אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גיא מילוסלבסקי: "מתחמי עירוב שימושים יהיו הליבה של מדינת ישראל" צילום: עמית שעל

גיא מילוסלבסקי: "מתחמי עירוב שימושים יהיו הליבה של מדינת ישראל"

הוא חושב שהילדים יגדלו בסדר גמור במודל קהילתי של עירוב שימושים, מספר על הספקות בבחירה במקצוע האדריכלות ועל התשוקה לבנייה לגובה שלדעתו רק תחזק את הפריפריה

31.05.2018, 09:53 | אריק דורי

בשיתוף מילוסלבסקי אדריכלים

• מי: גיא מילוסלבסקי, מנכ"ל ובעל מילוסלבסקי אדריכלים

• גיל: 50

• סטטוס: נשוי + 3

• מגורים: גבעתיים

• השכלה: בוגר הטכניון במגמת אדריכלות ובינוי ערים

• צבא: קצין קשר

• מגדלים בתכנון: 20

• מגדלים בבנייה: 5

• אדריכלים: מעל ל-40

 

עשור לאחר שהחליט להקים שלוחה למשרד אדריכלים בעל שם משנת 1937 מבירת הגליל העליון אל לופט רחב ידיים בבני ברק ולהוליד זהות חדשה, גיא מילוסלבסקי, דור שלישי למשפחת אדריכלים, עדיין חש לעתים במרכז כמו במדינה אחרת.

ספר על המעבר מצפת למרכז.

"לדעתי המעבר מהפריפריה למרכז אינו פשוט, גם עבור מישהו צעיר יחסית, עברתי בגיל 30. זה נותן תחושה כאילו עוברים למדינה אחרת, ממש ככה, גם מבחינת קנה המידה, גם ברמת קצב החיים, בייחוד אם מגיעים לתל אביב. ההתאקלמות הייתה בשבילי פעולה מורכבת – הקודים העסקיים, ההבנה של המקצוע והביצוע חייבו שינוי תפיסתי ותודעתי. אגב, גם הרבה בזכות רעייתי לימור, שלא ראתה את עתיד המשפחה הגרעינית בצפת, עשינו את המעבר המשמעותי למרכז".

קראו עוד בזירת הנדל"ן

אדריכל גיא מילוסלבסקי   , צילום: עמית שעל אדריכל גיא מילוסלבסקי | צילום: עמית שעל אדריכל גיא מילוסלבסקי   , צילום: עמית שעל

 

בעוד אביו, אדריכל אורי מילוסלבסקי, מקפיד לתכנן בית פרטי אחד בשנה ולהסתכל בלבן של העיניים של לקוח הקצה, גיא נושא מבטו אל על ומפתח תשוקה מתגברת למגדלים. כיום המשרד מעסיק מעל ל-40 אדריכלים ואדריכליות ("אנחנו שוקדים גם על חיזוק נושא האדריכליות"), מתכנן 20 מגדלים, כאשר חמישה נוספים נמצאים בשלבי בנייה שונים. אחד הפרויקטים בפרופיל גבוה, תרתי משמע, שעליו חתום המשרד יחד עם אדריכל אמנון שוורץ הוא מגדל בין ערים בגבול תל אביב, רמת גן וגבעתיים, שחיזק באחרונה את מעמדו העתידי כגורד השחקים הגבוה בישראל כאשר בקשה להוספת 20 קומות על 100 הקומות המאושרות בתכנית הוגשה לוועדה המחוזית ת"א. לצד אלה, במשרד מילוסלבסקי אדריכלים מתכננים פרויקטים של התחדשות עירונית ומבצעים תב"עות.

 

למרות המגורים במרכז, איך היית מגדיר את החיבור שלך לצפון הארץ?

"למי שמגיע מהפריפריה, איפשהו זיכרון הילדות מאיפה שהוא גדל הוא ההום בייס הפסיכולוגי, הנפשי ואפילו העסקי שלו. לכל אחד יש את כור ההיתוך שלו, שלי היתה צפת, עם אהבת הארץ, הרומנטיקה, היופי, הקדושה של העיר, הדת והמסורת, והמחשבות על כל מה שהאבנים הללו ראו, ההיסטוריה והמון עומק. זה מה שצפת ייצגה. אבל היום לדאבוני זה כבר לא אותו מקום. העיר במצב נורא, התחרדה כולה ואין דבר כזה לצאת לקפה בשבת. זה מסמל את השקיעה של הצפון".

למה אדריכלות?

"מצד אחד זה טריוויאלי בשבילי ומצד שני זה לא. גדלתי על ברכיו של סבא שלי (ישראל; א"ד) שהיה אדריכל. אני זוכר שהייתי מסתכל עליו צובע תכניות בניין עיר במכחול וצבעי אקוליין. הייתי מתבונן בו משרטט עם סרגל טי ויוצר. ויותר מאוחר ראיתי כך את ההורים שלי (האם לאה, קונסטרוקטורית במקצועה; א"ד). כך שבשבילי, בגלל שזה היה כל כך ברור, הניתוב המקצועי הזה, כתגובה עסקתי בכל מיני תחומים אחרי השירות הצבאי עד שבאמת השלמתי עם זה. למשל, עבדתי כסוכן מכירות של טלוויזיה בכבלים ובתחום מכונות הצילום והפקסימיליות. עשיתי דברים שהם אפילו לא משיקים לתחום האדריכלות".

אולם משהו בכל זאת משך אותו למקור, לבסיס שספג מהבית. "מכיוון שהגעתי למסקנה שאני אף פעם לא אהיה רופא אז הלכתי בנתיב הזה מתוך תהייה, לא בהכרח מתוך ידיעה שזהו הנתיב הנכון. היו לי לא מעט ספקות", הוא מתוודה.

ספר על התשוקה שלך למגדלים.

"לצד התשוקה נדרשת הרבה מאוד עבודה קשה, לפעמים שחורה, לא טריוויאלית, השקעתי הרבה מאוד עבודה. בזמן לימודי כסטודנט בשנה חמישית הייתי נוסע מדי יום מוקדם מאוד בבוקר כדי לפתוח את המשרד בצפת. ראיתי את החשיבות הגדולה בביסוס תפיסת העולם המקצועית והערכית שלי באמצעות המשרד בצפת, גם מבחינת אופן ההסתכלות על פרויקטים. התשוקה שלי למגדלים אולי מוזנת מהקונטרסט הגדול בין האבנים העתיקות בעלות העומק לבין העוצמה והגודל שיוצרים את המגדל".

כמעט אי אפשר לשוחח על מבני בטון מחופים אימתניים מבלי לדמיין את הסקייליין של ניו יורק או הונג קונג. "בשנים האחרונות נכנסו לאדריכלות בניו יורק, שבסך הכל די שמרנית בהיבט הזה, תפיסות אחרות", אומר מילוסלבסקי. "ואולי מה שהכי מסקרן בענף הוא מגדלי המגורים הדקים (Slender skyscrapers; א"ד) שמופיעים במנהטן בערך מ-2007 בין השאר בעקבות מחסור בקרקע לבנייה. התופעה הזו כוללת מגדלים של 80-70 קומות, ובחלקם ניתן למצוא קומה בגודל 400 מ"ר עם שתי יחידות דיור בלבד. ואילו במזרח הרחוק ניתן להבחין במידה רבה של תעוזה ושחרור בתחום האדריכלות".

הבנייה לגובה תחזק את המטרופולינים

בישראל, לדברי מילוסלבסקי, לאור מחירי הנדל"ן הגבוהים במרכזי הערים, המטרופולין גם יכול להיות חיפה או באר שבע ולעלות לגובה מסיבות יותר רלוונטיות ויותר נכונות. "כל פרויקט צריך להישקל בהתאם לתא שטח ספציפי", הוא מציין. "מצד אחד, אני לא אומר באופן גורף שבכל מקום חייבים להרים מגדלים, כי לכל שכונה או אזור עירוני יכולות להיות איכויות מסוימות, אופי ייחודי ולהרוס מבנים ולבנות במקומם יהיה עוול. מצד שני, יש אזורים שבהם הבנייה לגובה מתבקשת בגלל הריכוז והצפיפות, הרי עיר צריכה להתחדש. אני חושב שמגדלים יחזקו את המטרופולינים ובעתיד נייתר את הכניסה המסיבית של כלי רכב למרכזי הערים. בקרוב לא נוכל לבנות יותר צמודי קרקע למגורים כמו באריזונה, אלא אם כן נתחיל לייבש קרקעות בים".

התחדשות עירונית בפריפריה: אתה רואה מגדלים של עשרות קומות שולטים מחוץ לאזור המרכז?

"בוודאות. זה מה שיקרה וזה לא משנה מה אני אגיד. השוק כבר עושה את זה, הכלכלה תעשה את זה. לדעתי, תחום המגדלים והעירוב בסביבות אורבניות צריך להיעשות אבל לא בצורה של ערים 'בנאליות' כמו באם המושבות. כך שיש עדיין עבודה ודרך לעשות. התכנון האורבני צריך לטעמי לשלב בין גבוהים, שילוב של בנייה היקפית של גבוהים עם נמוכים 12 עד 15 קומות ועם בניינים מרכזיים של שמונה קומות – כך שיהיו שלושה 'טייפים' של מבנים שייצרו סביבה מאוזנת ביחד עם תכנון שטח נכון, נוף, תחבורה, שדרות, אקלים, איכות סביבה – כל זה צריך להיות המפתח לשכונות העתיד".

עירוב שימושים, זה לא קונספט ישן שמיתגו אותו מחדש?

"בישראל בדברים מסוימים מגיעים לנושאים האלה מאוחר בגלל שהמדינה צעירה יחסית, והנה הגענו לדבר על עירוב שימושים בעשור האחרון. ואילו בעולם זה קיים ממזמן".

ואכן, הגישה התכנונית של עירוב שימושים היתה נפוצה ומקובלת בעולם המערבי עד ימי המהפכה התעשייתית, שנמשכה מאמצע המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-19, ובנייתם של גורדי השחקים הראשונים. מכאן איבדה הגישה מכוחה ושימושי קרקע כגון תעשייה ומגורים הופרדו. בארצות הברית תקופת השיא של הפרדת השימושים נרשמה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. אולם בשנות ה-90 של המאה הקודמת טרנד עירוב שימושים חזר לאור יתרונותיו: אפשרויות דיור גדולות יותר, ציפוף, צמצום מרחקים בין מתחמי מגורים, תעסוקה ומסחר, פיתוח קומפקטי יותר, חיזוק האופי השכונתי וסביבה ידידותית להולכי רגל ורוכבי אופניים.

מילוסלבסקי: "המטרופולינים צריכים לאמץ את המודל של עירוב שימושים, ומי שיבחרו לגור במתחמים הללו, שיהוו את הליבה של מדינת ישראל, יוכלו להוריד את הילדים לגן בקומת הקרקע, להיכנס לסופרמרקט בבניין הצמוד או לעלות למגרש המשחקים בקומה ה-22. הילדים יגדלו בסדר גמור".

האם התשתיות בארץ נבנות נכון?

"יש הרבה מה לשפר. אנו נוטים לאובר ביקורת על עצמנו. אנחנו מתחילים לעשות משהו ותופסים את הפטנט וכך עושים אותו טוב. תראה מה קורה ברמה הארצית בתחום התחבורה. הרכבת הקלה אמנם בהקמה ועברו המון שנים עד שהמדינה הביאה את עצמה לבצע את הפרויקט הלאומי החשוב הזה, אבל אם מסתכלים על כל נושא המחלפים ופיתוח הכבישים – כאן עשינו צעד גדול מאוד".

 

התכנון של אדריכל אמנון שוורץ למגדל בין ערים    , הדמיה: וויופוינט התכנון של אדריכל אמנון שוורץ למגדל בין ערים | הדמיה: וויופוינט התכנון של אדריכל אמנון שוורץ למגדל בין ערים    , הדמיה: וויופוינט

 

מפתחות החניות בתכניות מאושרות של מגדלי משרדים כוללים חניה אחת לכל 240 מ"ר בנוי, לטעמך זה סביר?

"התשובה היא כן. אגב, מספר החניות בכל אזור דאון טאון ניו יורק הוא כ-300. ישראל חייבת לשנות את התפיסה בנושא החניות. בעתיד הלא רחוק אדם לא יצטרך בכלל להגיע עם האוטו למקום העבודה. הוא יגיע עם אופניים חשמליים, אופנוע ובעיקר עם תחבורה ציבורית תת קרקעית, וברגע שמחירי החניה יהיו גבוהים מספיק, אולי 200 שקלים ליום, רבים ישאירו את האוטו בבית".

מה לקחת מאביך, אדריכל אורי מילוסלבסקי?

"הרבה למידה, הערכה, ושתי תכונות שיש לאבא שלי שאני לא בטוח אם אי פעם יהיו לי – טוב לב אמיתי בדנ"א והיכולת שלו לשחרר ולתת לי הזדמנות אמיתית לתפוס פיקוד על המשרד".

מהו החלום?

"החלום הקטן שלי בחלקו כבר התגשם, לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בראש משרד אדריכלים. זה לא היה כמו שחלק מהאנשים מסמנים מטרות ואומרים 'כן, אני שמתי לעצמי כך וכך למטרה וידעתי שאני אגיע לשם'. אני לא יכול להגיד את זה. מבחינתי מאחר והתחלתי את דרכי המקצועית עם ספקות, המשכתי ללכת בה עם הרבה רצון ותשוקה אבל לא עם הבנה שאני אהיה בעמדה הנוכחית".

בדקות האחרונות לשיחתו, מילוסלבסקי נוהג ברכבו ומתקרב לכניסה לתל אביב. מדבריו נראה כי ההתפעמות ממחזה המגדלים הרבים היוצרים קו רקיע צפוף, עמוס בבטון ופלדה, טרם שכחה. "מטורף. האזור הזה השתנה לחלוטין", הוא מסנן.

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



עוד בזירת הנדל"ן
מומלצות וידאו
המומלצות שלנו
נדל"ן בינלאומי