הצרות הפיננסיות של נצר השרון: האם המדינה תגבה 2.4 מיליארד שקל בחזרה?

הלוואת ענק שמועמדת לפירעון מיידי, הוצאות מימון שזינקו, גירעון של מיליארדים בהון העצמי וחשבון פתוח עם רשות המסים מאז 2002 - אלו האתגרים החשבונאיים של נצר השרון שנחשפים בדו"חות החברה ל־2017.

מהדו"חות שפורסמו לפני כמה שבועות עולה כי בקיץ האחרון העמידה המדינה הלוואה שנתנה לנצר השרון, שגולגלה במשך שנים, בהיקף של 2.45 מיליארד שקל לפירעון מיידי. זאת משום שהחשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו החליט לא להיעתר לבקשתה של נצר השרון להמשיך לגלגלגל את ההלוואה או למחול עליה. עם זאת, גורמים בכירים המעורים בתהליך ההפרטה של תעש טוענים בתוקף כי החובות האלו עתידים להימחק ביום שבו תושלם ההפרטה — מה שמעלה את השאלה מדוע המדינה מחליטה להעמיד חוב שהחברה אינה יכולה להחזיר לפירעון מיידי רק כדי למחוק אותו בהמשך?

כך או כך, התוצאה של העמדת ההלוואה לפירעון מיידי היא שהוצאות המימון של החברה זינקו מ־486 מיליון שקל ב־2016 ל־2.4 מיליארד שקל ב־2017. בעקבות זאת, הגירעון בהון העצמי של החברה העמיק מ־560 מיליון שקל ל־3 מיליארד שקל ב־2017.

מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט (מימין) ויו"ר נצר השרון יקי אנוך | צילום: בשמת איבי, עמית שאבי

החשבון הפתוח וסימן השאלה החשבונאי

בנוסף לכך, לנצר השרון יש חשבון פתוח עם רשות המסים. בשנים 2003—2009 החברה לא הגישה כלל דו"חות כספיים והדירקטוריון דן בטיוטות בלבד. כלומר, לחברה אין דו"חות חתומים ומבוקרים לשנים אלו. התוצאה היא שמצבת חובות העבר, שעליהם מקיימת החברה דיונים עם רשות המסים, אינה סופית ולכן לחברה אין שומות מס על השנים האלו. נצר השרון אמנם פנתה לרשות המסים כדי לקיים הליך מקדמי לאישור השומות, אך בדו"חות הכספיים היא מודה כי עד לפרסומם יש לה שומות מס הנחשבות סופיות עד ל־2002 בלבד. בנוסף, במרץ 2016 החלה החברה בהליך מקדמי לאישור שומות המס ל־2010—2015.

על כל אלו יש להוסיף סימן שאלה חשבונאי שמרחף מעל החברה. לצורך הפרטת תעש הוקם מנגנון חשבונאי אד־הוק מורכב, שלפי גורמים שונים מטרתו היא למנוע יצירת נכס מס לרוכשי תעש מערכות (החברה שאליה נוצקה פעילות תעש ההיסטורית ושעומדת להימכר לאלביט מערכות) בדמות הפסדי הענק של החברה שאותם ניתן יהיה לקזז בעתיד לצורך חישוב תשלומי מס. לפי החלטת הממשלה, תעש מערכות תיטול על עצמה את ההפרש בין הסכום שאלביט מערכות תשלם לסכום המינימלי שנקבע על ידי הממשלה, ובמקביל נצר השרון תמחק הלוואות בסכום דומה ותמיר אותן למניות. כמו כן, במסגרת המנגנון לא נקבע השווי של הנכסים הבלתי מוחשיים של תעש (המוניטין).

האוצר: "אם לא תתבצע הפרטה, החוב ייפרס"

מהאוצר נמסר כי "ב־2003—2015 קיבלה נצר השרון הלוואות מהמדינה בהיקף כולל של 2.4 מיליארד שקל. חלקן אף אושרו על ידי ועדת הכספים מאחר שלא היה צפי שההלוואות יוחזרו. במהלך השנים נפרעו כ־260 מיליון שקל. במסגרת הסכם הסיוע ל־2014—2015 נקבע כי מועד פירעונן של יתר ההלוואות יידחה ב־36 חודשים מיום חתימת ההסכם. במידה שלא תהיה הפרטה של החברה במהלך 36 החודשים וההלוואות לא תימחלנה, תיערך פריסה מחודשת לפירעון ההלוואות, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדית של החשב הכללי באוצר.

"נכון להיום, לאור סיום תקופת הדחייה של פירעון ההלוואות ובשל העובדה כי טרם הבשילו תהליכי ההפרטה, לחברה התחייבויות שוטפות בהיקך כולל של 3 מיליארד שקל. בהתאם לכללי החשבונאות, ב־2016 ו־2017 נזקפו הוצאות מימון חשבונאיות של 486 מיליון שקל ו־2.45 מיליארד שקל בהתאמה".