אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמת קרקעות בעמק יזרעאל: למי שייכות אדמות בלפוריה? צילום: עמית מגל

מלחמת קרקעות בעמק יזרעאל: למי שייכות אדמות בלפוריה?

תביעה נגד מושב בלפוריה הצמוד לעפולה חושפת דרך פעולה רווחית: השתלטות על קרקע פרטית, עיבודה ודרישה לפיצוי עתק בעד השבתה לבעליה

30.05.2018, 08:37 | דותן לוי

תביעה שהגישה קבוצה של בעלי קרקע פרטית לבית משפט השלום בנצרת נגד האגודה השיתופית של מושב בלפוריה מצפון לעפולה, חושף דפוס פעולה שנוי במחלוקת שבו נוקט המושב. מהתביעה עולה כי במשך שנים נהגו חברי האגודה השיתופית להשתלט על שטחים בבעלות פרטית וציבורית בסביבות המושב, ולאחר מכן - כתנאי לפינויים דרשו תשלום עבור "שמירת הקרקע" בסכומים שיכולים להגיע למאות־אלפים ואף למיליוני שקלים. על פי ההערכות, כך נהג המושב במאות דונמים, ועד כה פוצה בעשרות־מיליוני שקלים עבור שחרור הקרקעות.

קראו עוד בכלכליסט

חלק מהקרקעות שסובבות אותו נרכשו על ידי תושבי חוץ שמעולם לא התגוררו בישראל ורכשו את הקרקע במסגרת המאמץ לגאולת אדמות המדינה. במקרים שכאלה, גם יורשי הרוכשים אינם תמיד מודעים לרכישות אלה, ופעמים רבות איש אינו בא כדי לדרוש את הקרקע השייכת לו חזרה. אך לטענת אחד התובעים, עו"ד אביעד שוב, כאשר מגיעה תביעה להשבת קרקע מצד יורש - מסרב המושב להעביר את הקרקע ללא פיצוי.

לא מקרה בודד

 

אביו של שוב, עו"ד המקרקעין הידוע משה שוב שנפטר לפני כשנתיים, רכש בשנות ה־60 כ־4.6 דונם באזור המושב. לאחר מותו ירש את הקרקע הבן אביעד, וכאשר החל לחקור את מצב הקרקע שקיבל בירושה, גילה כי היא מעובדת במשך עשרות שנים על ידי המושב, וכן שייעוד הקרקע השתנה לאורך השנים, ומקרקע חקלאית נהפכה לקרקע זמינה לבנייה ולמגורים. כשפנה אל המושב בדרישה לפינוי והשבת הקרקע, דרשה ממנו האגודה השיתופית המושב תשלום עבור "שחרור" הקרקע, בשווי של 15% משוויה הנוכחי.

בעקבות זאת החל שוב לשלוח אל האגודה השיתופית מכתבי התראה באמצעות עו"ד אסף הרניק, אך משלא נענה הגיש לאחרונה יחד עם שני בעלי קרקע נוספים באזור תביעה נגד האגודה. דרישה של בית המשפט לחשוף הסכמי עבר של האגודה השיתופית עם בעלי קרקעות חושפת כי התופעה חזרה על עצמה במשך שנים, ואין זה מקרה בודד, שבו אגודת בלפוריה השתלטה לכאורה על מקרקעין שבבעלות אחרים וכאשר נדרשה להחזיר את הקרקע לבעליה החוקיים הסכימה האגודה לכך בתנאי שתקבל פיצויים בשעורים ניכרים, ובסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים.

קרקע במושב בלפוריה. עשרות מיליוני שקלים כפיצוי על החזרת שטחים, צילום: עמית מגל קרקע במושב בלפוריה. עשרות מיליוני שקלים כפיצוי על החזרת שטחים | צילום: עמית מגל קרקע במושב בלפוריה. עשרות מיליוני שקלים כפיצוי על החזרת שטחים, צילום: עמית מגל

עוצרים את הטרקטורים

המקרה הבולט ביותר שנחשף לדרישת בית המשפט הוא הסכם שחתם המושב עם עיריית עפולה הסמוכה. מהתביעה עולה כי כאשר החליטה העיריה לקדם תכניות בנייה לשכונות חדשות בגבולותיה, התנגדו לכך באגודה של בלפוריה, עד שלבסוף העיריה נאלצה לחתום בשנת 2015 עם חברי האגודה על הסכם לפיו תושבי הישוב בלפוריה זכאים לתשלומים של מיליוני שקלים — אחוז ניכר מכל תקבולי העירייה עבור פיתוח הקרקע. כל זאת על חשבון תושבי עפולה. על פי ההסכם תשלם העירייה סכום חד פעמי של 2.25 מיליון שקל לאגודה, ולאחר מכן 15.5% משווי הקרקע בתוספת מע"מ ובניכוי היטלי השבחה והיטלי פיתוח, כך שמדובר ב־15% מהסכום נטו שמשולם לעירייה עבור המגרשים. בנוסף לכך תשלם העירייה 22 אלף שקל לכל יחידת דיור צמודת קרקע עבור פינוי המגרש, ו־11 אלף שקל לכל יחידת דיור בבניה רוויה. בסך הכל העביר המושב 70 דונם לידי עפולה במסגרת אותו הסכם.

בהסכם אחר שנחשף ונחתם ב־2010 מול האפוטרופוס הכללי, החברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה וקהילת ציון אמריקאית, התופעה חזרה על עצמה, והגופים התחייבו על העברה של 15.5% מהסכום נטו שמתקבל עבור הקרקעות ובקיזוז היטלים. עוד הוסכם, כי לחברי המושב תהיה הזכות לרכוש את הקרקע בהנחה של 35% מערכה בשוק החופשי.

התנהלותם של אנשי בלפוריה בקרקעות המושב החלה עוד קודם לכן, כך בשלהי שנות ה־90 כאשר העיריה ביקשה לקדם פרויקטים למגורים בצמוד למושב על קרקע שאינה בבעלות המושב הם נתקלו בהתנגדות של חברי המושב אשר ניסו לעצור פיזית את הטרקטורים שביקשו להתחיל לקדם את עבודות הפיתוח. בהתנהלותם קבעו אנשי המושב עובדות בשטח, וככל הנראה התנגדות זו סללה את הדרך להסכמים הכספיים שנחתמו מאוחר יותר.

מאגודה שיתופית בלפוריה סרבו להגיב. מעיריית עפולה לא התקבלה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות