אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כבל: "למה העסקים צריכים לממן את שדרוג מסופי הסליקה ולא חברות האשראי?" צילום: עמית שאבי

כבל: "למה העסקים צריכים לממן את שדרוג מסופי הסליקה ולא חברות האשראי?"

מדובר במהלך לשדרוג מסופי הסליקה בבתי העסק לטכנולוגיה מתקדמת יותר שצפויה לצמצם מקרי ההונאות והזיופים. העלות: כ-2,000-1,000 שקל למסוף

29.05.2018, 18:11 | רעות שפיגלמן

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל, דרש היום (ג') מהמפקחת על הבנקים חדוה בר לדחות בחצי שנה את הדד-ליין עבור בתי העסק לשדרוג נקודות המכירה. הוועדה דנה היום בשדרוג מסופי הסליקה בקופות המכירה בבתי עסק.

מדובר במהלך לשדרוג מסופי הסליקה בבתי העסק לטכנולוגיה מתקדמת יותר שצפויה לצמצם מקרי ההונאות והזיופים, ולחסוך לבתי עסק ולחברות כרטיסי האשראי עשרות מיליוני שקלים בשנה.

אלא שהמהלך, שהדד-ליין להשלמתו תוך אחריות בתי העסק לעשות זאת ולשאת בעלויות, נדחה כבר פעם אחת לתחילת 2019. עד כה שיעור נמוך של בתי עסק (7% ) הטמיעו את הטכנולוגיה החדשה, בין היתר משום העלות שהם נדרשים לשלם - נאמדת בכ-2,000-1,000 שקל למסוף בבית עסק.

הטכנולוגיה שמבוססת על תקן שנקרא EMV דורשת מבתי העסק להתאים את החומרה והתוכנה בנקודות המכירה לטכנולוגיה החדשה. המהלך, שכבר בוצע במדינות שונות בעולם כמו למשל בחלק ניכר ממדינות אירופה, מצריך את הלקוחות במרבית העסקאות להקיש את הקוד הסודי - בדומה למשיכת מזומן בכספומט.

בדיון שיזם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), הוא אמר: "מי שסובל מההונאות הן חברות האשראי, אך הסתבר שמי שיישאו בעלות הם בתי העסק, שגם ככה משלמים עמלות לא מבוטלות לחברת האשראי". ח"כ אכרם חסון (כולנו) הוסיף כי חברות האשראי הרוויחו בשנה שעברה 3 מיליארד שקל והעסקים הקטנים ממשיכים לשלם את המחיר.

ח"כ עודד פורר, צילום: יצחק הררי ח"כ עודד פורר | צילום: יצחק הררי ח"כ עודד פורר, צילום: יצחק הררי

נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, נעמי היימן רייש, טענה כי מדובר בעלות של אלפי שקלים למסוף ומי שנהנה מהם צריך לשאת בעלות. כמו כן היא ציינה כי היה סיכום עם המפקחת על הבנקים לדחות את השינוי בהטלת האחריות על הונאות מחברות האשראי לבעלי העסקים.

נציגת הפיקוח על הבנקים, אילנית מדמוני, טענה כי לא מדובר בהטבה לחברות כרטיסי האשראי, אלא חלק ממהלך להכנסת תחרות בתחום הסליקה, והוסיפה כי יש מנגנון להקמת קרן של 10 מיליון שקל לסיוע לעסקים.

במהלך הדיון נציג חברת וריפון, שמחה גנדלמן, אף טען כי בעולם חברות האם של ויזה ומאסטרקארד משתתפות במימון המעבר. הוא הוסיף כי התוכנות החדשות ישרתו רק את חברות כרטיסי האשראי וכי היתרון הוא לטובתן.

בסיכום הדיון כבל דרש מבנק ישראל לבדוק האם חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות מימנו לחברות כרטיסי האשראי בישראל את המהלך בחלקו או במלואו והפנה למפקחת על הבנקים חדוה בר בקשה לקבלת הסבר מדוע נדרש להשית את עלויות ההחלפה על בתי העסק ולא על חברות כרטיסי האשראי.

לפני כשנה נתקיים שיח בין משרד הכלכלה, מול שר הכלכלה אלי כהן, לבין בנק ישראל - במהלכו תמכו שני הצדדים בהקמתה של קרן למימון ההחלפה עבור בתי עסק.

אלא שבמשרד הכלכלה סבורים שאת המימון צריך להעמיד בנק ישראל או חברות כרטיסי האשראי ואילו בבנק ישראל סבורים כי ככל שמשרד הכלכלה מעוניין להקים קרן כזו - הרי שזה באחריות המשרד. בבנק ישראל מסבירים שבכל העולם עלויות ההחלפה מושתות על בעלי העסקים.

בישראל העסקים הקטנים והבינוניים אחראים לכ-50% מהתוצר ולכ- 60% מהמועסקים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בשום מקום בעולם המעבר ל-EMV לא מומן על ידי חברות כרטיסי האשראי. לבקשת משרד הכלכלה, בנק ישראל כבר עיכב בשנה את החלת התמריץ למעבר כלל העסקים במשק ל-EMV, כשבמקביל הציג בנק ישראל דרכים באמצעותן יכולה המדינה לסייע בזירוז המהלך, בעלות של כ-10 מיליון ש"ח בלבד. למרבה הצער, לא מצא השר לנכון לקדם את הפתרונות האלו ולהקצות להם את המשאבים המעטים הנדרשים. עמדת משרד הכלכלה ורשות העסקים הקטנים משמעותה, למעשה, עיכוב נוסף ביישום סטנדרט מתקדם, שיש בו תועלות רבות לעסקים: מערכת ה-EMV בטוחה יותר, מאפשרת הכנסת פתרונות תשלום מתקדמים, ותגדיל את התחרות בתחום שירותי התשלומים והסליקה, תחרות שגם הכנסת מרבה להדגיש את חשיבותה. בנק ישראל ימשיך לקדם את המהלך בראיה כלל מערכתית של טובת המשק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות