חברה קדישא מתה, שכר הטרחה של ארז חבר חי ובועט

דיונים בפני השופטת לא התקיימו כבר יותר מארבע שנים, דיווחים על שכר הטרחה שנגבה לא הוגשו מעולם, הכונס הרשמי ורשם העמותות לגמרי מחוץ לתמונה, והשופטת עירית וינברג נוטוביץ בעיקר מאשרת כל בקשה שבעל התפקיד, עו"ד ארז חבר, מגיש לה - זה בדיוק מה שקורה בתיק הפירוק של עמותת חברה קדישא ראשון לציון, שנמצאת כבר שמונה שנים בהליך פירוק, בו מתמנים חברי עמותה ואז מבקשים לפטר אותם ולמנות חדשים במקומם.

מאחר שאין בתיק דיווחים כמה כסף גבה עו”ד חבר, לא ניתן לחשב את שכר הטרחה שלו בכל השנים שבהן הוא משמש כבעל תפקיד בחברה קדישא ראשל”צ. זמן קצר לאחר שמונה למנהל מיוחד ביקש לאשר לו 38 אלף שקל לחודש לפני מע”מ כתשלום חודשי קבוע. בנוסף ביקש לערוך חקירות בתעריף 600 שקל לשעה. כשמונה למפקח הוא קיבל אישור לעבוד תמורת 550 שקל לשעה, אך היקף השעות שעבד לא ידוע. מה שכמעט ודאי, השכר המצטבר עומד על מיליוני שקלים.

התמונה המצטיירת בתיק זה היא כי ההתנהלות של כל שומרי הסף היא כה חריגה, עד שמתעוררות תהיות בנוגע למחויבות המינימלית של כל אחד מהם לתפקידו.

כבר ב־2004 גילה רשם העמותות, הגוף המפקח מטעם משרד המשפטים על פעולות חברה קדישא, כי קיימים מחדלים ואי סדרים בהתנהלות חברה קדישא ראשון לציון, שאמורה לפתח את בתי העלמין בראשון לציון, לטפל בהלוויות ונפטרים ולנהל את כספיה בצורה נאותה. על רקע זאת מינה רשם העמותות משרד רואי חשבון לבדיקת התהלותה הכספית של העמותה, ב־2006 הוא מינה חוקר וב־2007 מינה חשב מלווה, שמטרתו היתה ללוות את העמותה בתהליך הבראה. החקירות העלו חשדות שונים כלפי מנכ"ל העמותה, וב־2007 הוא הוחלף ומונה תחתיו ישראל הורוביץ שמכהן עד היום.

חברה קדישא ראשל”צ. השופטת מתעלמת מהתנגדויות חברי העמותה | צילום: עמית שעל

ארבע שנים מאוחר יותר, בינואר 2011, פנה לפתע רשם העמותות בבקשה דחופה לבית המשפט המחוזי מרכז וביקש למנות את עו"ד אביחי ורדי למפרק מפעיל לעמותה. גורמים בעמותה התנגדו לבקשה זו בנימוק שחלפו מספר שנים מאז התגלו הכשלים בתפקוד העמותה, אך השופט שילה דחה את התנגדותם וורדי מונה. הוא החל בתהליכי הבראה וטען שבתוך חודשים ספורים יציג מתווה שיאפשר לעמותה לחזור לפעילות עצמאית תקינה.

אלא שהוא לא הספיק לקיים את הבטחותיו מאחר שהוא הודח מהתיק על ידי עו"ד מירית כנרי, נציגת הרשם. התהליך כפי שמתועד בנט המשפט מלמד משהו על שיטות העבודה של רשם העמותות: ב־10 בדצמבר 2011 ניסה ורדי להיכנס לתיק במערכת נט המשפט וגילה שהרשאותיו בוטלו וגישתו נחסמה. זמן קצר לאחר מכן נמסר לו שכנרי ביקשה להחליף אותו בעו”ד ארז חבר. ורדי כתב זאת וניסה להתנגד להדחה, אך השופט אילן שילה קבע שאינו רואה מקום להתערב בשיקול דעת רשם העמותות.

עו”ד ארז חבר. ממנה חברי עמותה, ואז מבקש להחליפם | צילום: יובל חן

בהליך של הבראת עמותה, שאין בו נושים ובעל תפקיד שיש לו אינטרס מובנה להחזיר להם מהר את הכסף ולסיים את התהליך, הפיקוח של שומרי הסף הוא קריטי. לבעל התפקיד אין כל אינטרס לסיים את תפקידו, בעיקר אם הוא מקבל שכר חודשי קבוע. במקרה של חברה קדישא הפיקוח של רשם העמותות והכנ”ר הוא כל כך רופס, עד כי לעתים נראה שלשני הגופים האלה אין מושג בסיסי בנוגע למתחולל בתיק.

לפני כחודש פנה “כלכליסט” לרשם העמותות בשתי שאלות פשוטות: כמה כסף קיבל עו"ד חבר עד היום על פועלו בתיק? מדוע לא מוגשים דו”חות תקופתיים על מצב קופת הפירוק ועלויות ההליך? בתשובתו רשם העמותות הפנה לבקשות שכר הטרחה בתיק, שאין בהן פירוט כמה שולם בפועל. לטענת הרשם, עו”ד חבר אמנם לא הגיש דיווחים לבית המשפט בנושא השכר, אבל דו”חות כספיים מסודרים הוגשו במלואם לרשם העמותות "והם מצויים בתיק העמותה אצל הרשם, הפתוח לעיון הציבור".

אלא שעיון בתיק העמותה הזה גילה שהנתון היחיד המתייחס לשכר הטרחה של חבר הוא מ־2012. בדו”ח הכספי לאותה שנה צוין כי שכר טרחת הביניים של חבר הוא 538 אלף שקל, שאושר על ידי בית המשפט.

בדו”חות הכספיים לשנים 2014-2013 לא פורט שכרו של ארז ולא עלות הפירוק. בנוגע לשנים שחלפו מאז אין דו”חות כספיים כלל. למעשה עו”ד חבר, שזו שנתו השביעית בתפקיד, נהנה מאיפול מלא בחסות שומרי הסף על שכרו ופועלו.

הכנ”רית סיגל יעקבי. בכלל לא בתמונה

ספק עד כמה מפקח בית המשפט על פעילותו של עו”ד חבר, שכן מאז מרץ 2014 לא התקיים שום דיון בתיק. למעשה התיק כולו מנוהל בהתכתבות: ארז מגיש בקשות, ברבות מהן כבר מצוין שרשם העמותות מסכים להן, וכך הן מאושרות על ידי השופטת. פה ושם מוגשות התנגדויות, אך הן נתקלות במשיכת זמן אין־סופית.

ומה עשה עו”ד חבר תמורת שכר הטרחה שהוא מקבל כבר שנים ארוכות? כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקידו הוא הגיש מתווה לכינון מוסדות העמותה ופיזור האסיפה הכללית שלה. לאחר שהתקבלה תמיכת הכנ"ר ורשם העמותות המהלך אושר. העמותה ניסתה אז להתנגד ולטעון שאין צורך במהלך כה דרסטי, שכן המעשים הפסולים שהובילו להגשת בקשת הפירוק נעשו לפני שנים רבות, אך השופט שילה דחה את התנגדותה.

במהלך 2015 פנה עו”ד חבר לבית המשפט ואישר את חברי העמותה החדשים, שנבחרו כולם אחרי הליכים ממושכים תחת ניהולו. אגב, עו"ד כנרי היתה אחת מחברות ועדת האיתור, לצד השופטת בדימוס ציפורה ברון ושמות נוספים. "לוועד העמותה ולוועדת הביקורת נבחרו אנשים ראויים", אמר עו”ד חבר, "ויש צורך להתחיל בתהליך של העברת סמכויות" ממנו לוועד העמותה ולוועדת הביקורת.

לא רוצה לעזוב את הכיסא

עד 2016 התנהלותו של עו”ד חבר נראית איכשהו סבירה, הוא בחר חברי עמותה חדשים. אבל מה שקרה בתיק בשנתיים האחרונות הוא כנראה הכל חוץ מסביר. במהלך השנתיים האחרונות, שבהן היה אמור עו"ד חבר לעבור מזמן לתיק הבא, לאחר שהעמותה שהוא בעצמו בחר והרכיב פועלת ומתפקדת, הוא מגיש בכל כמה חודשים בקשה להשאיר אותו בתמונה, ולא לשחררו מתפקידו. הנימוק כמעט תמיד זהה: חשדות לליקויים בהתנהלות העמותה וצורך להוסיף ולחקור ולשוב ולברר מה עוד צריך לעשות.

חברי העמותה מצדם כופרים בטענות חבר, מגישים בקשות לשופטת וינברג נוטוביץ ומתחננים שרק תואיל לקבוע דיון בפניה ולשמוע אותם. אך השופטת במקרה הטוב דוחה את הבקשות שלהם, ובמקרה הפחות טוב פשוט מתעלמת מהן. מנגד, את בקשותיו של חבר היא מאשרת כמעט באופן אוטומטי.

השופטת עירית נוטוביץ וינברג. אישורים אוטומטיים

בסוף 2015 הודיע חבר שניהול העמותה יעבור בהדרגה במהלך 2016 לידי חבריה והוא יצא מהתמונה. אלא שחצי שנה אחרי שהסתיימה תקופת הפיקוח, במאי 2017, פנה חבר בבקשה רטרואקטיבית ומוזרה להאריך את תקופת הפיקוח שלו בטענה שישנן תלונות של חברים על התנהלות לא תקינה, ויש צורך לבדוק את התלונות. השופטת לא טרחה לקבוע דיון או אפילו לבקש לשמוע את עמדת העמותה. היא מסרה מיידית החלטה שבה אישרה את בקשתו של חבר. פנייה של העמותה לרשם העמותות נענתה בהתעלמות מוחלטת, וגם ההתנגדות שהגישה לבית המשפט לא זכתה לתגובה.

חצי שנה מאוחר יותר, כשחבר ביקש להאריך את הפיקוח שלו בעוד חצי שנה, השופטת אישרה את הבקשה. באותה הזדמנות היא גם נזכרה לדחות את התנגדות העמותה, שהוגשה חודשים קודם לכן. "נראה כי עולה הצורך בביצוע בדיקות נוספות ובהארכת תקופת הפיקוח", כתבה נוטוביץ ואישרה את בקשתו של חבר. כך מתנהלים הדברים בתיק של חברה קדישא. הכונס הרשמי מצדו לא מעורב בהליך, ומשאיר את ה"פיקוח" לרשם העמותות, שברוב המקרים לא צריך אפילו לטרוח להגיש עמדה, מאחר שחבר כבר מודיע לשופטת שהוא מצויד בהסכמתו.

מבקש לדרדר את העמותה

בחודשים האחרונים תמונת המצב אף הקצינה. חבר, שמסוף 2015 היה בתקן מפקח על העמותה, הגיש בקשה להחזירו לתפקיד של מנהל מיוחד, כלומר להחזיר את הגלגל אחורה ולשלוט בעמותה שאינה מתפקדת עצמאית.

העמותה ניסתה להתנגד, קיימה אסיפה כללית והודיעה לשופטת על החלטות שהתקבלו אצלה פה אחד: להתנגד לבקשת חבר להתמנות שוב למנהל מיוחד, להתנגד לבקשתו להעלאת שכרו, ולדרוש שביהמ"ש יאשר להם לשכור יועץ משפטי לעמותה ששכרו ישולם מקופתה. העמותה ציינה כי היא זקוקה לייצוג משפטי בלתי תלוי במפרק, וציינה שהיענות לבקשת ארז להתמנות למנהל מיוחד מעכבת את עצמאותה של העמותה וחבריה יישארו "בבחינת בובות" ללא כל יכולת עשייה משמעותית. בבקשה הזו הפצירה העמותה בשופטת להסכים ולנהל דיון פרונטלי בטענותיה.

עו”ד מירית כנרי, נציגת רשם העמותות. תומכת בכל בקשה של חבר

הפנייה הזו לשופטת נעשתה לפני שלושה חודשים, אך טרם התקבלה כל החלטה.

רשם העמותות הודיע שיגיב רק אחרי שעו”ד חבר יגיש את הדו”ח הסופי שלו. אלא שהדו”ח הסופי התברר כמו הכל חוץ מסופי. חבר הגיש 191 עמודים ובפתחם בקשה: להורות על פיזור כלל מוסדות העמותה — חברי האסיפה הכללית, חברי הוועד המנהל וחברי ועדת הביקורת — לאשר מתווה לכינון מחדש של מוסדות העמותה, להורות על בחירת מועמדים חדשים, וכמובן להרחיב את מינויו למנהל מיוחד רטרואקטיבית ממאי 2017. אם כן, עו”ד חבר, שכונן את העמותה ומוסדותיה לפני שבע שנים, מבקש כעת לפזר את כולם ולהתחיל מהתחלה.

עו”ד ארז חבר: “עם כניסתי לתפקיד מצאתי עמותה במצב חמור ביותר, בין היתר לאור זאת שאין בידיה מקומות זמינים לקבורה. פעלתי למיסוד תוכנית הבראה, כינון מחודש של כלל מוסדות העמותה, טיפלתי בעשרות סוגיות שהקשו על עבודת העמותה, ודאגתי לפיתוח והכשרת מקומות קבורה נוספים והקמת בית עלמין. לא זו בלבד שאין סחבת בתיק הנ”ל, אלא מדובר בתיק עתיר עבודה. נערכתי לסיום תפקידי, אך בטרם הוגשה הבקשה, החלו להגיע אליי ולרשם העמותות תלונות על התנהלות לא תקינה של העמותה, ובשל כך האריך בית המשפט את הפיקוח ואישר לי לבצע חקירות. השכר שאושר הוא מקדמה בלבד בגין השקעת מאמצים רבים במשך למעלה משש שנים. כלל פעולותי אושרו על ידי בית המשפט, כולל שכרי. הדו”חות הכספיים נמצאים אצל רשם העמותות”.

דוברות בתי המשפט: “מדובר בהליך שיקום. מאז 2015 מוסדות העמותה כוננו מחדש, העמותה מתנהלת באופן עצמאי והמנהל המיוחד הפך למפקח בלבד. דיונים התקיימו על פי צורכי התיק ומשיקולים מקצועיים. נדונו והוכרעו מעל 150 בקשות לאחר קבלת עמדות הצדדים, ללא צורך בקיום דיון, ויש בכך כדי להצביע על פיקוח שוטף של ביהמ”ש על ההליך. באשר לדו”ח שהוגש ע”י המפקח, הוא ממתין לתגובת העמותה”.

רשם העמותות: “במסגרת תפקידו הגיש המנהל המיוחד דו”חות כספיים שנתיים מבוקרים על ידי רו”ח לשנים 2014-2012. דו”ח מסכם על חקירות שביצע הוגש ב־10 במאי, בהתאם לארכה שנתן ביהמ”ש”.