צילום: ורדי כהנא, עמית שעל
מיוחד לכלכליסט
נשיא לשם שכר: הדרך היצירתית של בעלי שליטה למשוך כסף מהחברה
השיטה - בעלי שליטה בחברות ציבוריות ממנים קרובי משפחה ל"נשיא החברה", לצד המנכ"ל והיו"ר, ומעניקים לו חבילות שכר נאה על חשבון בעלי המניות
לנהל חברה משפחתית תחת כובע של חברה ציבורית זה עסק מורכב. מצד אחד מדובר, לרוב, בחברה שנוסדה בעשר אצבעות בידי אחד או יותר מבני משפחה אחת, שרואים בה מורשת משפחתית ורוצים להעביר אותה בבוא יום לבניהם ולנכדיהם. מצד שני, ברגע שבעלי החברה מחליטים לשתף את הציבור בבעלות בה, הם פותחים דלת לשותף חדש, וכבר אינם יכולים לעשות בה ככל העולה על רוחם — כפי שהיה טרם הנפקת המניות לציבור.
אבל לא תמיד נוח או קל לבני משפחות השליטה בחברות הציבוריות להתמודד עם השינויים המתחייבים מעצם היות החברה נסחרת בבורסה. למשל, כאשר מדובר באישור שכרם בידי בעלי מניות המיעוט, או כאשר מחייבים אותם לבקש אישור להעסקת קרובי משפחה.
בסופו של דבר, דרך המלך לבעלי השליטה בחברות הציבוריות ליהנות מרווחי החברה שלהם היא באמצעות חלוקת דיבידנדים, צעד שממנו נהנים גם שאר בעלי המניות בחברה לפי שיעורי האחזקות שלהם. משיכת שכר בידי בעלי השליטה חייבת לעבור דרך המסננת הביקורתית של המיעוט, שכן מדובר בכסף שמגיע אך ורק לכיסיהם על חשבון המיעוט.
תופעה נוספת, שמאפיינת חלק מהחברות המשפחתיות ההופכות לציבוריות, היא שהבעלים והמייסד — שבימים טובים יותר היה הרוח החיה בחברה — נאלץ לפנות את מקומו לבני הדור הבא או למנהלים שכירים, אך הוא עדיין מתקשה לוותר על מעורבות בגוף שאותו יסד וטיפח במשך שנים רבות.
אך על פי חוק החברות נאסר על קרוב של המנכ"ל לכהן כיו"ר, אלא באישור בעלי מניות המיעוט. הסיבה לכך מובנת, שהרי יש בעייתיות בכך שיושב ראש הדירקטוריון — שאמור לפקח על ההנהלה — יפקח על בנו לדוגמה. בחברות הביטוח יש איסור מוחלט על בעל שליטה לכהן כיו"ר כשקרוב משפחתו הוא המנכ"ל.
בחברות משפחתיות מינוי ליו"ר הוא תפקיד קלאסי עבור המייסד, כאשר אותו בעל שליטה מתבגר, רוצה להוריד קצת הילוך ולהעביר את שרביט הניהול השוטף לצאצאיו. אלא, שכאמור, במצב כזה הוא נדרש לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט, וחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי נוטה להמליץ להם להתנגד למינוי כזה.
רק באחרונה נדרשה אנטרופי לסוגיה זו בנוגע לחברת צרפתי, שם התבקשו בעלי המניות לאשר חידוש כהונת המנכ"לים־המשותפים רפי ומשה צרפתי, שאביהם צבי מכהן כיו"ר. באנטרופי כתבו בהמלצה כי "לאור מבנה השליטה הייחודי בשוק הישראלי, המאופיין בריבוי גרעיני שליטה, וההשפעה של מבנה זה על ההיבטים הקשורים באי־תלות הדירקטוריון ככלל, אנחנו ממליצים להתנגד לכהונה מקבילה של מנכ"ל ויו"ר, וממליצים להתנגד למינוי מנכ"ל או מי מהכפופים לו, או מי מבני משפחתו, לתפקיד יו"ר דירקטוריון במקביל לכהונתו כמנכ"ל. בהתאם לתפיסת הממשל התאגידי, ההפרדה בין תפקיד היו"ר והמנכ"ל דרושה על מנת ליצור פיקוח נאות של הדירקטוריון על פעולות המנכ"ל". בחלק מהחברות, כפי שניתן לראות, מצאו בעלי השליטה דרך לעקוף את המגבלה באמצעות הגדרת התפקיד המכובדת של נשיא — שאיננו יו"ר ואיננו מנכ"ל, אך מנגד זו הגדרת תפקיד מכובדת דיה, שאינה גורעת מתרומתו ארוכת השנים של מייסד החברה ולא מחייבת אותו לכהן בתפקיד ניהולי רגיל בכפוף למנכ"ל. התואר המכובד אינו הבונוס היחיד, אלא הוא מגיע עם שכר ותגמול מכובד בהחלט.
תיגבור: עלות השכר של משפחת בנבנישתי כרבע מהרווח השנתי
זהו, למשל, המקרה בחברת כוח האדם תיגבור, הנסחרת לפי שווי שוק של 100 מיליון שקל ומציגה רווח נקי שנתי של 10 מיליון שקל. תיגבור מממנת את העסקתם של יו"ר דירקטוריון, נשיא ומנכ"ל בעלות שכר שנתית כוללת הגבוהה מ־2.6 מיליון שקל.
לקראת החודש הבא עשויים בעלי המניות של תיגבור להידרש לאשר מחדש את תנאי העסקתה של רינה בנבנישתי, מייסדת החברה ובעלת השליטה בה, שתנאיה מאושרים עד יולי 2018.
בנבנישתי מכהנת כנשיאת תיגבור, בעוד בתה אורית בנבנישתי מכהנת כמנכ"לית החברה. יחד הן מחזיקות ב־66% ממניות החברה ונהנות בעקבות כך מתקבולי דיבידנדים. בנבנישתי האם אינה יכולה לכהן כיו"ר תיגבור ולפקח על תפקוד בתה המנכ"לית, ולכן מכהן בחברה רמי גוזמן כיו"ר שכיר.
הבן והאח, דורון בנבנישתי, מכהן אף הוא בתפקידים בכירים בחברה, כמנהל הפיתוח העסקי בתיגבור לצד היותו מנכ"ל־משותף בחברה־הבת רשף. בנבנישתי האם ובתה אורית נהנו ב־2017 מעלות שכר שנתית בהיקף כולל של 2.58 מיליון שקל. בנוסף הן מקבלות דמי שכירות על השכרת נכסים לתיגבור. שכרו של היו"ר גוזמן אינו מדווח, שכן הוא אינו נכלל ברשימת שיאני השכר בחברה. הבן דורון, המחזיק ב־13.58% ממניות תיגבור נהנה מעלות שכר שנתית של 1.56 מיליון שקל בעבור תפקידיו כמנהל פיתוח עסקי בתיגבור וכמנכ"ל־משותף ברשף.
בנוסף לכהונתה כנשיאה משמשת רינה בנבנישתי גם כמנהלת עסקים ראשית בתיגבור, ותנאי כהונתה אושרו ביוני 2015 בידי בעלי מניות המיעוט בחברה. במסגרת תנאים אלה היא זכאית ל־80 אלף שקל בחודש צמוד למדד, לרכב חברה בשווי של עד 700 אלף שקל, שכל עלויותיו וההוצאות עליו — כולל שווי השימוש בו וגילום המס — יחולו על תיגבור. לפי מדיניות התגמול של החברה, עלות שכר הנשיאה יכולה להגיע במקסימום ל־1.4 מיליון שקל.
בכתב הזימון לאסיפת בעלי המניות ביוני 2015, שבמסגרתה אושרה חבילת התגמול של בנבנישתי, נכתב כי היא "אחראית על פיתוח עסקי, יצירת שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות עם גופים מקומיים ובינלאומיים, התוויית האסטרטגיה של הקבוצה ומתן ייעוץ ניהולי ומקצועי להנהלת החברות בקבוצה".
דורון בנה, כאמור, מכהן אף הוא בתפקיד מנהל פיתוח עסקי, כך שלכאורה יש חפיפה בין תפקידי השניים. בעבר נימק דירקטוריון תיגבור את השכר הנדיב לנשיאה ולבעלת השליטה במילים הבאות: "רינה בנבנישתי ייסדה את החברה לפני יותר מ־30 שנים, ומכהנת כל אותה תקופה כנושאת משרה בכירה בחברה. היא בעלת כישורים וניסיון רב שנים בתחום פעילות החברה ובעלת היכרות רבת שנים עם עובדי החברה. בנבנישתי תרמה ותורמת בצורה משמעותית לביצועי החברה. בשנים האחרונות חל שיפור ניכר בחברה ובפעילותה בזכות פועלה של בנבנישתי".
בעלי השליטה בתיגבור, בני משפחת בנבנישתי, מחזיקים יחד בכ־80% מהחברה, כך שהם עצמם נושאים ברוב השכר של הנשיאה. ובכל זאת — 20% מההוצאות על שכרה משולמות בידי בעלי מניות המיעוט.
מתיגבור נמסר בתגובה: רינה בנבנישתי, מייסדת ונשיאת החברה, מעורבת באופן יומיומי בפעילות, ותרומתה לחברה משמעותית בתחומים אסטרטגיים".
איילון: בעלי מניות המיעוט משלמים שליש משכר הנשיא לוי רחמני
תיגבור אינה החברה היחידה שבה מכהן בעל השליטה כנשיא לצד יו"ר. כך, לדוגמה, בחברת הביטוח איילוןמכהן בעל השליטה לוי רחמני כנשיא חברת האחזקות איילון, המחזיקה ב־100% מחברת הביטוח, שמהווה את הזרוע העיקרית שלה.
אמנם רחמני, מייסד איילון, מכהן גם כמנכ"ל חברת האחזקות, אך יודגש כי לאיילון ביטוח יש גם יו"ר וגם מנכ"ל משלה — ישראל דוד ואריק יוגב בהתאמה, ואילו לחברת האחזקות יש גם יו"ר — שלמה גרופמן. כל צוות ההנהלה הזה מנווט חברה שנסחרת לפי שווי של 377 מיליון שקל.
עלות שכרו של גרופמן, יו"ר חברת האחזקות, הסתכמה אשתקד ב־726 אלף שקל בעבור חצי משרה, עלות שכרו של יו"ר איילון ביטוח ישראל דוד הסתכמה ב־954 אלף שקל על 80% משרה, ועלות שכרו של המנכ"ל יוגב עמדה על 2.56 מיליון שקל. לוי רחמני עצמו זכאי לדמי ניהול חודשיים בהיקף של 241 אלף שקל בחודש. עלות שכרו השנתית של רחמני, בהנחה של עמידה ביעדי בונוס, עשויה להגיע ל־1.68 מיליון שקל.
רחמני, בדומה לבנבנישתי, היה במשך שנים הרוח החיה שהניעה את איילון, אך ברבות השנים הוא נאלץ לפנות את התפקידים הדומיננטיים של היו"ר והמנכ"ל לטובת מנהלים שכירים. מאחר שסירב לאבד אחיזה בחברה שבנה בכוחות עצמו, זכה לתואר המתגמל לא פחות — אם לא יותר — של נשיא.
יש לציין כי בחברות הביטוח מנכ"ל החברה־האם הוא, לא פעם, גם מנכ"ל חברת הביטוח, או שהוא מכהן במקביל גם בתפקיד ביצועי בחברת הביטוח. כך, למשל, ערן צ'רננסקי מכהן כמנכ"ל חברת האחזקות של מגדל בעוד דורון ספיר הוא מנכ"ל חברת הביטוח מגדל. צ'רננסקי מכהן במקביל כסמנכ"ל הכספים של החברה. בהראל מישל סיבוני מכהן הן כמנכ"ל חברת האחזקות והן כמנכ"ל חברת הביטוח, וכך גם אייל לפידות בהפניקס. אבל דווקא באיילון הקטנה מחברות הביטוח שהוזכרו כאן, זקוקים כנראה הן ליו"ר לחברה־האם, הן למנכ"ל לחברה־האם והן לתפקידים מקבילים בחברה־הבת — חברת הביטוח.
בנימוקים לאישור תנאי העסקתו של רחמני כמנכ"ל חברת האחזקות וכנשיא איילון ציינו כי "הדירקטורים נתנו דעתם למורכבות התפקיד, לרמת המאמץ הנדרש מלוי רחמני ולאחריות הכרוכה במילוי תפקידו", ובדומה לבנבנישתי פרגנו לרחמני את השכר על רקע עברו המפואר שהוגדר כך: "תרומתו לעסקי הקבוצה והתפתחותם, והעבודה המאומצת שהוא משקיע בניהול הקבוצה באופן רציף ומתמשך במשרה מלאה ו־6 ימים בשבוע".
היקף מניות השליטה של איילון שרחמני מחזיק ירד באחרונה, לאחר שהחברה ביצעה מכירת מניות למשקיעים. הוא מחזיק כיום ב־67% מהחברה, כך שבעלי מניות המיעוט שותפים ב־33% מעלות שכרו.
מחברת איילון לא נמסרה תגובה.
הראל: התואר של גדעון המבורגר הוא נשיא — העיסוק ביטוח משנה
גם בחברת הביטוח הראליש נשיא, גדעון המבורגר שמו, שנמנה עם בעלי השליטה בחברה והוא אחיו של יו"ר הראל יאיר המבורגר. האחים המבורגר ואחותם נורית מנור מחזיקים יחד בקצת פחות מ־50% מהחברה. הגדרת התפקיד של גדעון היא "חבר בדירקטוריון הראל, נשיא הראל, חבר בדירקטוריון הראל פיננסים והראל הנפקות. בנוסף הוא עוסק בנושאי ביטוח משנה עבור הראל ביטוח ועבור חברות הביטוח האחרות בקבוצה".
גדעון המבורגר זכאי למשכורת חודשית בהיקף של 127 אלף שקל ולרכב חברה בשווי של עד 650 אלף שקל, אך הוא בחר לוותר על מענק שנתי. עלות העסקתו ב־2017 עמדה על 2.1 מיליון שקל. הראל, עם זאת, נסחרת לפי שווי של 5.8 מיליארד שקל — חברה גדולה ומשמעותית הרבה יותר לעומת תיגבור ואיילון. בעלי מניות המיעוט בהראל מחזיקים ב־50% כמעט מהחברה, כך שהם חולקים חצי־חצי את עלות שכרו של גדעון המבורגר עם בעלי השליטה.
במקרה זה מדובר בנשיא, שאחיו הדומיננטי מכהן במשך שנים כיו"ר פעיל בחברה, כאשר כפוף לו מנכ"ל שכיר במשרה מלאה. לא מתאים, כמובן, לשותף לשליטה לתפקד בתפקיד פחות ערך משל אחיו, למשל כראש חטיבת ביטוחי המשנה בחברה, ולכן הוענק לו התואר נשיא. אולם קשה שלא לתהות אם כל נושא משרה אחר בחברת ביטוח, שאינו בעל שליטה והיה אחראי על תחום ביטוחי משנה, היה זכאי לשכר גבוה כזה.
בחברת הראל בחרו לא להגיב לדברים.
ברם תעשיות: הבן מנהל, והאב חיים ברמלי "מתווה אסטרטגיה"
גם בחברה המשפחתית ברם תעשיות, הנסחרת לפי שווי שוק של 85 מיליון שקל בלבד, מתרחש סיפור דומה. ברם, העוסקת בפיתוח מוצרי פלסטיק, נשלטת בידי משפחת ברמלי. אלי ברמלי מכהן כמנכ"ל החברה ונהנה משכר בעלות שנתית של 1.6 מיליון שקל, ואילו אביו חיים, מייסד החברה, מכהן כנשיא. במקביל אליו מכהן ערן מזור כיו"ר שכיר.
ביוני 2017 אישרה האסיפה הכללית של ברם את הארכת כהונתו של האב, יליד 1936, כנשיא וכדירקטור בחברה, בתמורה לעלות שכר שנתית של 1.3 מיליון שקל. הגדרת התפקיד של חיים ברמלי, לצד בנו המנכ"ל והיו"ר השכיר היא "התוויית אסטרטגיה, תכנון מטרות ויעדים לפעילות החברה בכל תחומי פעילותה, פיקוח על ביצוע ומילוי המטרות, מתן שירותי ייעוץ ניהולי ומקצועי בחברה־הבת ואחריות על הפן המקצועי הכרוך בפעילות התעשייתית של הקבוצה".
חברים בוועדת התגמול ובדירקטוריון, שנימקו את ההחלטה, ציינו לחיוב את ניסיונו המקצועי, את היכרותו העמוקה עם עסקי החברה ואת כישוריו של הנשיא, שלדעת חברי הדירקטוריון חיוניים מאוד לחברה. גם במקרה זה ציינו בדירקטוריון את ההערכה הרבה לתרומתו של ברמלי לחברה, להתפתחותה ולהשאת הערך לבעלי המניות במהלך כהונתו.
משפחת ברמלי מחזיקה ב־57% ממניות ברם, כך שבעלי מניות המיעוט במקרה זה שותפים בכמעט מחצית מעלות העסקתו של הנשיא.
מברם תעשיות נמסר: "אדון ברמלי אחראי על כל הפעילות הטכנית של החברות בקבוצה ועובד במשרה מלאה".
23 תגובות לכתיבת תגובה