אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המכרז בדרום, התצהיר השקרי ומנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר צילום: עומר מסינגר

בלעדי לכלכליסט

המכרז בדרום, התצהיר השקרי ומנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר

שינוי גרסאות, שקרים לבית המשפט והימנעות מהעלאת עובדת לדוכן העדים בכל מחיר - קרב משפטי שמתנהל על זהות הזוכה במכרז של משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל בקריית גת חושף התנהלות תמוהה של משרד הבינוי. המשרד: "טענות חסרות בסיס"

05.06.2018, 07:29 | ענת דניאלי

קרב משפטי שמתנהל בימים אלו בבית המשפט העליון על זהות הזוכה במכרז של משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בקריית גת חושף התנהלות תמוהה של המשרד, שכוללת גרסאות סותרות, שקרים לבית המשפט והתחמקות מהעלאת עובדי המשרד לדוכן העדים בשלל תירוצים.

קראו עוד בכלכליסט

תחילת הסיפור בינואר 2017, אז הוכרזה חברת נווה שלום כזוכה במכרז של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון בקרקע לבניית 490 דירות בשכונת בני ישראל בקריית גת. הצעת החברה, שעמדה על 26 מיליון שקל, היתה הגבוהה ביותר. שלושה חודשים לאחר מכן, באפריל, התכנסה ועדת המכרזים המשותפת לרמ"י ולמשרד הבינוי והשיכון, ביטלה את זכיית נווה שלום במכרז והכריזה על חברת אפיק הירדן ומנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר עופר קוטלר כזוכים החדשים. לטענת נווה שלום, איש מהגורמים הרלבנטיים לא עדכן אותה בזמן אמת על ביטול הזכייה, והדבר נודע לה באופן מקרי לאחר שבועיים.

לפי נווה שלום, הסיבה לביטול זכייתה היא איחור של יום אחד בהעברת חלק מהתשלום עבור דמי הפיתוח למשרד הבינוי והשיכון. החברה נדרשה לשלם עד 13 במרץ סכום של 10 מיליון שקל. לטענת החברה, 3 מיליון שקל הועברו במועד ולמחרת הועברה יתרת הסכום.

במאי של אותה שנה הגישה נווה שלום עתירה דחופה לביטול החלטת ועדת המכרזים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

בעתירתה טענה החברה כי ההחלטה "תמוהה לנוכח התנהלות ועדת המכרזים בעניינם של זוכים אחרים, שזכייתם הוכשרה גם במקרים שבהם איחרו בחודשיים בתשלום". השופטת גאולה לוין דחתה את העתירה ואישרה את החלטת ועדת המכרזים. "ביצוע התשלום במועד היווה תנאי מהותי של המכרז, שמחייב את ביטול הזכייה", כתבה לוין בהחלטתה.

ביולי הגישה נווה שלום ערעור לבית המשפט העליון, שם נידונה הסוגיה עד היום. הישג זמני לטובת נווה שלום נרשם כששופט בית המשפט העליון חנן מלצר הוציא צו עיכוב ביצוע לוועדת המכרזים שלפיו עליה להימנע מהכרזה על הזוכה עד לסיום ההליך המשפטי. הדיון הבא בתיק צפוי להתקיים ביום חמישי הקרוב.

בתוך כך, נווה שלום פנתה בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה שיחקור את התנהלות ועדת המכרזים ואת הקשר שלה לקוטלר. הפנייה הוגשה באמצעות משרד עוה"ד כבירי, נבו, קידר, בלום ושות'.

שופטת המחוזי גאולה לוין: "העובדה שבתגובה המקדמית לעתירה נמסרו דברים שבהמשך התבררו כלא נכונים מעוררת חוסר נוחות. מצופה מהמדינה להקפיד על בדיקת המידע", צילום: אתר בתי המשפט שופטת המחוזי גאולה לוין: "העובדה שבתגובה המקדמית לעתירה נמסרו דברים שבהמשך התבררו כלא נכונים מעוררת חוסר נוחות. מצופה מהמדינה להקפיד על בדיקת המידע" | צילום: אתר בתי המשפט שופטת המחוזי גאולה לוין: "העובדה שבתגובה המקדמית לעתירה נמסרו דברים שבהמשך התבררו כלא נכונים מעוררת חוסר נוחות. מצופה מהמדינה להקפיד על בדיקת המידע", צילום: אתר בתי המשפט

העדות שלא היתה

 

פסיקת בית המשפט המחוזי, שדחתה את עתירת נווה שלום, מפנה זרקור להתנהלות מטרידה של המדינה בהליך המשפטי, ובמרכזה התצהירים שהוגשו על ידי המדינה. חלק מהמידע באחד התצהירים, שהוגש על ידי עובדת זוטרה יחסית במשרד הבינוי והשיכון, התברר כשקרי.

נווה שלום טענה בפני בית המשפט כי אחת הסיבות לאיחור בתשלום היתה ששוברי התשלום לא נשלחו אליה בדואר. רפרנטית באגף השיווק של המשרד טענה בתצהיר שהגישה כי נוהלי המשרד אינם מאפשרים לשלם סכומים של יותר ממיליון שקל בשוברי תשלום, וכי הדבר הובהר על ידיה לחברה בשיחת טלפון.

בתגובה טענה נווה שלום כי מדובר בשקר וביקשה לזמן את העובדת לחקירה בבית המשפט. השופטת קיבלה את הבקשה, והעובדת זומנה על אף התנגדות הפרקליטות. לקראת החקירה הגישה הפרקליטות, בשם רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, תיקון לתצהיר של העובדת. בגרסה החדשה הודתה המדינה כי הנוהל שתואר בתצהיר הראשון אינו קיים ושאין מניעה לשלם יותר ממיליון שקל בשוברי תשלום, וכי העובדת מעולם לא קיימה שיחת הבהרה טלפונית עם נווה שלום.

