אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבחירות בעיראק חיסלו את התוכנית האיראנית לעקיפת הסנקציות צילום: איי פי

הבחירות בעיראק חיסלו את התוכנית האיראנית לעקיפת הסנקציות

נצחונו של איש דת שיעי המקורב לסעודיה בבחירות לפרלמנט טרפד את התוכנית האיראנית להכפיף את עיראק לרצונותיה. חברות אירופיות שהשקיעו באיראן והיו צינור חמצן נוסף למשק מצמצמות נוכחות במדינה מחשש לאבד את השוק האמריקאי

29.05.2018, 07:43 | דורון פסקין

בחודש האחרון ניצבת איראן בפני רצף של אירועים המערערים את שאיפות ההתפשטות האזורית שלה.

קראו עוד בכלכליסט

זה החל עם הודעת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין, נמשך עם תוצאה מאכזבת בבחירות לפרלמנט העיראקי והסתיים עם הודעת שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו על מדיניות חדשה הכוללת 12 תנאים לחידוש המו"מ בין טהראן לבין וושינגטון.

האיראנים ייחסו חשיבות רבה לבחירות לפרלמנט העיראקי שנערכו החודש. אלו היו הבחירות הראשונות לפרלמנט מאז חיסולו של ארגון הטרור דאעש כישות מדינתית על שטחיה של עיראק. האיראנים ציפו כי הרשימות שבהן תמכו בבחירות ייצאו כשידן על העליונה ויכשירו מחדש את הכפפתה של בגדד לטהראן. אבל, הרשימה שזכתה במקום הראשון עם 54 מתוך 329 מושבים בפרלמנט היא של איש הדת השיעי מוקדתא א־סאדר, שבבחירות הקודמות ב־2014 סיים עם 34 מנדטים בלבד. בעבר הנהיג א־סאדר את המאבק המזוין כנגד הצבא האמריקאי בעיראק, לאחר הדחתו של סדאם חוסיין. עם זאת, בשנים האחרונות התנער א־סאדר מאיראן והחל לפתח קשרים דווקא עם יריבתה המושבעת, סעודיה.

המשק נהרס במלחמה

א־סאדר עצמו לא היה מועמד לפרלמנט ולכן לא יוכל לשמש כראש ממשלה, אך הוא יוכל לבחור מועמד שינסה להקים קואליציה בתוך 90 יום. טרם הבחירות הצהירו האיראנים כי לא יאפשרו לא־סאדר לשלוט בעיראק, ועם פרסום התוצאות המביכות מבחינתם הם מיהרו לשלוח למדינה את האיש למשימות מיוחדות קאסם סולימאני, שעומד בראש "גיס אלקודס" של משמרות המהפכה. סולימאני מקיים באחרונה התייעצויות קדחתניות עם בכירים במערכת הפוליטית העיראקית כדי לבלום את א־סאדר וכדי לוודא שהממשלה הבאה שתקום בבגדד תסור למרותו של משטר האייתולות.

ציר ישן-חדש רוחאני יפגש עם פוטין ושי בסין להבטיח המשך שת"פ שלושת הנשיאים יוועדו בסוף השבוע הבא בוועידת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה. לטענת רוסיה, הטלת הסנקציות על איראן מהמערב יכולה להקנות לטהרן את הזכות להיות חברה בארגון שירות כלכליסטלכתבה המלאה

אף שההצבעה לא־סאדר הפתיעה רבים, בדיעבד ניתן להעריך כי מדובר בהצבעת מחאה כנגד התנהלות ממשלת עיראק בשנים האחרונות. מדובר בשלטון מושחת ומסואב שהתקשה לספק לתושבים שירותים בסיסיים כמו חינוך ובריאות. א־סאדר הבטיח להבריא את המשק העיראקי ולדאוג לעניים, ויצא נשכר.

ואכן, הכלכלה היתה נושא מרכזי במסע הבחירות. המשק העיראקי עדיין מלקק את פצעי המלחמה עם דאעש. מעבר להוצאה הצבאית האדירה, קשה לאמוד כרגע את מלוא הנזקים שנגרמו למדינה. מומחים אמריקאים העריכו כי מדובר בנזק של כ־90 מיליארד דולר למדינה כולה, אך גורמים בעיר מוסול ששימשה כבירת דאעש מעריכים כי שיקומה בלבד יצריך השקעה של 100 מיליארד דולר.

מה שבכל זאת מעורר תקוות בעיראק כי הכלכלה תעלה על מסלול מוצלח יותר לאחר הבחירות הוא העלייה המסוימת במחיר הנפט. לפי הערכות, אם מחיר הנפט ישמור על רמה של יותר מ־70 דולר לחבית, תיהנה הקופה הציבורית העיראקית מתוספת של 20 מיליארד דולר השנה. לעיראק יש אחת מעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם - כ־153 מיליארד חביות. היא מייצרת כיום כ־4.3 מיליון חביות ביום, רובן ליצוא. לעיראקים תוכנית להגדלת התפוקה ל־5 מיליון חביות ביום, והשיפור במחירים צפוי לעודד את הממשלה להשקיע בכיוון זה.

הצלחתו של א־סאדר טרפה את הקלפים עבור האיראנים גם בהיבט הכלכלי ובעיקר הקשתה עליהם את ההתמודדות עם המציאות החדשה שאותה כופה ממשל טראמפ. האיראנים שוקדים בימים אלה על תוכנית שתאפשר להם לעקוף את הסנקציות החריפות שהאמריקאים צפויים לאכוף החל מאוגוסט. לפני הסכם הגרעין הפעילו האיראנים רשת מסועפת של חברות קש, מבריחים ומתווכים כדי לנסות ולהמשיך לקיים את המשק. לנוכח חילופי השלטון בארה"ב בתחילת השנה שעברה, האיראנים תכננו להפוך את עיראק לחברת קש כזו. עתה, כשבעיראק ישנם כוחות פוליטיים משמעותיים המתנגדים למעורבות האיראנית, ספק אם משמרות המהפכה יוכלו לעשות בכלכלה העיראקית כבשלהם.

המסר של פומפיאו

ההתפתחות בעיראק מגיעה על רקע בריחת החברות המערביות מהשוק האיראני. מי שמובילות את המגמה הן חברות אירופיות שמתייחסות ברצינות להודעות האמריקאיות על החזרת הסנקציות ומעדיפות שלא לסמוך על ניסיונות ראשי האיחוד האירופי להגן על פעילותן באיראן.

הנאום של מזכיר המדינה האמריקאי פומפיאו בשבוע שעבר כוון לאוזניים האירופיות לא פחות מלאוזני המשטר האיראני, ו־12 התנאים שאותם הציג הבהירו כי מבחינת וושינגטון, חזרתה של איראן לקהילה הבינלאומית כרוכה בשינוי מהותי במדיניות האיראנית או בשינוי המשטר עצמו. המסר הזה נקלט על ידי החברות המערביות עוד לפני הצהרת פומפיאו, אך הוא חיזק את מגמת העזיבה של השוק האיראני. רשימה חלקית של החברות שהודיעו על נטישת איראן כוללת את טוטאל הצרפתית, BP הבריטית ו־ENI האיטלקית בתחום הגז והנפט, ענקית התעשייה הגרמנית סימנס וחברת הספנות הדנית מארסק. רשימה זו צפויה להתארך שכן החברות מבינות היטב כי מחיר הגישה לשוק האיראני, ששוויו נאמד ב־400 מיליארד דולר, עלול להיות אובדן הגישה לשוק האמריקאי, ששוויו הוא 20 טריליון דולר.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות