מפסיקים להיות נייטרלים: השוויצרים מעמידים את הבנקאות המודרנית בפני משאל עם

בשעות הבוקר המוקדמות של אחד מימי שישי האחרונים, כשרבים מתושבי שוויץ תכננו את טיול סוף השבוע בהרים, שבעה אנשים ריססו גרפיטי מול מטה הבנק המרכזי של שוויץ. "זכור בבקשה למה יצרנו אותך", הכריזה הכתובת. הפעולה החתרנית, אירוע נדיר בשוויץ, נערכה במקביל לכינוס בעלי המניות השנתי של הבנק. זו הייתה האחרונה בשורת צעדים שביצעו אקטיביסטים וכלכלנים לקראת משאל עם שייערך ביום ראשון הקרוב על רפורמה שקוראת תיגר על אופן תפקוד הכלכלה המודרנית.

בבסיס הרפורמה עומדת ההצעה לאסור על בנקים מסחריים ליצור כסף באמצעות הלוואות ללקוחות עסקיים ופרטיים. זאת במטרה למנוע מבנקאים לסכן את חסכונות האזרחים באמצעות הלוואות מסוכנות שעלולות למוטט את המערכת הפיננסית.

במקום השיטה הקיימת מציעים יוזמי משאל העם שהבנק המרכזי ייטול מחדש את סמכויותיו, כפי שהוגדרו בחוקה ב־1891, כספק היחיד של הפרנק השוויצרי. "המומחים משוכנעים שהמערכת הפיננסית תתמוטט שוב, הם פשוט לא יודעים מתי", אומר רפאל ויטריך, פעיל למען הרפורמה. "אם זוהי המציאות, עלינו להבטיח שהכסף שלנו בידיים בטוחות", הוא פוסק. הקמפיין של ויטריך וחבריו עורר הדים בכל העולם משום שהוא מגלם בתוכו את הזעם האנטי־ממסדי שהציף המשבר של 2008 נגד חסידי המערכת הפיננסית הגלובלית.

כר פורה לרדיקליות

הרפורמה זכתה לתמיכה מכמה צדדים, לעתים מנוגדים, במפה הפוליטית - החל מהימין הליברטריאני שמתנגד לאופן שבו נוצר כסף, ועד לתנועות שמאל המחזיקות בעמדה ביקורתית על הכוח שבידי הבנקים הפרטיים. "הרפורמה משתלבת היטב בשיח הכלכלי שהוצת מחדש אחרי המשבר", מסבירה נדיה גארבי, כלכלנית בבנק הפרטי פיקטה (Pictet). "לא רק בשוויץ, אלא גם בגרמניה, בריטניה, ארה"ב ואיסלנד".

תומאס יורדן, יו"ר הבנק המרכזי: "תמיד יהיו כלכלנים שיחשבו שרעיונות מסוימים הם מעניינים ויפתחו מודלים, אבל צריך להתמודד עם המציאות. המערכת הקיימת טובה הרבה יותר מזו שמציעים תומכי הרפורמה" | צילום: בלומברג

למרות גודלה הקטן יחסית של שוויץ, המגזר הפיננסי שלה הוא מהמפותחים בעולם. העובדה כי דרושות רק 100 אלף חתימות כדי לכפות משאל עם הופכת אותה לכר פורה להצעות רדיקליות. הרעיון הבסיסי ברפורמה הנוכחית שעל הפרק הוא, כאמור, ביטול שיטת הבנקאות הקיימת, שנקראת שיטת הרזרבה החלקית. השיטה הזו היא למעשה הבסיס למערכת הפיננסית בכל העולם. לפי השיטה הזו, חלק קטן בלבד מההון שמחזיקים הבנקים המסחריים עבור הלקוחות מגובה בפיקדונות בבנק המרכזי. פירוש הדבר הוא שכאשר בנק מעניק הלוואה, הוא לרוב יוצר כסף חדש יש מאין.

במסגרת ההצעה שתועמד למשאל עם, הבנק המרכזי יהיה אחראי על הכסף שייכנס למערכת, ולא הבנקים המסחריים. מצב זה, אומרים התומכים, יסייע למנוע מחזורי אשראי של גאות ושפל. לבנק המרכזי תהיה גם הסמכות ליצור כסף עבור הממשלה, או אפילו לציבור. מדיניות כזו עשויה לתדלק אינפלציה.

ז'אן מארק דקרסונייר, בנקאי מבאזל, הוא אחד משלושת המנהלים של פרייה גמיינשאפט בנק, מוסד ללא כוונת רווח שמתמקד בפרוייקטים אקולוגיים וחינוכיים, ומנסה להוות מודל אתי למגזר הבנקאי. דקרסונייר מספר שמאמר של הבנק המרכזי הבריטי מ־2014 שינה את האופן שבו הוא חושב על תפקידו. לפי המאמר, 97% מהכסף במשק הבריטי נוצר באופן אלקטרוני על ידי בנקים מסחריים. בשוויץ עומד הנתון על 90%. דקרסונייר מאמין שסמכות יצירת הכסף צריכה לשוב למוסדות ציבור ולא להישאר בידי בנקאים שחולמים על בונוס גדול יותר. "לתפיסתנו, כסף הוא משאב ציבורי והפרספקטיבה של בנקים מסחריים היא צרה מדי כדי לטפל בו. הם רק מעוניינים להרוויח", הוא מסביר.

הבנקים הגדולים לא ייפגעו

דקרסונייר נמצא בדעת מיעוט. רוב הבנקאים בשוויץ מתנגדים נחרצות לתוכנית. מפני שאין פירוט לגבי האופן בו תצא אל הפועל, טרם נבדקה השפעתה על הבנקים. עם זאת הבנקים הגדולים ביותר לא צפויים להיפגע אם תתקבל. מפני שעיקר העסקים שלהם הוא ניהול הכסף של עשירי העולם, ולא מתן הלוואות לשוויצרים מהשורה.

עם זאת, בענף הבנקאות השוויצרי מאמינים שהרפורמה היא איום למודל העסקי שלהם ולצמיחה הכלכלית. לדידם של הבנקאים היא גם לא תמנע, כפי שטוענים חסידיה, משבר עתידי. "המערכת הפיננסית לא תהיה בטוחה ב־100%", טען דניאל קאלט, הכלכלן הראשי למשק השוויצרי ב־UBS. "הסיכון למשיכת כספים המונית של לקוחות היסטריים אמנם יפחת, אבל הבעיה שהייתה ב־2008, כשהבנקים איבדו גישה למימון בין־בנקאי עדיין יכול לקרות". מנכ"ל UBS סרג'יו ארמוטי לא הקפיד על דיפלומטיות ואמר: "אני לא מעריך שהעם השוויצרי יחליט להתאבד ולאשר אותה".

גם יו"ר הבנק המרכזי של שוויץ, תומאס יורדן, מזהיר שהרפורמה היא "ניסוי מסוכן" שיהרוס מודל מתפקד ויזיק לכלכלה. לטענתו, אשראי חדש שיוצרים הבנקים באמצעות הלוואות הכרחי לתפקוד המשק, והתוכנית תהפוך את כל המערכת הבנקאית לסבוכה ויקרה יותר. לדידו, השיטה בה הבנק המרכזי שולט ישירות באספקת הכסף הוכחה כלא יעילה וננטשה לפני 20 שנה.

טענה נוספת של יורדן היא שהרפורמה תעמיס סמכויות על הבנק המרכזי ברמה כזו שהלגיטימיות שלו כמוסד לא פוליטי עלולה להתערער, במיוחד אם יפרוץ משבר. הזרקת כסף לכלכלה עשויה להיות דבר קל בתקופות טובות, אבל נסיגה ממדיניות כזו עלולה להיות קשה הרבה יותר בשעת הצורך. "הכוח שלנו צריך להיות מוגבל לצרכים שמגדיר החוק. יותר כוח מכך הוא מיותר ומשולל הגיון", אמר לפייננשל טיימס.

יו"ר הבנק המרכזי של שוויץ מציין עוד, כי הוגי הרפורמה התעלמו מהשינויים הרגולטוריים שנערכו כדי לחזק את המערכת הבנקאית אחרי המשבר של 2008. "תמיד יהיו כלכלנים שיחשבו שרעיונות מסויימים הם מאוד מעניינים, ויפתחו מודלים שלדעתם יעבדו טוב יותר מאשר המודל הקיים בתרחישי קיצון. אבל עלינו להתמודד עם המציאות", אמר. "אנחנו משוכנעים שהמערכת הקיימת, עם השיפורים שהוכנסו בה בשנתיים האחרונות, טובה הרבה יותר מאשר זו שמציעים תומכי הרפורמה".

לפי סקרים מהחודש שעבר, שיעור התומכים ברפורמה בקרב בעלי זכות ההצבעה עומד על 35%. מחנה המתנגדים נאמד ב־49%. אבל, ללא קשר לתוצאות משאל העם, התומכים מבטיחים להמשיך ולהיאבק.