אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

טוענת לכתר: החשמלית החדשה של יונדאי

יונדאי איוניק החשמלית נראית אפרורית למדי מבחוץ, אבל בפנים מחכה ההפתעה: סדרת כפתורים במקום תיבת הילוכים. היא מצליחה לנסוע היטב לטווח של 260 ק"מ ללא הטענה ועושה זאת בשקט כה בולט, עד שהרעשים מחוץ לרכב חודרים פנימה. בינתיים היא עדיין רכב ניסוי, אבל כזה שמאפשר הצצה לעתיד שמחכה מעבר לפינה

03.06.2018, 21:38 | תומר הדר

משרד האנרגיה מעוניין לפטור את שוק הרכב הישראלי ממכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית עד שנת 2030. שר האנרגיה כבר הצהיר שעד מועד זה כל המכוניות הפרטיות שייסעו בכבישי ישראל יהיו בעלות מנוע חשמלי: שקטות, יעילות, נקיות. אחלה. יש רק בעיה אחת והיא שעל פי רוב התחזיות העולמיות, בערך מחצית מהמכוניות בעולם יהיו חשמליות — וזה יקרה רק ב־2040. אולי זו הסיבה מדוע בשנת 2021 רוצה משרד האנרגיה כ־8,000 מכוניות חשמליות בכבישי ישראל. יעד הרבה יותר צנוע, הרבה יותר ניתן להשגה.

לנו יש מכונית חשמלית. יונדאי חשמלית. יונדאי איוניק היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל. אבל היונדאי הנמכרת ביותר בישראל היא היברידית, יש לה מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים, וגם הנעה חשמלית. ליונדאי שלנו יש מתחת למכסה המנוע חוטים. וברזלים. ניצוץ אין שם, דלק לא נשרף. אין אפילו אגזוז. היונדאי שלנו מצטרפת למועדון צנוע מאוד של מכוניות חשמליות שנוסעות להן בחדווה בכבישי הארץ, רק שאתם לא יכולים לרכוש אותן. אלה רכבי ניסוי, רכבי מבחן. הציבור עדיין לא מוכן, היבואן עדיין לא מעוניין, אין מספיק עמדות טעינה.

 , צילוום: עמית שעל צילוום: עמית שעל  , צילוום: עמית שעל

תלת־פאזי כמו של מזגן

איוניק EV שלנו נראית כמו איוניק של ליסינג, או איוניק של עקרת בית, או כל איוניק אחרת: קשה לומר שהיא דוגמנית. קשה לומר שהיא מכוערת. זו איוניק, עם חמש דלתות וצללית נמוכה. אך לאיוניק EV שלנו, עם המנוע החשמלי, אין מקדימה גריל, כי אין לה רדיאטור שצריך לצנן מנוע בנזין. הגלגלים שלה שונים, הם סגורים. ויש לה בצד דלת גדולה עם סמל של שקע. דווקא מתחת למעטה החיצוני, יונדאי איוניק EV שונה: קודם כל, יש לה מנוע חשמלי. הוא מפיק 118 כוחות סוס. אין לה תיבת הילוכים. ומאחור, במקום תא מטען יש לה סוללה גדולה. אך הסוללה לא גוזלת מקום מתא המטען. כיצד: המתלה האחורי של איוניק EV פשוט יותר מזה של איוניק ההיברידית.

כדי להטעין את איוניק EV צריך כבל טעינה גדול, גס, תלת־פאזי כמו של מזגן. ועמדת טעינה. למדינת ישראל יש רומן לא מוצלח עם המכונית החשמלית, ולא רק מדינת ישראל אשמה: פעם היה כאן חזון, אחר כך התברר שהיה כישלון. קשה להיכנס למכונית חשמלית בלי לחשוב על הכישלון ועל המכוניות המסורבלות של פעם. אך איוניק EV שונה, היא מכונית חשמלית יומיומית אמיתית. בפנים היא לא שונה מאיוניק רגילה, אותה איכות חומרים סבירה אך לא יותר, ואותה תנוחת ישיבה. ההבדל העיקרי נמצא בין המושבים: אין ידית הילוכים, יש כפתורים. כפתור לקדימה, כפתור לאחור, כפתור להאט וכפתור לדהור, מצב ספורט, מצב חיסכון ומצב שצובר כוח לסוללה כשהמכונית מאיצה.

יונדאי איוניק EV היא מכונית חשמלית מתורבתת, וזה ניכר. היא מכונית שתוכננה מלכתחילה כדי לאכלס כמה גרסאות, היברידית, חשמלית ופלאג אין היברידית, כזו שיכולה לנסוע כמה עשרות קילומטרים בכוחו של חשמל, לפני שמנוע הבנזין נכנס. איוניק EV מרגישה לא פחות טובה מאיוניק היברידית, אולי אפילו משתווה לה. קודם כל היא מגיבה היטב, לוקח כמה שניות להתרגל למשקל של הדוושה, הוא מעט מלאכותי. וגם כשהדוושה נעזבת, איוניק EV ישר מאיטה. וגם הבלימה שונה, כי בקצה הדוושה אין כבל, אין אש, אין שום דבר, רק חיישנים.

יונדאי איוניק EV. הנוחות לא מלהיבה וגם לא ההתנהגות. מצד שני, היא עושה את מה שצריך אבל על חשמל, צילום: עמית שעל יונדאי איוניק EV. הנוחות לא מלהיבה וגם לא ההתנהגות. מצד שני, היא עושה את מה שצריך אבל על חשמל | צילום: עמית שעל יונדאי איוניק EV. הנוחות לא מלהיבה וגם לא ההתנהגות. מצד שני, היא עושה את מה שצריך אבל על חשמל, צילום: עמית שעל

היא גולשת בשקט לכיוון צומת תפוח. הטווח הרשמי שלה מכובד: כ־260 ק"מ. ויש פחד, חשש, דאגה מכרסמת, קוראים לזה חרדת טווח, מה יקרה אם החשמל לא יספיק. איוניק אומרת שיש עוד 200 ק"מ ונוסעת במהירות שמשתרעת במרחבים הלא כל כך הגיוניים של החוק. יש מכוניות חשמליות שמכלות מהר את טווח הנסיעה החשמלי, נוגסות בקילומטרים כאילו אין מחר. איוניק שומרת אנרגיה ומאיצה הרבה מעבר לדרוש. איוניק בעלת מנוע בנזין לא מגיבה בכזו חיוניות ללחיצה חזקה על הגז במהירויות של שלילת רישיון. איוניק EV דווקא כן. פעם התלהבו מהשקט של מכוניות חשמליות. שקט אינו טוב, במכונית רגילה רעש המנוע מכסה על יתר הרעשים. במכונית חשמלית אין מה שיכסה, אז רעשי כביש חודרים לרכב. גם באיוניק החשמלית, אך לא הרבה. ובכל מקרה, מכיוון שמדובר באיוניק זהה לאיוניק רגילה, אז יש מערכת שמע מקורית עם רדיו אינטרנטי, וחשוב מכך, יש מערכות בטיחות מקוריות.

היא חותכת חזק לכבישים הנידחים שמאחורי הגדר. בסוף נגיע לפדואל וחזרה. ייתכן שאיוניק היא המכונית החשמלית הראשונה שעוברת כאן, מקום רע להיתקע ללא סוללה. אך היא מפתיעה: הסוללה חזקה, איוניק מהירה, יש עוד 150 ק"מ של טווח. הנוחות שלה לא מלהיבה. גם לא ההתנהגות. היא בדיוק כמו איוניק רגילה. עושה את מה שצריך אבל על חשמל. לפעמים היא מפתיעה, היא הרבה יותר חזקה מאיוניק רגילה. היא יוצאת מהסיבובים בחריקת צמיגים. קל להתלהב ממנה.

היא צריכה לחזור, עשינו הרבה קילומטרים ועוד יש לה הרבה לנסוע. האיוניק מייצגת תפיסה מעניינת של יצרני הרכב: מכונית חשמלית אמיתית, יומיומית. כזו שאינה "פתרון עירוני", אינה "חזון סביבתי", פשוט מכונית חשמלית רגילה לחלוטין שיכולה לנסוע ביומיום בין ערים, בין מקומות עבודה. לעשות בדיוק את מה שמכונית רגילה עושה. הבעיה, כמובן, היא שכדי שאיוניק תיסע, צריך עמדות טעינה. בעמדות טעינה לא נתקלנו. זה עוד ייקח כמה שנים. בכל מקרה, יש לנהג טווח מכובד במיוחד כך שנושא הטעינה לא כל כך צריך להדאיג.

כבר לא גימיק

בשורה התחתונה: איוניק שלנו היא רכב ניסוי בלבד, אך היא מייצגת נאמנה את הכיוון הפרגמטי שאליו הולכת תעשיית הרכב העולמית: מכונית חשמלית אמיתית, שאינה גימיק או אופנה חולפת. אלה שהיו כאן קודם נכשלו בגלל המגלומניה, דווקא בגלל החזון הבומבסטי. יונדאי איוניק אינה מגלומנית וגם לא בומבסטית. היא סתם מכונית רגילה לחלוטין, שאפשר לחיות איתה ביומיום. עבור מכונית חשמלית מדובר במחמאה רצינית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
הבעיות
היבואן הבטיח בנובמבר 2017 השנה שהיבוא של הדגם החשמלי יתחיל בחצי השני של 2018... לא נראה שזה יקרה. יש בעיה נוספת: היצור מאד מוגבל: פחות מ-20000 בשנה, שצריך להתחלק על כל השווקים של יונדאי (ומספר לא הרבה יותר גדול ל-CUV החשמלית, Kona); צוואר הבקבוק הוא בסוללות שיונדאי קונה מספקים. באירופה יש שנה המתנה לדגם, ובארה״ב נמכרים ספורים בלבד כל חודש, כל מה שהחברה מקצה לדילרים שלה.
אינשם  |  30.08.18
לכל התגובות