כחלון צריך לראות מבעד למחיר

גישתו של שר האוצר משה כחלון שיש למנוע גל התייקרויות בשוק המזון, מובנת, מוצדקת וראויה להערכה. תנובה, כחברת המזון הגדולה בישראל, מהווה את הסמן הימני לכל תעשיית המזון המשוועת להזדמנות להעלאת מחירים שממנה נמנעה בחמש השנים האחרונות. גם כחלון מבין את זה ונמנע מאימוץ המלצת ועדת הפיקוח על המחירים להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.4%.

כחלון מבין שחתימתו תהווה אישור גורף לתעשיית המזון להעלות מחירים, וזה מבחינתו תרחיש אימים, על אחת כמה וכמה כשאיום הבחירות מרחף מעליו כל העת. כחלון צודק, אבל הוא לא יכול לאחוז בחבל בשני קצותיו. המחלבות מחויבות בחוק לשלם לרפתנים את המחיר העדכני של החלב הגולמי ונאלצות להמשיך למכור לקמעונאים את מוצרי החלב במחיר שלא זוכה לעדכון. כשמדובר בחברה בבעלות המדינה, הבוחרת לספוג לטובת אזרחיה את הנטל הכלכלי המוערך בכ־100 מיליון שקל בשנה, זה לגיטימי. כשמדובר בחברה פרטית, אין למדינה הזכות להמשיך לחייב את המחלבות לקנות את חומר הגלם ולמכור את התוצרת במחירים המוכתבים לה, כשמונעים ממנה להתאים את עלויות הייצור למחירי המכירה.

חלב | צילום: מיקי נעם אלון

כחלון לא יכול לשמר את תדמיתו כמי שמגן על הציבור מפני יוקר המחיה על חשבון המחלבות. את מניעת המשך התייקרות מוצרי החלב הממשלה יכולה להשיג בטיפול בכל שרשרת הערך של המוצר, בראש ובראשונה במחיר הגבוה ביחס לעולם, הנובע בין היתר מהריכוזיות בתחום מכוני התערובות למזון לבהמות.