אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כ־400 אלף ישראלים סובלים מהפרעות אכילה צילום: אלכס ימפולסקי

כ־400 אלף ישראלים סובלים מהפרעות אכילה

הכנס השנתי של העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה ייערך מחר. היו"ר ד"ר רחל בכנר: "80-70 אחוז מהסובלים מהפרעות אכילה כלל לא מטופלים"

09.07.2018, 10:57 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

בשבת האחרונה (2 ביוני) צוין היום העולמי להעלאת המודעות להפרעות אכילה. על רקע התאריך תערוך מחר (רביעי, 6 ביוני) העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה את הכנס השנתי בשיתוף המגמה הקלינית בתכנית לתואר שני במרכז האקדמי רופין. האירוע יתקיים במרכז האקדמי רופין שבעמק חפר ואליו עתידים להגיע מאות אנשי מקצוע מהתחום ובהם רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ודיאטנים.

לקטגוריה של הפרעות האכילה ניתן לשייך בין היתר אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, והפרעת אכילה בולמוסית – ומדובר בהפרעות הבאות לידי ביטוי באכילה לא נורמטיבית המובילה לתהליכים הרסניים לגוף ולנפש. על פי ההערכות, כ־5% מהאוכלוסייה בישראל (כ־400 אלף איש) סובלת מהפרעות אכילה בדרגות שונות.

קראו עוד בזירת הבריאות

ד"ר שירי שדה שרביט מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי , צילום: גבריאל בהרליה ד"ר שירי שדה שרביט מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי | צילום: גבריאל בהרליה ד"ר שירי שדה שרביט מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי , צילום: גבריאל בהרליה

 

הפרעות אכילה: הסימפטומים

"להפרעות אכילה יש השלכות בריאותיות הרסניות ביותר", מדגישה ד"ר רחל בכנר, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין ומי שמשמשת יו"ר העמותה. לדבריה, "כך למשל שיעור התמותה מאנורקסיה הוא הגבוה ביותר מבין כל ההפרעות הפסיכיאטריות. בהקשר הזה יש להביא בחשבון כי 80-70 אחוז מהסובלים מהפרעות אכילה כלל לא מטופלים וזו בהחלט תמונת מצב מדאיגה". עוד היא מוסיפה: "סקר שערך ארגון הבריאות העולמי בקרב צעירים מ־44 מדינות בראשית העשור הקודם הצביע על כך שישראל נמצאת במקום הראשון והמפוקפק בכל מה שנוגע להרגלי אכילה מסוכנים ודימוי גוף שלילי".

באשר לאוכלוסיות הסיכון מציינת ד"ר בכנר: "אוכלוסיית הסיכון העיקרית כוללת נערות מתבגרות ונשים צעירות, בגילאי 30-12, אבל לא רק. גבולות הגזרה רחבים הרבה יותר ממה שנהגו פעם לחשוב: אנחנו עדים להפרעות אכילה גם בקרב ילדות וילדים צעירים יותר, גברים ובמיוחד בקרב גברים גאים, בקרב נשים בגיל המעבר ואפילו בקרב מבוגרים בגיל השלישי – כך שאי אפשר לייחס אותן רק לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. בנוסף, היום גם ידוע שהפרעות אכילה הן עניין כלל עולמי שלא מאפיין רק את מדינות המערב".

ד"ר בכנר, יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס (לצד ד"ר לילך לב-ארי וד"ר מיכה וייס, יו"ר הוועדה המדעית) מספרת כי הפעם יעמוד האירוע בסימן "הפרעות אכילה – סוגיות במניעה ובטיפול" ויציג מחקרים, תכניות מניעה ודרכים לאבחן ולטפל בהפרעות אכילה. "חשוב להבין, אבחון מוקדם הוא קריטי, ולהכרת הסימפטומים משמעות רבה", מפרטת ד"ר בכנר, "מה שצריך להדליק נורה אדומה הוא כל שינוי בהרגלי האכילה, עיסוק יתר במשקל או באכילה, ספירת קלוריות מופרזת הימנעות מאכילה או מסוגי מאכל מסוימים או לחילופין אכילת כמויות מזון בלתי פרופורציונליות, היעלמות לשירותים אחרי ארוחות, ירידה או עלייה משמעותית במשקל, התבודדות חברתית ושינויים קיצוניים במצב הרוח".

על העמותה מספרת ד"ר בכנר: "העמותה הוקמה בראשית שנות האלפיים והיא משמשת גוף על מקצועי ורב תחומי המאגד את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל. בהחלט ניתן לקבוע כי המודעות לתחום של הפרעות אכילה נמצאת בשנים האחרונות בהתפתחות ובידי אנשי המקצוע קיימים כלים טיפוליים ואבחוניים רבים יותר מבעבר".

 

פרופ פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין | צילום: רן אליהו פרופ

 

הפרעות אכילה: הכלים הטכנולוגיים

בכנס יוקדש פאנל מיוחד לנושא "שימוש באינטרנט למניעה ולטיפול" – ובמסגרתו תקיים ד"ר שירי שדה שרביט, פסיכולוגית קלינית מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, הרצאה על השימוש בטכנולוגיה לאבחון ולטיפול בהפרעות אכילה. "במרכזיים הרפואיים הגדולים בעולם קיימת ההבנה כי ללא הכנסת כלים דיגיטליים לארסנל הטיפולי שלנו, אוכלוסייה גדולה הסובלת מהפרעות אכילה לא תזכה לטיפול", אומרת ד"ר שדה שרביט, "כאשר מדובר על החידושים הטכנולוגיים הרי שאחת האפליקציות הבולטות היא Recovery Record, שנכנסה לשימוש בראשית העשור. לאלו הסובלים מהפרעות הנוגעות לחוסר ויסות באכילה מותאם על פי רוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הכולל בין היתר מילוי יומני אכילה. האפליקציה הזו העבירה למעשה את הניטור העצמי מדפי נייר אל המרחב הדיגיטלי, ובכך מתקיים ניטור בזמן אמת המאפשר לאיש המקצוע המטפל לקבל תמונת מצב עדכנית און ליין".

באשר לכלים דיגיטליים נוספים שהוכנסו לשימוש, מרחיבה ד"ר שדה שרביט: "אפליקציות נוספת שראוי להזכיר הו אפליקציות לעזרה עצמית, כדוגמתCalm או Headspace, המלמדות טכניקות להרפיה, הפחתת מתח וחרדות. אלו טכניקות שהמשתמש מיישם הן במסגרת הטיפול אצל איש המקצוע והן בזמנו החופשי – ויש להן אפקטיביות רבה".

בפאנל עצמו תוצג אפליקציה לטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית, שפיתחו הדיאטניות לילי רוזן ונדיה גרושנטיין-כהן ממרכז "שיווי משקל" בתל אביב.

על השינוי שעובר התחום בעקבות הכנסת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית מספרת ד"ר שדה שרביט: "זו בהחלט מהפכה. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לאנשים שאין להם גישה לטיפול ממגוון רחב של סיבות, לשפר את איכות חייהם. צריך להבהיר: אלו כלים שלא באים להחליף את אנשי המקצוע אלא להשתלב בטיפול פנים אל פנים. בארץ יש פתיחות גדולה לכל החידושים הדיגיטליים והבנה כי להם חשיבות רבה לתחום. בפרספקטיבה רחבה אפשר לומר שזהו שוק שכל הזמן מתחדש, צומח ומתעדכן והוא עוד רחוק ממיצוי הפוטנציאל. רק בארצות הברית לבדה יש כיום מעל 150 אלף אפליקציות רק לעזרה עצמית".

פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין מסכמת: "רופין כמוסד אקדמי רואה את עצמו מחויב לפעילות מחקרית והוראתית בנושאים בעלי חשיבות מדעית ובמיוחד אלו שיש להם השלכות חברתית וקהילתית. באמצעות הכנס אנו מעלים נושא חשוב זה למודעות הציבורית, כולל חשיפת ממצאים חדשים לטיפול ומניעה בתופעה".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות