סייברה: סיירת הפייק ניוז שמגנה על פוליטיקאים ומותגים

"התפקיד שלנו זה להגן על מותגים ופוליטיקאים מקמפיינים של דיס-אינפורמציה", אומר דן ברמי – אחד ממייסדי סייברה והמנכ"ל שלה. "מה שאנחנו עושים זה לזהות השפעה של זהויות בדויות שמפיצות מידע שקרי ולהציף את הממצאים ללקוחות שלנו", הוא ממשיך, "מידע שקרי הוא לפעמים גם חיובי בשביל לסייע למותג לקדם מוצרים. אנחנו מזהים מידע כזה דרך אמצעי ההפצה שלו". פרופילים פיקטיביים, אווטרים או בוטים (חשבונות במדיה החברתית שמופעלים בידי תוכנה אוטומטית) הם המאפיין העיקרי לפייק ניוז, ממשיך להסביר ברמר.

הדוגמה האחרונה לניצול של מדיה חברתית כדי לפגוע במהלך ציבורי היה במהלך האירוויזיון. כלי תקשורת רבים דיווחו בארץ על כך שעמוד פייסבוק שמזדהה עם ה-BDS מארגן קמפיין נגד נטע. אנשי סייברה חקרו את העמוד ומצאו שמאחורי הרעש הגדול עומד למעשה מפעיל בודד, "כנראה ישראלי", לדברי אנשי החברה ושרוב התוכן שהוא מפרסם מקורו בפרופילים פיקטיביים. הוכחה לכך שמדובר בקמפיין השחרה ועוד אחד כזה שאינו מוצלח במיוחד. "האלגוריתם שלנו יודע לזהות דפוסים שמאפיינים פייק ניוז ולייצר דו"ח שמספק ניתוח של ניסיון התקיפה", אומר סנדי פרנג'י, המייסד השני וסמנכ"ל השיווק של החברה.

סייברה (Cyabra) הוקמה בידי ארבעה יוצאי יחידות מודיעין מובחרות, עידו שרגא, סנדי פרנג'י, יוסף דאר ודן ברמי, וחרטה על דגלה את המאבק בקמפייני השחרה או בלשון העם: "פייק ניוז". היא קיבלה את חסותו של רם בן ברק, בעבר המשנה לראש מוסד. "החברה הזו קמה בזמן ועונה על צורך אמיתי", אומר בן ברק ל"כלכליסט", "פייק ניוז היא תופעה בינלאומית הפוגעת בתחום המסחרי והפוליטי .בעיני זאת אחת מהסכנות הגדולות ביותר על הדמוקרטיה והעולם המערבי בעת הזו. אנחנו עדים לכך שהרבה אירועים משמעותיים בעולם נתונים להשפעה של קבוצות ואינטרסים העושים שימוש בזהויות פיקטיביות היוצרים מציאות שקרית", מסביר בן ברק.

אבל זה לא רק לזהות את ניסיונות הפגיעה אלא גם לאמוד את הסכנה שהם מהווים ועד כמה הם יכולים באמת לגרום לנזק. זו אינה חברת הסייבר הראשונה בה מעורב בן ברק, הוא הצטרף ב-2016 כנשיא חברת הסייבר הבטחוני המימד החמישי אותה מוביל הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. גם המימד החמישי עוסקת בניתוח מידע בכמויות גדולות (ביג דאטה) ובטכנולוגיות שמבוססות על למידה עמוקה - תחום שמקורו בעולם הבינה המלאכותית. סייברה פיתחה את הפתרון שלה על בסיס אותן שיטות. המאפיין העיקרי שלדבריהם מאפיין חדשות מזויפות הוא השימוש בזהויות פיקטיביות כדי להפיץ אותן. "לקחנו את הניסיון שלנו בזהויות באינטרנט ויצקנו אותו לתוך האלגוריתם כדי שיוכל לזהות פרופילים מזויפים", מסבירים המייסדים.

מערכת לזיהוי פרופילים פיקטיביים

השיטה עובדת כך, פרופיל מזויף מורכב לרוב על בסיס של כמה מאפיינים: הראשון הוא שמדובר לרוב בחשבון שהוקם בסמוך לתחילת הקמפיין, השני הוא הצורך לייצר לאותו פרופיל היסטוריה, למשל חשבון בן כמה ימים שכבר כולל 700 חברים הוא חשוד. הנקודה השלישית היא שחשבון פיקטיבי בדרך כלל לא מעלה מידע באינטרנט על הפרופיל של המשתמש. "הרעיון הוא שלכל מי שפעיל באינטרנט יש עקבות שניתן לזהות ברשת, פרופיל בגוגל פלוס, בלוג, חשבון מייל או תגובות לכל מיני פרסומים. אדם אמיתי שפעיל באינטרנט ומגיב ברשת חברתית חייב להיות גם פעיל במקומות נוספים מעבר לחשבון הפייסבוק שלו", מסביר פרנג'י.

"התפקיד שלנו הוא לטפל בכדור שלג שנוצר עם תחילתו של קמפיין פייק ניוז", מוסיף ברמר. אחת הבעיות של קמפיין מעין זה הוא המהירות בה הוא מתפתח. הפצה של ידיעה מזויפת יכולה להתבצע בתוך שעות עד ימים. פייק ניוז או חדשות מזויפות בעברית, היא כינוי גנרי לשלל ניסיונות להשפיע דרך הרשת על שיח פוליטי או מותגים דרך זיוף של שיח חדשותי. למשל ידיעה שתספר על הרעלה במוצר של מותג מזון כזה או אחר ושתוביל לירידת ערך המניה, או במקרה הפוליטי ידיעה שתקעקע מועמד מסוים כדי להשחיר את פניו.

