צילום: אי פי איי
כלכלת ארה"ב תינזק? ל"דובי לא-לא" זה לא משנה
הקרקס שכל העולם היה עד לו בפסגת ה-G7 בקוויבק הוא רק ריקוד חיזור אחר מנהיג צפון קוריאה או דרך להזיק לכלכלת גוש היורו. כך או כך נראה שלנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אין כוונה לעצור אותו בקרוב
קראו עוד בכלכליסט
הפליקלק הזה הגיע אחרי שבתחילת הפסגה דרש טראמפ להחזיר לפורום הכלכלות הגדולות את רוסיה, שהורחקה ממנו לאחר הפלישה לחצי האי קרים. בדרך לפארסה שסגרה את הפסגה הוא גם נשא נאום שבו הוא הציע, בניגוד למה שהצהיר עד אז, לבטל את כל המכסים והסובסידיות בין מדינות ה-G7 ופסק שהן מתייחסות אל ארה"ב כאל "קופת חיסכון שכולם שודדים אותה". בהתחשב בסוף השבוע הפרוע הזה, הסטירה שהנחית טראמפ על בנות בריתה הקרובות של ארה"ב לא באה בהפתעה. אם ללמוד מהתגובות של מנהיגים כמו עמנואל מקרון הצרפתי וטרודו הקנדי, בניגוד לפעמים קודמות הם לא ימהרו להפנות את הלחי השנייה. פריקת העול של טראמפ בשבועיים האחרונים, שהחלה עם ביטול הפטור ממסי יבוא על פלדה ואלומיניום מתוצרת האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו, לא הולכת להיעצר בקרוב. הגורמים הממתנים שהיו בסביבתו, כמו היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמסטר והיועץ הכלכלי הבכיר גארי קוהן עזבו והוחלפו בשורה של אומרי הן, במקרה הטוב, ומחרחרי ריב ומדון במקרה הפחות טוב.
נוסף על הררי המילים שכבר נכתבו על תפיסתו של טראמפ את מערכת הסחר הבינלאומית כמשחק סכום אפס – כזו שניצחון של מדינה אחת בו מגיע על חשבונה של אחרת - כדי להבין טוב יותר את הקשרם של הדברים, כדאי להפנות את תשומת הלב לשני אירועים.
בעוד יומיים צפוי טראמפ להיפגש בסינגפור עם מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און. לשיטתו של נשיא ארה"ב, רטוריקת "האיש המשוגע" שלו, ההפכפכות, האיומים וההתחנפויות, היא שהביאה את קים להראות נכונות להתפרק מנשק גרעיני ולהיפגש עמו. לשחקנים נוספים, כמו נשיא דרום קוריאה מון ג'ה אין ונשיא סין שי ג'ינפינג, אין חלק במה שהוא רואה כהישג היסטורי שעשוי להביא לו ניצחון אולטימטיבי בדמות פרס נובל לשלום. אם כך, הקרקס שהעולם היה עד לו בקוויבק נועד היה ריקוד מלחמה, או חיזור, שנועד רק לעיניו של קים.
האירוע האחר הוא אמירתו חסרת התקדים של שגריר ארה"ב בגרמניה ריצ'רד גרנל, שהודה בראיון לאתר האמריקאי "ברייטברט", כי ממשל טראמפ מעוניין בחיזוק תנועות הימין הקיצוני האנטי-ממסדיות באיחוד האירופי. ההרס השיטתי של הבריתות המדיניות והכלכליות של ארה"ב עם האיחוד האירופי, וגם מדינות כמו קנדה ומקסיקו השכנות ואוסטרליה ויפן הרחוקות יותר, היא דוגמה מובהקת לכך. ממשל טראמפ מוכן לספוג את הנזק הכלכלי שבמלחמת סחר עם מדינות אירופה כדי להסב נזק לכלכלתן בתקופה בה גוש היורו נמצא במגמת התאוששות שברירית. אם לשפוט לפי הלך הרוחות הנוכחי באירופה, האצבע המאשימה עשויה להיות מופנית דווקא למטה האיחוד האירופי בבריסל, ולא לוושינגטון.
29 תגובות לכתיבת תגובה