בעקבות ההבהרה טענה הפרקליטות כי חקירת העובדת התייתרה, אך נווה שלום התנגדה לביטול החקירה בטענה "שחקירה זו נדרשת כעת ביתר שאת, על מנת לבחון את המניעים לניסיון מצד המשיבים להטעות את בית המשפט, ובכלל זה את הקשר האפשרי לכאורה בין גורמים ברמ"י ובמשרד השיכון והבינוי לקוטלר, קשר שעשוי להסביר את התנהלותם".

בית המשפט קיבל את טענת החברה והורה על זימון העובדת. ביום שנקבע לדיון — 25 במאי — המדינה הודיעה שהעובדת לא תתייצב בשל מחלה וצירפה אישור מחלה להודעתה. באותו היום נקבע מועד אחר לחקירת העובדת — 18 ביוני. שבוע לפני המועד החדש הודיעה המדינה כי העובדת לא תוכל להגיע לדיון בשל נסיעה לחו"ל שנקבעה לאותו היום. ממסמכי הזמנת כרטיסי הטיסה שצורפו להודעה עולה כי הכרטיסים הוזמנו זמן קצר לפני כן, כשמועד העדות החדש היה ידוע.

בפסק דינה ביקרה השופטת לוין את התנהלות המדינה ואת שינוי הגרסאות: "העובדה שבתגובה המקדמית לעתירה נמסרו דברים שבהמשך התבררו כלא נכונים מעוררת חוסר נוחות. מצופה מהרשות המינהלית להקפיד על כך שכל המידע המובא בפני בית המשפט ייבדק, וקשה לקבל תקלות ביחס למצג העובדתי שמציגה הרשות בפי בית המשפט".

מקרה תמוה נוסף שאירע, לטענת נווה שלום, קרה בעת שהמדינה ביקשה להציג מייל שכביכול נשלח על ידי נווה שלום למנהל אגף השיווק במשרד הבינוי והשיכון כראיה. החברה טענה כי מדובר במסמך שקרי שלא נשלח על ידיה, אלא על ידי מוען בשם Moshe Moshe. הדבר שקומם את החברה היה שמי שהעביר את המסמך לפרקליטות הוא קוטלר. בפנייה ליועמ"ש נכתב כי "עצם העובדה כי מסמך זה היה בידיו של קוטלר, אינה מאפשרת מסקנה אחרת מלבד המסקנה בדבר מעורבות של קוטלר בניהול ההליך על ידי משרד הבינוי והשיכון ורמ"י; הליך שמטרתו ביטול זכייתה של נווה שלום על מנת להביא לזכייתו שלו".

תגובות

 

ממשרד הבינוי והשיכון ורמ"י נמסר: "הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה לא התקבלה לא במשרדי רמ"י ולא במשרדי משרד הבינוי והשיכון ולכשתתקבל ילמדו הרשויות את הנטען בה וישיבו לכלל הטענות הנטענות בה. הטענות בדבר תצהירי שקר וניסיון מצד גורמים ברמ"י ומשב"ש להשפיע על ההליך המשפטי ולהטות את המכרז חסרות בסיס ומשוללות כל יסוד. יצוין, כי הנושא בכללותו תלוי ועומד בהליכים משפטיים בבית המשפט העליון והמדינה (רמ"י ומשב"ש) השיבה באריכות לכלל הטענות שהועלו במסגרת ההליך הנ"ל".

מעופר קוטלר וחברת אפיק הירדן נמסר: "פשוט מדהים כיצד מנסה נווה שלום להפוך היוצרות. זכייתה של נווה שלום פרויקטים ומסחר בבעלות דוד זגורי ומנוהלת ע"י אביו, אבי זגורי, במכרז נפסלה על ידי ועדת המכרזים, לאחר שהפרה את הוראות המכרז ואת הוראות החוק, כאשר הסתבר כי נווה שלום מוכרת דירות ללא בטוחות בניגוד לחוק המכר ואף עושה שימוש בכספי הרוכשים כדי לשלם לרשות מקרקעי ישראל. על החלטה זו עתרה נווה שלום לבית המשפט המחוזי, שדחה את העתירה. מעולם, גם לא בהליך המשפטי, לא נטען לכל קשר קונספירטיבי הנוגע להחלטת ועדת המכרזים, כלפי מרשינו, ומכאן תמוה עצם העלאת הנושא. כיום התיק מנוהל בבית המשפט העליון במסגרת ערעור אותו הגישה חב' נווה שלום, לאחר כל טענותיהם בעניין נדחו.נווה שלום שיודעת כי סיכוייה בהליך המשפטי קלושים ביותר נאחזת בטיעונים אשר אינם מן העניין ומנסה להסיט את הדיון למחוזות שיקריים. מטרתה היחידה של הפנייה ליועמ"ש היא הסטת הדיון מעיקרו, וכך גם תזמון הפנייה – ערב הדיון בבית המשפט העליון. בכך מקוים נווה שלום ומנהלה אבי זגורי למשוך זמן ולהסיט את הדיון מעיקרו ולהביא ללחץ פסול כלפי מי שמבקש לעמוד על זכויותיו בדין".

ממשרד המשפטים נמסר: "הפנייה של נווה שלום התקבלה לפני מספר ימים והפונים ייענו כמקובל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות