתניהו אנו קרובים לשלב קבלת ההחלטות"

"זכות החשוד לכבוד ולחירות נרמסה תחת גלגלי המשפט הפלילי", כך אמרה הבוקר שרת המשפטים איילת שקד בכנס אילת של לשכת עורכי הדין. הכותרת נועדה להשיק רפורמה נוספת של השרה והפעם רפורמת ההליך ההוגן. שקד מקימה ועדה בראשות השופט העליון בדימוס יורם דנציגר לצמצום הרשעות שווא, בנוסף תכלול הרפורמה חוקים ומהלכים שיפורטו בהמשך. דנציגר הוא בחירה טובה. בעמדת מיעוט זיכה את רומן זדורוב, ובהחלטתו בעיכוב ביצוע עונש מאסרו של הנשיא קצב הביע דעתו על סיכוייו הטובים של הערעור.

שקד טבעה את "מבחן נאמן", כינויו של אדם שהופיע אצלה ועדותו "נאמנה" עליה. "מדובר באדם שנחשד בהפרת אמונים וחקירתו הפילה עליו את עולמו. "לעולם הקודם כבר לא הצליח לחזור. עולמו התמוטט, נחרב, לאחר שבנוסף התאלמן. לפי המבחן מערכת אכיפת החוק תכווין את התנהגותה כלפי חשוד או נאשם כך שככל שיזוכה בסוף ההליך תצליח להביט בעצמה בדיעבד ולומר ביושר – 'נהגתי בו כראוי'. הרבה מאוד 'נאמנים' מסתובבים בינינו; ורבים עוד יותר הם ה'נאמנים' הפוטנציאליים".

"שקד קבלה על "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".

שרת המשפטים איילת שקד | צילום: יאיר שגיא

עיקרי הרפורמה המוצעת: הקמת ועדה לצמצום הרשעות שווא בישראל, בראשה יעמוד השופט דנציגר וסגנו יהיה פרופ' אורן גזל. בוועדה יהיו חברים גם פרופ' דוד ליבאי, ונציגי הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה.

הרפורמה תכלול מהלכים נוספים:

חוק ניהול חקירה שיוגש בקרוב יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בחוק יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה ודרך תיעודה. בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית, והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין, גם ביחס לחשוד שאינו עצור.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט בכנס באילת | צילום: יאיר שגיא

איסור צילום חשוד בבית משפט: שקד ביקשה מנשיאת בית המשפט העליון להבהיר לנשיאי בתי המשפט את העיקרון שנקבע בחקיקה ובפסיקה לפיו ברירת המחדל היא שלא יצולם אדם באולם ביהמ"ש. שקד הבהירה כי "אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת ויחידה. שעת המעצר, בה נפגעת באופן מוצדק, חירותו של אדם – אינה מכשירה את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לו".

שקד פירגנה ליועץ המשפטי לממשלה ואמרה ש"אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט". היא לא פירטה האם גם אזרחי ישראל שנתונים בחקירות משטרה יכולים לישון בשקט.

ניצן: "כאשר עושים צדק לפעמים נפגעים חפים מפשע"

פרקליט המדינה שי ניצן הגיב לנאומה של שרת המשפטים איילת שקד ואמר, "לב מי לא יחמץ לשמע סיפורו של אותו 'נאמן'. גם חובתנו להגן על זכויות חשודים ונאשמים, אבל יש גם נפגעי עבירה. גם עבירות פרטניות כאונס ושוד, אבל גם בעבירות שחיתות ציבורית כשוחד והפרת אמונים ששם כולנו נפגעי העבירה. במהלך עשיית הצדק נפגעים אנשים. כאשר עושים צדק לעתים נפגעים גם 'חפים מחטא', כמאמר שירו של אלתרמן. אף שיטה אינה מושלמת אבל צריך לשמור על איזון. אני בטוח שגם שרת המשפטים לא רוצה להרים ידיים במלחמה בפשיעה. לא הזנחנו את זכויות החשודים. ניתן לשפר את התחום הזה, אבל לכל מטבע יש גם צד שני".

ניצן קבל על העדר הוקעה ציבורית מספקת לתופעת השחיתות: "ללא הוקעה ציבורית לא תצלח המלחמה בשחיתות. נדמה שרבים הרימו ידיים ותעיד על כך הגישה הסלחנית כלפי מי שסרחו".

פרקליט המדינה, שי ניצן. להוקיע את המושחתים | צילום: יאיר שגיא

ניצן הפנה את הביקורת שלו כלפי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: "גם אנשים שהורשעו בעבירות חמורות מוזמנים לאולפנים ולכנסים. רגע לאחר שחרורו מהכלא מצא אולמרט להשתלח ביועץ המשפטי לשעבר, בפרקליט המדינה לשעבר, במבקר המדינה לשעבר, בשופט המחוזי לשעבר – רק הוא בסדר גמור. הארץ רעשה וגעשה. עובדה זו מטרידה אותי".

אגב, אולמרט הוזמן לראיון גם בכנס אילת אולם בכירי מערכת המשפט, היועץ המשפטי לממשלה ונשיאת בית המשפט העליון, הודיעו כי ייעדרו מהכנס אם אולמרט יופיע והזמנתו אכן בוטלה.

ולא רק המורשעים משתלחים, גם המזוכים. שי ניצן על אלון חסן: "לאחר זיכויו, החל חסן להשתלח בגורמי המשטרה והתביעה. לא ניתן לקבל חצים רעילים אלה שמייחסים שיקולים זרים לכל מי שקיבל החלטות בעניינו. המערכת חייבת לקבל גיבוי רחב מכל חלקי החברה". 

מנדלבליט: "להיזהר מססמאות קליטות"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בכנס, "לכל המבקשים להחליש את כוחו של העליון, אני מציע לקרוא את פסק הדין האחרון של העליון בעניין הוראות פתיחת באש. פסק הדין מדגיש את תפקידו הייחודי של ביהמ"ש בשמירת שלטון החוק והמשפט הבינלאומי. כל פגיעה בסמכויותיו ובמעמדו, פוגעת ביכולתה של ישראל להגן על עצמה, על מדינאיה ומפקדיה בזירה הבינלאומית. וכמובן היא מחלישה אותנו במישור הפנים המדינתי".

לדבריו, "עצמאות בתי המשפט ומערכות החקירה והתביעה חשובות. עלינו להיזהר מסיסמאות קליטות שנשמעות משכנעות, אבל יש בהן מתקפה שנועדה לפגוע בשני עקרונות חשובים: עצמאות המערכת ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק".

היועץ סקר את כל מהלכי החקיקה הפרטית שמבקשים לפגוע בשני עקרונות אלה: החוק הצרפתי שביקש לפגוע בשוויון מפני החוק, חוק ההמלצות בנוסחו המקורי, ההצעה להגבלת משך החקירה שפירושה להעדיף את המהירות על פני המקצועיות וחשיפת האמת, ובימים האחרונים לשלול מהתביעה את זכות הערעור. "אני מתנגד לכל החלטה בנפרד ובוודאי לצבר הזה. מערכת האכיפה כיום היא ישרה והניסיון להגבילה ולפגוע בשיקול דעתה יש לה תכלית אחרת שאינה לטובת הציבור. יש המנסים לפגוע בעצמאות המערכת ולהחלישה. ניסיון זה נועד לכישלון. המערכת אינה חפה מליקויים, אך אנו דבקים בעמדתנו להילחם בפשיעה".

וכך גם בתיקי אישי ציבור וראש הממשלה בתוכם, אמר מנדלבליט: "חקר האמת השיקולים מקצועיים בלבד לנגד עינינו. אין קיצורי דרך אלה דיני נפשות. בתיקי ראש הממשלה אנו קרובים לסיום שלב בירור העובדות ולמעבר לשלב קבלת החלטות. בירור יסודי וטובת החקירה להוציא האמת לאור גובר על כל שיקול אחר. ביקשנו, על דעת פרקליט המדינה והפרקליטה המלווה חיאת בן ארי השלמות חקירה בתיקי 1000 ו-2000 גם בתיק 4000 החקירה נמשכת ונגבות עדויות גם מעבר לים. נמשיך ללא מורא ולמען הציבור".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה לפרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ. "בעקבות החלטת נציב התלונות ולצד ההליך המשמעתי מיניתי צוות בדיקה פנימי בראשות השופט יוסף אלרון שהתבקש להגיש המלצות בעניין הממשקים אל מול גורמי האכיפה. הצוות שמע גורמים רבים, הדוח הוגש לי והוא ממצה ומעמיק. בעקבותיו אנו מגבשים נוהל שיוגש בקרוב".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בכנס | צילום: יאיר שגיא

חיות התייחסה להתבהמות השיח הציבורי שחודר לבתי המשפט. "אין לכחד, אנו עדים להדרדרות מדאיגה בתרבות השיח. הרשתות החברתית תורמות את תרומתם ואמצעי התקשורת המסורתיים מחרים ומחזיקים אחריהם. וכך גם השיח הפוליטי. ואלה חודרים גם לאולם המשפט. הקמתי ועדת היגוי בראשות נשיאת בתי משפט שלום מחוז דרום שתבחן ותמליץ איך להתמודד ואיך לשפר את תרבות השיח".

חיות התייחסה בעקיפין לתכנית 'עובדה' שביקרה ככנס הקודם ש"חשף מצבים מביכים והציבה בפנינו השופטים מראה על ליקויים שנפלו בהתנהגות חלק מהשופטים. חידדנו הנהלים ומעתה, כל שופט שיופיע יקפיד על כללי האתיקה ויפעל באופן ההולם את מעמדנו כשופטים".

ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה פירגן ליועץ מנדלבליט, לנשיאה חיות ולשרת המשפטים איילת שקד. "יש לנו יועמ"ש שאינו מושפע מרעשי רקע המונעים מאג'נדה פוליטית שכל תכליתם להעצים את מפיציה, פוליטיקאים, עיתונאים ועמותות. היועץ רואה את הראיות בלבד".

על פיסקת ההתגברות ושאר היוזמות להחלשת העליון אמר נווה: "ספינים רעים שמגלגלים לפתחו של העליון כל רעה חולה שקורית במדינה. אסור לשפוך את התינוק עם המים. בימ"ש חזק הוא אבן יסוד של הדמוקרטיה הישראלית".

על שקד אמר: "אין זה סוד שאנו קרובים מאד. היא פשוט שרת משפטים שבאה לעבוד. הטובה ביותר בעשורים האחרונים. השרה חיה ונושמת את ענייני המשרד. היא מקדמת רפורמות ולמרות שאיננו מאושרים מכולן, אבל היא אינה מונעת מכותרת ודואגת לאזרח הפשוט. בניגוד לנראה מבחוץ שקד דווקא מגינה על בית המשפט העליון מפני יוזמות הזויות יותר. אני מקווה שחוק יסוד החקיקה שיושג בהסכמה יסדיר את גבולות המחלוקת. המתווה של פיסקת ההתגברות שעלה לאחרונה אינו נכון ופוגע העליון. מי שיזם אותו ראה מנדטים ולא את טובת העניין". נווה הציע התגברות מסוג אחר: "בביטול חוק ידון הרכב של לפחות 11 שופטים בבית המשפט העליון. בדרך זו תשיג השרה שקד את הריסון המתבקש, במיוחד כשהיא ממנה לעליון שופטים שמרניים ופחות אקטיביסטים".