אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אכזבה לחוסכים בקרנות הותיקות - לא יקבלו חזרה 40 מיליארד שקל שקוצצו צילום: שאטרסטוק

אכזבה לחוסכים בקרנות הותיקות - לא יקבלו חזרה 40 מיליארד שקל שקוצצו

בית הדין הארצי לעבודה הפך פסיקה דרמטית של בית הדין לעבודה בבאר שבע שקבע שהקיצוץ שביצעה המדינה לקרנות הפנסיה הותיקות שהולאמו כדי להצילן מקריסה

06.06.2018, 11:44 | רחלי בינדמן

מהומה רבה על לא כלום – במאי אשתקד נדהמו עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר לקרוא על תוצאות של פסק דין מפתיע שעשוי היה להחזיר לכיסם 40 מיליארד שקל בסך הכל שקוצצו במסגרת הלאמת אותן קרנות על ידי המדינה במטרה להציל אותן מקריסה. אלא שהפנטזיות לראות חזרה את הכספים שקוצצו התנפצו הבוקר לקרקע המציאות כשבית הדין הארצי לעבודה הפך את הפסיקה של בית הדין המחוזי בבאר שבע וקבע כי הקיצוץ – חוקי היה.

כזכור, במאי אשתקד נתן בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק דין מפי השופט צבי פרנקל וזאת בעקבות תביעה שהגיש ארז עברי, פנסיונר של חברת נמלי ישראל. עברי, שחסך באחת משמונה הקרנות הוותיקות שבהסדר, דרש להגדיל את קצבת הפנסיה שלו בטענה כי קיצוץ שאושר על ידי המדינה לאחר שהלאימה את קרנות הפנסיה אושר באופן לא חוקי.

קראו עוד בכלכליסט

הקרנות הוותיקות הוקמו בשנות ה־50 על ידי ההסתדרות ונוהלו על ידה. הקרנות התחייבו להעניק לחוסכים בהן קצבת פנסיה חודשית על בסיס מנגנון צבירת זכויות לפי ותק ועד 70% מהשכר האחרון שלהם לפני פרישה. הקרנות, שנוהלו באופן כושל, נקלעו לגירעונות בין היתר משום שלא לקחו בחשבון את המשמעות של התארכות תוחלת החיים על תשלומי הפנסיה. למרות התראות רבות על מצבן הבעייתי, שעלו כבר בשנות ה־60, ההסתדרות לא נקטה צעדים להבראתן.

אכזבה לחוסכים, צילום: שאטרסטוק אכזבה לחוסכים | צילום: שאטרסטוק אכזבה לחוסכים, צילום: שאטרסטוק

ב־1995 אחת הקרנות הוותיקות עמדה בסכנה של אי־יכולת תשלום קצבאות הפנסיה. בעקבות זאת הוקמה ועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז אהרון פוגל והקרנות נסגרו בפני מצטרפים חדשים. בנוסף הוחלט על ביצוע תוכנית הבראה, פיקוח הדוק ושוטף על פעילות הקרנות, הגבלת התפתחות השכר המבוטח של העמיתים לצורכי פנסיה והעברת עובדים חדשים לקרנות פנסיה חדשות. אלא שמהלכים אלו לא הספיקו כדי לאזן את מצבן של הקרנות וב־2003 החליטה המדינה להלאים אותן.

במסגרת ההלאמה, הפחיתה המדינה סכום של 40 מיליארד שקל מכספי החוסכים כדי לכסות חלק מהגירעון, שעמד אז על 120 מיליארד שקל. את ה־80 מיליארד שקל הנוספים מימנה המדינה.

אלא שבמאי אשתקד קבע השופט פרנקל כי החלטת המדינה לקצץ בכספי החוסכים נעשתה בניגוד לחוק. לפי הפסיקה, נדרשה המדינה לבטל את ההחלטה שפגעה בתנאי החיסכון של העמיתים, שכן חוק להגנת השקעות הציבור שנחקק ב־1984 קובע כי חקיקה שפוגעת בחוסכים חייבת להתקבל ברוב של לפחות 61 חברי כנסת. לעומת זאת, החוק שנידון בתביעה התקבל ברוב של 39 חברי כנסת בלבד.

עברי טען אז כי לא היה בסמכות הממשלה או שר האוצר דאז בנימין נתניהו לאשר את הפגיעה הזו בכספי החוסכים, שכן היא עומדת בניגוד להוראות החוק להגנה על השקעות הציבור. לעומת זאת, נציגי המדינה טענו כי לא מדובר בפגיעה בחוסכים וכי הלאמת הקרנות הצילה את החסכונות. לטענתם, אם המדינה לא היתה מלאימה את הקרנות, העמיתים היו מאבדים את חסכונותיהם.

התובע עברי פרש לגמלאות ב־2011, אז שכרו החודשי עמד על 37,100 שקל. לטענתו, הקצבה המגיעה לו עומדת על כ־26 אלף שקל, 70% מאותו שכר, ואילו בפועל שולמה לו קצבה של כ־19 אלף שקל בחודש - סכום הנמוך בכ־26% מזה המגיע לו. עברי דרש מהקרנות הוותיקות להשלים רטרואקטיבית את הפער, שעומד על כ־7,000 שקל בחודש מאז 2011. במצטבר מדובר על סכום של כחצי מיליון שקל. בנוסף דרש עברי להגדיל את הקצבה החודשית שלו מעתה ואילך בהתאם.

כבר אז הבהירו קרנות הפנסיה הותיקות וכן רשות שוק ההון כי לא הקיצוץ נועד להציל את קרנות הפנסיה ואלמלא הקיצוץ ונכונות המדינה להשתתף ולתת סיוע להצלת הקרנות, הקיצוץ בפועל היה דרמטי עוד יותר והודיעו על כוונתם לערער על הפסיקה.

ואמנם בית הדין האזורי לעבודה מבטל כעת את הפסיקה וקבע כי הקיצוץ בוצע כדין, וזאת בין היתר בעקבות עמדת היועץ המשפטי לממשלה שתמכה בעמדת רשות שוק ההון וקרנות הפנסיה הותיקות המנוהלות היום על ידי המנהל המיוחד יואב בן אור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות