NSO היא קרש הצלה עבור ורינט החבוטה

מאז ביצעה נייס שתי פעולות מהותיות: מכרה את חטיבת המודיעין שלה לאלביט מערכות, וביצעה רכישה של של חברת INCONTACT במיליארד דולר. המיקוד של נייס בפעילות האזרחית לקחה אותה למחוזות חדשים. המניה נסחרת כיום ב-108 דולר וכמעט הכפילה את שוויה מאז – 6.6 מיליארד דולר.

ורינט נשרכת מאחור - בשנתיים האחרונות לא יצאה שום בשורה מהחברה וההתמקדות שלה בתחום הביטחוני הכבידה עליה ומנעה ממנה להתפתח. ורינט נסחרת כיום בשווי של 2.8 מיליארד דולר, המניה שלה נסוגה מאז אפריל 2015 למחיר של 44 דולר למניה. החברה לא מצליחה לייצר רווחים למרות עלייה עקבית בהכנסות ליותר ממיליארד דולר ותשואת הרווח שלה היא שלילית.

מזה שנה בוחנת ורינט הנפקה החטיבה הטכנולוגית שלה, אבל נתקלת בתגובות צוננות מהשוק, ולא קידמה בסופו של דבר את התוכנית. רכישה של NSO נעשית קודם כל כדי לצקת תוכן חדש ורווחי לחטיבה הזו. ה-EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של NSO כפול וכמעט משולש מזו של החטיבה הביטחונית של ורינט, והנפקתה עשויה להניב שווי של 1.5-2 מיליארד דולר לחטיבה המונפקת.

דן בודנר מנכ"ל ורינט | צילום: אוראל כהן

NSO היא אם כן קרש הצלה עבור ורינט החבוטה. NSO עצמה מצויה בשליטת פרנסיסקו פרטנרס, קרן השקעות אמריקאית שנכנסה לפעילות בארץ ב-2014, רכשה את NSO ואז את סירקל המתחרה בתמורה כוללת של כ-250 מיליון דולר ועכשיו רוצה לממש בשיעור הכפול פי 4 על הכסף.

האזינו לשיחה עם עמרי לביא, ממייסדי NSO, בפודקאסט "30 דקות או פחות"

פרנסיסקו פרטנרס הובילה עסקת מכירה של 40% מ-NSO לקרן בלקסטון לפני כחצי שנה. חשיפת העסקה ב"כלכליסט" הביאה להפגנות של ארגוני זכויות אדם מול משרדי בלקסטון בניו יורק, ובלחצם של המשקיעים שלה היא נסוגה מהעסקה.

העסקה עם ורינט שונה

בעלי המניות של NSO, פרנסיסקו פרטנרס (80%), שלו חוליו ועומרי לביא, יקבלו מניות של ורינט תמורת מניותיהם. את המניות האלה, או חלקן הגדול לפחות, הם לא יוכלו למכור במשך תקופה מסויימת בשל היותן חסומות. זו עסקה פחות מלבבת מבחינתם, אבל עדיין בשווי של מיליערד דולר לחברה.

השאלה היא איך יגיבו בעלי המניות של ורינט. מה שלא טוב למשקיעים של בלקסטון לא בהכרח טוב לבעלי המניות של ורינט למרות שמדובר בהכנסת פעילות רווחית לחברה. נושא של אחריות חברתית הופכת להיות מהותית יותר ויותר בהחלטות השקעה של גופים מוסדיים וגם פרטיים.

ומהבחינה הזון מרחף מעל NSO ענן כבד. המוצר של החברה, פגסוס, שעוקב אחר טלפונים חכמים ופורץ אותם, ומאפשר להאזין להם ולראות את כל התוכן שלהם, משמש בעיקר מדינות וממשלות, שחלקן פועל בניגוד לזכויות הפרט. התוכנה גם מאפשרת הפעלה מרחוק של המיקרופונים והמצלמות של המכשירים - בלי ידיעת בעליהם.

בשנה שעברה פרסם ניו יורק טיימס כי תוכנת הריגול שפיתחה החברה משמשת לדיכוי מתנגדי המשטר במקסיקו. עיתונאים, פעילים חברתיים ועורכי דין, הפרסום עורר סערה גדולה ומחאות מצד ארגונים לזכויות אדם. לפי ה"ניו יורק טיימס" התוכנה פגסוס נרכשה בידי שלוש סוכנויות ממשלתיות במקסיקו ב-2011 תמורת כ-80 מיליון דולר ומאז שימשה אותן למעקב אחר מתנגדי משטר.

עמרי לביא NSO | צילום: עמית שעל

ב-2016 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמוצרי NSO משמשים ממשלות זרות לריגול אחר האזרחים שלהן. חוקרים ב-Citizen Lab, ארגון שחוקר טכנולוגיית ניטור, אמרו כי גילו תוכנה של NSO בקישור שנשלח לטלפון של פעיל זכויות אדם באיחוד הנסיכויות הערביות.

באותה העת אמר אחד מדוברי NSO כי לחברה אין שום ידע על המקרה. הדובר אמר ש-NSO אינה מפעילה את המערכות של עצמה ודורשת מהלקוחות לעשות בהן שימוש חוקי "למניעת וחקירת פשעים".

במצב כזה עלולה ורינט להיתקל בהתנגדות של בעלי מניות שלה לעסקה, ואולי אף בתביעות לבתי משפט מצד בעלי מניות לעצור אותה. הפעילות במסחר בניו יורק שיתחדש מחר, לאחר הפסקה של סוף שבוע ארוך, עשוי להצביע על הלך הרוח של המשקיעים במניה.