"פייק ניוז מסוכנים לכל חברה מסחרית", מסביר בן ברק, "וחשוב להיות מסוגלים לזהות קמפיינים כאלה מוקדם ככל האפשר". אבל בעידן הרשתות החברתיות במסגרתן הפכו פייסבוק, טוויטר ו-ווטסאפ לאפיק ההפצה המרכזי של חדשות וידיעות התופעה תפסה תאוצה. פייסבוק נתפסה בשנים האחרונות כגורם משבש בעולם התקשורת. כעת היא נמצאת בהליך שעשוי להוביל לשינוי המצב.

הרשתות החברתיות תחת מתקפה

הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי מובילים מהלכים שמטרתם להגדיר מחדש את פעילותה. שתי השערוריות בהן פייסבוק הייתה מעורבת, פרשת הטיית דעת הקהל במהלך מספר קמפייני בחירות ברחבי העולם וכן פרשת מכירת מידע המשתמשים בידי חברת קיימברידג' אנליטיקה ושמקורו היה בפייסבוק. הראו עד כמה הרשתות החברתיות חשופות להשפעה חיצונית. מחקרים שנערכו ברחבי העולם בשנתיים האחרונות ממחישים עד כמה מדובר בתופעה נרחבת. למשל חוקרים הודים מצאו שבין השנים 2015 ו-2016, יותר מ-100 מיליון לייקים מזויפים יוצרו בידי כמיליון חשבונות פייסבוק מזויפים.

התופעה תפסה תאוצה לאחר שהתברר שקיימת פרצה בפייסבוק שמאפשרת לאפליקציות צד שלישי לגשת למידע של משתמשים ולייצר תהליך אוטומטי. אותה פרצה ששימשה במקרה של קיימברידג' אנליטיקה שניצלה אותה דרך שאלון אונליין שהופץ בידי אלקסנדר קוגאן. הבעיה היא שהאלגוריתם של פייסבוק מתעדף ידיעות ופוסטים שנהנים ממספר גדול של לייקים וכך הוא מקדם באופן אוטומטי תוכן שזוכה להרבה מאוד לייקים.

בטוויטר המצב אפילו יותר גרוע. ממחקר שנערך לאחרונה, עולה שמשתמשי טוויטר כמעט תמיד מעדיפים להפיץ סיפור מזויף מאשר סיפור אמיתי או לפחות בדוק. שקרים ובדיות הופצו ב-70% יותר וזו לא רק אשמה של הבוטים, שמשמשים פעמים רבות להפצה של תוכן שיווקי או מוטה. למעשה אלה הפיצו סיפורים אמיתיים או מזויפים כמעט באותו היקף כמו המשתמשים האמיתיים. חוקרים מצאו שאם הידיעה מופצת דרך שרשרת ארוכה של חשבונות בניגוד לציוץ של סלבריטאי או של חשבון בודד שלו מיליוני עוקבים, הידיעה הראשונה תקבל יותר ערך מכוח מודל ההפצה שלה. כתוצאה מכך היא תופיע ביותר חשבונות של משתמשים אמיתיים שכאמור יפיצו אותה הלאה.

"משנים את השיח"

"לפני כמעט שנתיים קם אחד מתאגידי המזון הגדולים פפסיקו ומצא את עצמו במשבר. ברשתות החברתיות הופצה ידיעה שבה נטען שמנכ"לית החברה אמרה שהיא לא מעוניינת בתומכי טראמפ כלקוחות. הידיעה הופצה מהר מאוד ובתוך 48 שעות היא כבר הפכה לשיחת היום. התוצאה הישירה שלה הייתה קריסת ערך המניה", מסביר פרנג'י. מה שחשוב זה לשנות את השיח", אומר פרנג'י, "אם מנכ"לית פפסיקו הייתה מבינה בזמן אמת שהיא מותקפת דרך פייק ניוז היא הייתה יכולה לייצר שיח דרך התקשורת המסורתית. היא הייתה יכולה להופיע ב-CNN או בעיתונים ולפרק את הקמפיין". עם זאת קשה לדעת כמה זמן היה לוקח לפפסיקו לחזור לעצמה.

סייברה הוקמה ב-2017, עד כה הושקעו בה כ-700 אלף דולר בידי משקיעים פרטיים והיא מונה כיום 9 עובדים. החברה מספקת פתרון שמצביע על תופעה כפייק ניוז או קמפיין השחרה, אבל למרות זאת היא עדיין מסתפקת בהרמה של דגל אדום ולא מציעה פתרון פשוט למי שמותקף. לא ברור עד כמה ניתן להילחם בפייק ניוז באופן יעיל. סייברה אינה היחידה שעוסקת בתחום. ישנן עוד מספר חברות שמפתחות פתרונות לזיהוי דיס-אינפורמציה אבל עד כה לאף חברה אין שיטה שמאפשרת לפתור את הבעיה אלא רק לזהות אותה. "בסופו של דבר אנחנו חברת מידע", אומר פרנג'י, "היכולת שלנו היא לקחת כמות גדולה של מידע ולנתח אותו". עם זאת סייברה מציעה משהו שעד לפני כמה שנים כלל לא היה קיים, לפחות לא כפתרון טכנולוגי.