אלקטרה מוכרת את פעילות השפכים לחברת התחבורה דן

חברת אלקטרה שבבעלות האחים דני ומייקי זלקינד מנהלת מגעים מתקדמים עם חברת התחבורה דן למכירת פעילות טיהור השפכים שלה ב־130-120 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט". אם העסקה תצא לפועל, היא תהווה כניסה לתחום חדש עבור דן.

אלקטרה מחזיקה בבעלותה שלושה מתקני טיהור שפכים (מט"ש) - בנתניה, בערד ובדימונה. שלושת המתקנים מוחזקים על ידיה במסגרת הסכם BOT (בנה, תפעל, העבר) עם המדינה. כלומר, אם דן תרכוש את הפעילות, היא למעשה קונה נכס מניב. הזיכיון למתקן בנתניה, שעלות הקמתו עמדה על 221 מיליון שקל, התקבל ב־2008 והוא יפוג ב־2026. הזיכיונות למתקן בערד, שהתקבל ב־2010, יפוג ב־2029 והזיכיון למתקן בדימונה שהתקבל ב־2011 יפוג ב־2029 גם כן.

מימין: מייקי ודני זלקינד בעלי השליטה באלקטרה והמנכ"ל איתמר דויטשר

היקף ההכנסות של אלקטרה מתחום פעילות טיהור השפכים נאמד ב־200 מיליון שקל בשנה, אולם לא ידוע אם היא רווחית.

מכוני טיהור שפכים הם מתקנים שמטפלים בחומר הנוזלי שזורם בתעלות הביוב (פסולת אורגנית אנושית, נייר טואלט, מי רחצה וכו') שנוצר כתוצאה מפעילות בני אדם. הנוזלים האלו יכולים להכיל מספר רב של מזהמים. במכוני טיהור השפכים הם עוברים טיהור בשלל שיטות.

המתקן לטיהור שפכים של אלקטרה בנתניה

השיטה המרכזית במכוני הטיהור הגדולים היא שיטת הבוצה המשופעלת. בתהליך זה מוזרם אוויר באופן מכאני ובכמויות גדולות לאגני אוויר שבהם מתפתחות אוכלוסיות חיידקים פעילות. החיידקים מפרקים את התרכובות האורגניות והחנקניות שמצויות בשפכים, והן הופכות לביומסה או לגז שנפלט לאטמוספרה.

דן הוקמה ב־1945 כקואופרטיב והיא פעלה במתכונת הזו עד 2002, אז הפכה לחברה בע"מ. כיום היא מנוהלת על ידי עופר זילביגר שמכהן כמנכ"ל ושמואל רפאלי שמכהן כיו"ר. דמות בולטת נוספת בחברה, שגם מובילה את המגעים מול אלקטרה, היא סמנכ"ל הכספים אופיר קרני, בעלה של מנכ"לית משרד האוצר לשעבר יעל אנדורן. בנוסף לתחום התחבורה, החברה פעילה גם בתחום הנדל"ן והיא מחזיקה במספר נכסים.

ב־2010 רכשה דן את רשת הקמעונאות מחסני להב שאותה מכרה כעבור שש שנים לחברת פרש מרקט תמורת 85 מיליון שקל. העסקה המתגבשת מול משפחת זלקינד היא ניסיון נוסף להיכנס לתחום פעילות חדש.

מאלקטרה לא נמסרה תגובה.