הדבר החם הבא בתחום הפרטיות: סיוט לפייסבוק, חלום ורוד עבורנו

יוצאים לחופשי

חקיקת זכויות גולשים חדשה שמקדם האיחוד האירופי מסתמנת כדבר הכי טוב שעשה רגולטור אי פעם בתחום הזה - וכסיוט הכי מזוויע של גוגל, פייסבוק וכל חברה אחרת שניזונה ממידע אישי. לא, אני לא מתכוון לחקיקת GDPR שנכנסה השבוע לתוקף ומאלצת את החברות לחשוף איזה מידע הן אוספות תוך הגבלת השימוש בו; הדבר החם הבא נקרא ePrivacy, והוא ישנה את חוקי המשחק לטובתנו.

תחת החקיקה הקיימת, יכולות פייסבוק וגוגל להצהיר שהן אוספות כל שביב מידע אפשרי דרך הרשת החברתית, אנדרואיד, ג'ימייל ויתר שירותיהן - ומשתמש שלא אוהב את זה מוזמן לעבור ליוני דואר, טלפונים ציבוריים וציורי מערות; בתצורה הנוכחית, המשתמשים מודעים לריגול אחריהם, אך נאלצים לקבל אותו כי האלטרנטיבה אינה נוחה ולך תשיג יונת דואר ב-2018.

"גבר, יש לך מייל" | צילום: Dr Ron Weiss

אבל תחת החקיקה החדשה שמתוכננת, ייאסר על החברות להדיר משתמשים רק משום שבחרו לשמור על הפרטיות שלהם; לא רוצים שפייסבוק תנטר את הצ'ט שלכם בפייסנג'ר? זו כבר לא בעיה שלכם - כי אם בעיה שלה. כמובן שלא כל התכונות יהיו זמינות - למשל, מי שחסם גישה למיקום שלו לא יוכל לנווט בווייז.

כדי להבין את גודל המהפכה, צריך רק לשמוע את זעקות חברות האינטרנט והמפתחים שעובדים איתם, שמהדהדות כשופרות יריחו: כמה מהם השיקו קמפיינים טלוויזיוניים, שיגרו גדודי לוביסטים, ופיזרו איומים לפיהם תהרוס החקיקה את האינטרנט. לפי טענה אחת, שנדחתה על הסף בידי האיחוד האירופי, החקיקה תגרור הפסד של יותר מחצי טריליון דולר למשקי היבשת.

לגבי טענת הרס האינטרנט אין מה לומר - החברות צודקות; החקיקה תהרוס את האינטרנט בשבילן. הן עדיין יעשו הרבה מאוד כסף מפרסום, אך הוא יהיה פחות ממוקד, והמפרסמים יצטרכו לעבור למודל של כמות על חשבון איכות.

עדיין יכניס הון עתק. צוקרברג | צילום: רויטרס

כרגע חקיקת ePrivacy מתעכבת בגלל חילוקי דעות בין מדינות האיחוד וסוגיות בירוקרטיות - אך אני מקווה שהעניין יסתדר בהקדם. כל כך אשמח לראות אותה עוברת, שארצה לצאת ולרקוד ברחוב כמו בסרט הודי כזה יקרה: סוף סוף נקבל כוח אמיתי כמשתמשים, ונוכל לשכשך במנעמי הרשת בלי לחשוש שמר צוקרברג ודומיו ישתו את המידע שלנו.

סייבר לכל פועל? פועל לכל סייבר

מי רוצה לעבוד בסייבר? הרבה אנשים; התחום מרתק, המשכורות טובות ופוטנציאל הצמיחה גדול. מי יכול? מי שהוכשר במדעי המחשב, התמחה בפייתון, התמקד בתחום אבטחה רלוונטי והרשים בראיון העבודה יותר מעשרים החבר'ה שבאו לפניו. לאחרונה נוצר מצב די אבסורדי, בזכותו יהיה קל בהרבה להגיע למשרות סייבר נכספות: אין מספיק מומחי אבטחה זמינים, אז חברות מסתפקות בשוליות וחובבים. לפי פרוסט אנד סאליבן, עד 2022 יהיו בצפון אמריקה לבדה 256,000 יותר משרות אבטחה ממומחי אבטחה - והתעשייה תיאלץ להושיב מישהו בתפקידים הללו. לפיכך, מוכנות החברות לוותר על הרבה מדרישות הסף ולסייע למועמדים המתאימים בהכשרות, בהסמכות ובהדרכות רבות.

מומחי אבטחה לא גדלים על העצים

לעיתים יתקבל לעבודה מישהו שכתב קוד יצירתי בפייתון, גם אין לו שום תעודת הסמכה, תואר רלוונטי או ניסיון מהותי. סטארט-אפים רבים מבסוטים מהעניין, מצד אחד: הם מפתחים כלים אוטומטיים ואף אוטונומיים, שיקסמו מאוד לתאגידים שלא יכולים לאייש כל תפקיד. מצד שני, גם הסטארט-אפים צריכים מומחי אבטחה, וזה לא שסייבר-מאסטרים גדלים על העצים. ויש עוד צד בעייתי לסיפור: בעוד אין די מומחי אבטחה בשוק, לא חסרים פושעי סייבר; לא מן הנמנע שכמה מהיצירתיים שבהם ינצלו את הרעב של התעשייה כדי להגיע לחברות שונות ולהשיג גישה לכלי תקיפה, למידע סחיר ולהזדמנות לשפר את כישוריהם.

האפליקציה הזאת שונאת אותי. אני מת עליה

הבוקר התקנתי את אפליקציית מזג האוויר Carrot Weather והפעלתי אותה. "ברכותי, גוש בשר", אמרה כשהופעלה. "אני אראה לך מה מזג האוויר. אם יש אצלך מזג אוויר מעפן, אל תאשים אותי". אחרי שנתתי לה גישה למיקום שלי, הוסיפה "עקוב אחר התצוגה שלי, היא נבנתה במיוחד עבור המוח הקופי המעפן שלך". יש לה תכונה משחקית חביבה, ששולחת את המשתמש לחפש מיקומים שהוגדרו מראש על מפת העולם. כשמפעילים אותה, עוקצת קארוט: "הנה, את המיקום הראשון מצאתי בשביל מוח גבינת הקוטג' שלך". כשלא מצליחים למצוא, היא מוסיפה "האם אתה באמת כל כך גרוע בגיאוגרפיה"? או "אתה אפילו לא קרוב. לך ולמד לקרוא מפה, ואז נסה שוב". מדובר בגימיק נהדר: אפליקציה ממורמרת כמו הרובוט מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", עוקצנית כמו הבינה המלאכותית מסדרת משחקי Portal ועם כל הסובלנות של החתול שלי.

כמו חתול, אבל באפליקציה | צילום: ניצן סדן

טכנית, מדובר בחוויית שימוש שקרובה בהרבה לממשק אנושי: אנשים לא תמיד נחמדים, קופצים לשרת אתכם בחיוך או מדברים יפה. לא קל לבנות תוכנה שתתקשר בצורה שתמיד תיתפס כסימפטית בלי ליצור חוויית תקשורת מונוטונית מאוד; כדי להפוך אותה למעניינת, יש צורך בחוש הומור, סמול טוק, ועוד דברים שמומחי בינה מלאכותית מתקשים לסנתז. אבל מרמור הוא דבר הרבה יותר נגיש, כל עוד מקפידים שלא להפוך את הבוט למעצבן מדי. יכול להיות שאם יותר מפתחים יתנו אופי לאפליקציות שלהם, יצליחו ליצור חיבור טוב עם המשתמש ולצמוח בהתאם; יש סיבה שאנשים אוהבים כשסטנדאפיסטים מעליבים אותם בהופעות - כיף להיות חלק מבדיחה, כשאינה עוברת את הגבול. אפליקציית מזג האוויר של קארוט זמינה כבר זמן מה לאייפון והגיעה עכשיו לאנדרואיד - שם, מטבע הדברים, היא חינמית.

הטריק הוא בהליכה

חוויית נמל התעופה אינה סימפטית: צריך לעמוד בתורים, להציג מסמכים שוב ושוב ולהתאמץ שלא לצעוק כשהאדם שלפניך עובר עשר פעמים בגלאי המתכות, כשבכל פעם הוא נזכר שיש לו מפתח או מטבע בכיס אחר. חוקרים סבורים שישנו פיתרון טכנולוגי לחלק מהסחבת בשדות: אימות זהות של אנשים לפי ההליכה שלהם. כן, ישנם 24 פרמטרים שאפשר לזהות ולנטר כשסורקים במצלמה את הליכתנו, ומעבירים את המידע דרך תוכנת בינה מלאכותית מתאימה. ניסוי ראשוני הציג דיוק של 99.3%, שיכול לאפשר מעקב אחר אדם בהיכנסו לנמל התעופה - ולבודד את המידע שלו ייחודית, כמו טביעת אצבע. הפיתוח עדיין בחיתוליו, אך יוכל לשמש בעתיד להאצת תורים גם בכניסה להופעות ואירועים. כמו כן, תסייע הטכנולוגיה בניטור אנשים במרחב הציבורי לצורכי ריגול ממשלתי, מעקב לצרכים מסחריים ועוד. ועדיין, גם כשיושלם הפיתוח, תהיה חוויית שדה התעופה בעייתית: אף אחד עוד לא המציא טכנולוגיה שתעזור לאנשים שמסתבכים עם שאלות כמו "ארזת לבד?".