אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האפשרויות שעומדות בפני בנק אגוד: להשתפר, להימכר, או להיסגר

האפשרויות שעומדות בפני בנק אגוד: להשתפר, להימכר, או להיסגר

רגע אחרי החלטת רשות ההגבלים לפסול את המיזוג בין בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, עומדות בפני ראשי הבנק כמה אפשרויות פעולה

03.06.2018, 08:09 | רעות שפיגלמן

בבנק אגוד לא הופתעו מההודעה הרשמית של רשות ההגבלים העסקיים, ביום רביעי שעבר, על פסילת המיזוג עם מזרחי טפחות. השיחות שקיימו בחודש האחרון עם אנשי הרשות כבר רמזו להם שיועמ”ש הרשות, ממלא מקומה של הממונה מיכל הלפרין, נוטה לכך. עד סוף החודש הם עדיין רשאים להגיש ערעור לבית הדין להגבלים עסקיים, וסביר להניח שינצלו את האפשרות הזאת; אבל כך או כך, הם נדרשים להתכונן ליום שאחרי.

קראו עוד בכלכליסט

זה לא יהיה קל, כי אגוד לא נמצא כעת במצב מזהיר. לפי תוצאות הרבעון הראשון, שפורסמו ביום חמישי, ההוצאות להפסדי אשראי זינקו פי שלושה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד; תיק האשראי התכווץ ב־0.3% מתחילת השנה ל־24.6 מיליארד שקל, והתשואה על ההון נמוכה יחסית ‑ רק 6.3%. הרווח, 39 מיליון שקל, מייצג עלייה קלה של 5.4% לעומת הרבעון המקביל. אי־הוודאות בעניין המיזוג מוזכרת בדו”ח כסיבה לעלייה נוספת בסיכון התפעולי של הבנק.

בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. רשות ההגבלים טרפה את הקלפים, צילום: אוהד צויגנברג בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. רשות ההגבלים טרפה את הקלפים | צילום: אוהד צויגנברג בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. רשות ההגבלים טרפה את הקלפים, צילום: אוהד צויגנברג

בהנחה שהערעור הצפוי של אגוד יידחה, והמיזוג ירד מהפרק, אילו אפשרויות עומדות בפני ראשי הבנק?

1. להמשיך כרגיל

הבנק נוקט מדיניות של עסקים כרגיל וממשיך להציג תוצאות בינוניות. אפילו בתסריט הזה, באגוד לא יכולים להתחמק מהכרעות, שכן מערכות המחשוב שמשמשות את אגוד מסתמכות על אלה של בנק לאומי ‑ וההתקשרות צפויה להסתיים ב־2021. רכישת מערכת חיצונית לאחר מכן צפויה לעלות לאגוד בין 1.5 ל־1.75 מיליארד שקל, הוצאה כבדה מאוד לבנק בגודלו.

לחלופין, אגוד יכול להשליך את יהבו על מערכת המחשוב החיצונית שהמדינה אמורה להקים לפי המלצות ועדת שטרום; אבל משרד האוצר מתעכב כבר כמה חודשים בקידום התוכנית הזו, ולא ברור מתי היא תושלם.

יתר על כן, אם אין מיזוג ‑ שלמה אליהו חייב למכור את אחזקותיו בבנק (27.1%) שנמצאות בנאמנות. מכירה כזו תגרום ככל הנראה ללחץ לירידת מחיר המניה. ירידה כזו תפגע בשווי השוק של הבנק.

2. התייעלות מסיבית

הבנק מוציא לפועל תוכנית התייעלות נרחבת. זה התסריט הסביר ביותר. חלק נכבד מההתייעלות יהיה בתחום העבודה: באגוד כ־1,300 עובדים ששכרם של רבים מהם צמוד לשכר עובדי בנק לאומי, שהביצועים העסקיים שלו טובים בהרבה. ראשי הבנק יצטרכו לשבת לסכם את הפרטים, לרבות הפיצויים והבונוסים לעובדים, עם נציגי שלושה ועדי עובדים שונים הפועלים בבנק.

3. מכירת נכסים

הבנק מוכר חלק מהנכסים שלו. מהלך כזה יכול להיות חלק מתוכנית התייעלות. הנכס העיקרי שאגוד יכול למכור הוא חלק מתיקי ההלוואות, למשל לחברות ביטוח. אגוד מחזיק תיק אשראי של 24.6 מיליארד שקל, אבל יהיה קשה למצוא קונים לסחורה הזאת. אחת הבעיות היא שלא כל ההלוואות “איכותיות” באותה מידה, וחלקן ניתנו למלווים פחות בטוחים. לאגוד יש, למשל, תיק אשראי בתחום היהלומים, אבל רוב הבנקים לא מתלהבים לפעול בתחום הזה.

הנכסים הפיזיים שאגוד יכול למכור, כמו ציוד חשמלי ומחשבים, אינם שווים הרבה.

4. מכירה לרוכש חיצוני

כבר כמה שנים בבנק אגוד מחפשים רוכש שיהיה מוכן לקנות את הבנק ואין בנמצא אחד כזה, למעט בנק מזרחי שרצה לקנות. היו פה ושם הצעות ודיבורים, אך לא דברים שהבשילו לעסקה ממשית ‑ על רקע חוסר הסכמה על המחיר. נראה כי כל עוד אגוד לא יישם מהלך התייעלות מאסיבי ויפתור את הסוגייה של מערכת המחשוב, או כל תהליך השבחה אחר, אזי נראה כי המחיר אליו מצפים בעלי השליטה לא ייפגש עם מחיר שרוכש חיצוני יהיה מוכן לשלם. וכך או אחרת אין הרבה מתעניינים לרכישת בנק אגוד.

5. פיזור מניות השליטה

בעלי השליטה יכולים לפזר את מניות השליטה בבורסה כפי שעשה בנק דקסיה בחודש מרץ האחרון, לאחר ששנים ארוכות בעלות השליטה בבנק (ממשלות בלגיה וצרפת) ביקשו למכור את אחזקתם. עקרונית ניתן לעשות זאת, וככל שיבוצע מהלך כזה אגוד יהפוך לבנק הרביעי במערכת שהוא בבעלות הציבור, לצד לאומי, דיסקונט ודקסיה. אלא שלבצע מהלך כזה עכשיו זה מאוד לא משתלם לבעלי המניות בגלל המחיר בו נסחרת המניה שאיבדה כאמור מערכה מעל 10% בשנה האחרונה. ולכן לא מדובר בתרחיש סביר, לפחות לא בשנה הקרובה.

6. פירוק

זו אפשרות מאוד לא־סבירה, שכן כמעט בלתי אפשרי לקבל תמורת נכסי הבנק סכום ששווה ליתרת הפיקדונות בבנק ‑ 32.3 מיליארד שקל. ולכן לא יהיה מהיכן לפרוע את הפיקדונות של המפקידים. זה גם תרחיש קיצוני שבבנק ישראל כנראה לא יראו בעין יפה.

בנוסף, כאשר עובדי הבנק יודעים שהפירוק מתקרב, הם מיד מגלים פחות מסירות לעבודתם, מה שמשפיע לרעה על ביצועי הבנק. בנק שעובר פירוק עדיין זקוק לעובדים לתקופה מסוימת, לשם סגירת עניינים לא־סגורים, גביית חובות וכן הלאה. שוב עולה המסקנה שאופציית הפירוק מעוררת בעיות קשות.

בעיה נוספת היא לקוחות הבנק והמפקידים. ברגע שהציבור יודע שהבנק נמצא בתהליך של פירוק, הוא יעדיף למשוך את הכספים שהפקיד בבנק ולצרוך מהבנק פחות שירותים – שוב מה שבתורו ישפיע באופן שלילי על הביצועים של הבנק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אבלס ושות'
מר אבלס הוני משרת אמון של אליהו עלות והתנהלו גרמו נזק רב לבנק,הגיע הזמן לפנות את מקומו ולכך צריכים לדאוג שאר בעלי השליטה. יש גם צורך מידי לצמצם בחברי הנהלה עם עליות שכר ש"שוחטות" את רוב רווחי הבנק !! רק אח"כ יש לשבת עם הועדים על תנאי שכר הולמים ומכובדים שמגיע להם כמי שנכוו מכל היושבים מעלה אוכלי החינם.
ניר  |  03.06.18