אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
SAP רוצה לצוד בישראל עוד סטארט-אפים צעירים צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

SAP רוצה לצוד בישראל עוד סטארט-אפים צעירים

ל"כלכליסט" נודע כי קרן ההשקעות החדשה של ענקית התוכנה הגרמנית חנכה משרדים בתל אביב כדי להרחיב את פעילותה בישראל. אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של SAP בארץ, סיפרה ל"כלכליסט" על גישת החברה כלפי השוק המקומי, מקומה בעולם הביג דאטה ועתיד ה-AI

05.06.2018, 09:51 | הגר רבט

SAP.IO, קרן ההשקעות של ענקית התוכנה הגרמנית SAP, חנכה בימים אלה משרדים בשדרות רוטשילד בתל אביב. הקרן ממוקדת בהשקעות בסטארט-אפים בתחילת דרכם. "המטרה היא להשקיע בסיד ובשלבים המוקדמים מאוד", אמרה ל"כלכליסט" אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של SAP בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

"כשנכנסתי לתפקיד היה לי חשוב לשנות את SAP מחברה שבנויה של רכישות ומתמקדת בעיקר בפיתוח, לחברה שעובדת אינטראקטיבית עם הסביבה ועם האקוסיסטם בישראל. השנה אני מרגישה סופסוף שינוי משמעותי" סיפרה, והוסיפה שמטרתה היא להביא את כל מה שקורה בישראל ל-SAP העולמית.

אורנה קליינמן, צילום: אוראל כהן אורנה קליינמן | צילום: אוראל כהן אורנה קליינמן, צילום: אוראל כהן

כאינדיקציה להצלחה היא מביאה את המינוי של נציג פיתוח עסקי בינואר האחרון, שתפקידו לאתר רכישות ושותפים מקומיים והקמת קרן השקעות פנימית בשם SAP.IO שמשקיעה החברות בשלבים מוקדמים מאוד. "זו לא זרוע ה-VC של SAP" הדגישה, "כל המטרה היא להשקיע בסיד ובשלבים המוקדמים מאוד. עשינו כבר השקעה בחברת bigID שגייסה מאז סבב A וכמובן את הרכישה של הסטארט-אפ גיגיה בסוף 2017 תמורת כ-300 מיליון דולר". bigID פיתחה טכנולוגיה למזעור סיכוני איסוף מידע לקוחות בהתאם לתקנות GDPR, ואילו גיגיה מנתחת העדפות גולשים עבור אתרי תוכן בהתבסס על מידע מרשתות חברתיות.

הפעילות המקומית של SAP הורחבה משמעותית עם רכישת טופ-טיר של שי אגסי ב-2001, בעסקת מזומן של 400 מיליון דולר. SAP הקימה בעקבותיה חברה-בת בשם סאפ פורטלים, שהתמחתה בניהול ופיתוח פורטלים למגזר העסקי. שנה לאחר מכן הפכה החברה ליחידה עצמאית תחת הגוף המרכזי של ההנהלה הגרמנית ואגסי הועמד בראשה. כיום ממוקד מרכז הפיתוח שמנהלת קליינמן בפלטפורמת הענן של SAP. "היתרון שלנו הוא בכיסוי הרחב של כל האפליקציות לניהול העסק ובעצם, באינטגרציה שלהן", סיפרה. "כשחברה רוצה לראות תמונה מלאה של תהליכים מכמה תחומים הדרך היחידה היא דרך השירותים שלנו. עבור מפעל שמשתמש בסנסורים לזיהוי תקלות, למשל, יש סטארט-אפים שיפתחו טכנולוגיה לזיהוי התקלה, אבל לפתח פתרון שיחבר בין זיהוי התקלה למערכות המלאי של החברה עד להזמנה האוטומטית של הרכיב, זה משהו שאנחנו עושים". לדבריה, כיום יש לחברות מידע רב, אך הן לא יודעות מה לעשות איתו וכיצד להפיק ממנו ערך. "הן טובעות בעודף המידע שיש להן", טענה.

מה עושים עם כל המידע? , צילום: שאטרסטוק מה עושים עם כל המידע? | צילום: שאטרסטוק מה עושים עם כל המידע? , צילום: שאטרסטוק

מה השלב הבא במהפכת הביג-דאטה באמת?

"התעשיות צריכות להבין שיש להן תשתית קיימת שמריצה את הביזנס, האתגר הוא איך להכניס את החדשנות הזו שאנחנו קוראים לה המהפכה התעשייתית הרביעית. רוב הלקוחות מבינים שהם חייבים לחבר את התובנות לתוך המערכות שמנהלות להן את הביזנס ולהפוך את התובנות לפעולות. אנחנו כבר בשלב שחברות גדולות או יצרנים יודעים להסתכל על המידע שיש להן, אך החוליה שחסרה היא המעבר מנתונים לפעולה. בסוף זו לא מועצת המנהלים שיושבת על הנתונים, אלא הפיכת קבלת ההחלטות לאוטומטית. הסחר המקוון הוא אחד התחומים שיפיקו הכי הרבה רווחים פיננסיים, אם ידעו לזהות אקשן שיגיע בסוף לייצור. קבלת ההחלטות המיידית הזו היא אחד הערכים הכי גדולים שאנחנו יכולים לתת".

זה דורש שינוי תודעתי ברמה הפסיכולוגי, לא?

"אנחנו כבר שם בחיי היומיום. פעם היה קשה לחשוב שלא תדברי עם המומחה שקיבלת עליו המלצה. איך תקבלי החלטה על השקעה בבורסה בלי לדבר עם מישהו מהבנק? היום טבעי לך לקבל החלטות על סמך אינפוטים דיגיטליים ואת אפילו סומכת עליהם יותר. חברות צמאות למידע אמין שמעובד בלי אינטרפטציה רגשית. מה שקורה הרבה פעמים הוא שאנחנו מחפשים את המידע שמתאים לתזה שיש לנו בראש".

המחשב לא יחליף את המנכ"ל, צילום: שאטרסטוק המחשב לא יחליף את המנכ"ל | צילום: שאטרסטוק המחשב לא יחליף את המנכ"ל, צילום: שאטרסטוק

זה מתקשר לסוגיית השפעת AI על העובד האנושי. מומחים אומרים שהטכנולוגיה תעשה את העבודה השחורה, ותפנה אותנו למטלות מורכבות יותר, אך את מדברת על שלב בו AI לא רק אוספת נתונים, אלא גם מספקת תובנות.

"אנחנו מגיעים לשלב גבוה יותר, זה ייקח עוד זמן ובהתחלה יוחלפו תהליכים פשוטים אבל בסופו של דבר זה יחליף גם את התובנות וגם את הפעולות ואנחנו נצטרך לספק את הצד של החדשנות. אני לא מאמינה שמכונה תמצא לנו את הדבר הגדול הבא - מכונות טובות בניתוח של דפוסים, בדברים הצפויים, התעשייה הולכת לכיוון של הבלתי צפוי. יהיו לנו בעיות חדשות שיצרו במקצועות חדשים".

ישראל כסופרמרקט של סטארט-אפים

קליינמן סיפרה שבזכות השורשים האירופיים של SAP, החברה הטמיעה את הנחיות ה-GDPR במוצריה כבר בשלב מוקדם מאוד.

הייתה הרבה תשומת לב לאחרונה לשימוש הנלוז של פייסבוק במידע שהיא אספה על משתמשים, אבל מה ההשלכות של איסוף מידע מצד חברות קמעונאיות?

"בסופו של דבר, יכול להיות שהתוכן שאתה צופה בו ותחומי העניין שלך יתאימו אפילו את התוכן המדיני למה שמעניין אותך ולאו דווקא למה שבאמת צריך לעניין אותך. אנחנו עוד לא שם, אנחנו יותר באימפלמנטציות העסקיות של הדאטה. הרגולציה מייצרת שינוי לא רק במה מותר ואסור, אלא במה נכון לעשות. אי אפשר למנוע את זה ברמה הטכנית, אבל אם הרגולציה תשנה משהו בתפיסה שלנו, זה משמעותי".

סין ידועה בכמות המידע האובססיבית שהיא אוספת על אזרחיה, וגם חברות ענק כמו אמזון או גוגול מחזיקות מאגר מכובד של נתונים. האם באמת אפשר להתחרות בהן או שתמיד מי שיש לו יותר דאטה יוביל במרוץ הזה?

"אם חברה יכולה להשתמש במאגר המידע הסיני היא תקנה אותו. השאלה החשובה היא איך היא הופגת אותו לערכי עבור העסק הספציפי שלה. החברות צריכות למצוא איפה הכסף במידע הזה. אנחנו לא נותנים שירות גנרי. אם יש לך כבר עסק שרץ ואתה רוצה להוסיף AI לתוכו, אז תעשה את זה עם שירות שלנו".

קליינמן מדברת גם על התעשייה הישראלית. "יש 320 מרכזי מו"פ בישראל. התעשייה הישראלית מאוד אטרקטיבית עבור חברות גלובליות. יש לנו קצב אחר וחדשנות בהמון תחומים. התחלנו לפני 5-10 שנים כבירת הסייבר והיום אנחנו פרושים על עשרות נושאים, את רואה חברות שבאות לכאן וממש עושות שופינג, יש כאן המון סקאוטינג. חברה גלובלית יכולה ממש לחוש את הטרנדים בישראל. אנחנו שותפים למשל באקסלרטור The Junction וכל מחזור אתה רואה 200 סטארט-אפים. לחברה גלובלית זה יותר טוב מלקרוא כל מחקר טרנדים בשוק, זה בלתי אמצעי. חברות גלובליות רוצות להכניס חדשנות מהבחוץ פנימה והדרך לעשות את זה זה להשקיע בשלבים המוקדמים".

SAP.IO הושקה במרץ 2017 עם השקעה ראשונית של 35 מיליון דולר. בימים אלה מרחיבה הקרן את היקף פעילותה בישראל ובוחנת השקעות עתידיות נוספות. לקרן יש משרדים גם בסן פרנסיסקו, ניו יורק, ברלין, פוטסדם ובנגלור. במסגרת ההתרחבות, מונה עידו פישלר למנהל הפעילות וענבר יעקבי תכהן כמנהלת קהילות. מוקדם יותר השנה התמנה גדי קרומהולץ לתפקיד VP שיתופי הפעולה האסטרטגיים של SAP בישראל. קרומהולץ יתמקד בחברות בוגרות בעלות מוצר בשל. לסאפ יש זרוע השקעות ותיקה וגדולה יותר בשם Sapphire Ventures שמשקיעה בחברות בוגרות, והשקיעה בעבר בחברות הישראליות קלטורה וג'ייפרוג.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות