אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התעשייה משוועת לעובדים, אך תקציב ההכשרות מדשדש צילום: בלומברג

בלעדי לכלכליסט

התעשייה משוועת לעובדים, אך תקציב ההכשרות מדשדש

למרות מחסור של יותר מעשרת אלפים עובדי תעשייה, המדינה משקיעה בכל תלמיד הכשרה מקצועית רק 5% מההשקעה בסטודנט. ובזמן שהמפעלים זקוקים לרתכים ולנגרים ‑ דווקא עובדי השירותים מתרבים ללא הצדקה כלכלית

12.06.2018, 07:46 | שחר אילן

למרות המחסור החריף בעובדים בתעשייה, הממשלה ערכה בעשורים האחרונים קיצוץ דרמטי בתקציבי ההכשרות המקצועיות, וההשקעה בכל תלמיד בתוכניות אלה קטנה פי 20 מההשקעה בסטודנט באוניברסיטה. הזנחת התעשייה באה על רקע נהירה של עובדים לענפי המסחר והשירותים, שהפריון בהם נמוך. ממצאים אלה עולים ממחקר של ד"ר איתן רגב מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שיוצג בשבוע הבא בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.

קראו עוד בכלכליסט

לדברי רגב, המשק הישראלי סובל בשנים האחרונות ממחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בתעשייה ובהייטק. בסוף 2016 חסרו בתעשייה 11 אלף עובדים, מהם 400 רתכים, 400 נגרים וכ־200 מסגרים. המחסור בעובדים מיומנים רק יחמיר בשנים הקרובות עם פרישתם מהתעשייה של 25 אלף עולים מברית המועצות לשעבר, שהיוו בעשורים האחרונים חלק חשוב מכוח האדם בתעשייה. המחסור בעובדים, מסביר רגב, פוגע ביכולתו של המגזר היצרני להגדיל את כושר הייצור.

 

תעשייה: רוב מסיימי תוכניות ההכשרה לא משתלבים בענף

 

בה בשעה, הסבסוד הציבורי השנתי לתלמיד בהכשרה מקצועית עומד בממוצע על 8,000 שקל לשנה לעומת כ־40 אלף שקל לסטודנט. כיוון שהלימודים במוסד אקדמי אורכים כארבע שנים, ואילו רוב ההכשרות והקורסים המקצועיים נמשכים שנה או פחות, "ההשקעה הציבורית המצטברת בכל סטודנט גבוהה פי 20 לפחות ‑ בסתירה מוחלטת לצורכי שוק העבודה".

גם התקציב הכולל להכשרה מקצועית צונח. בהשוואה לתמ"ג, תקציב האגף להכשרות מקצועיות קוצץ בין שנת 2000 לשנת 2017 ביותר מחצי ‑ מ־0.138% ל־0.066%. ואם כאן עדיין מדובר בגידול נומינלי, מ־740 מיליון שקל ל־830 מיליון שקל, הרי בסעיף התקציב שמיועד להכשרת מבוגרים חל קיצוץ ממש ‑ מ־420 מיליון שקל ב־2000 ל־340 מיליון שקל ב־2017. ביחס לתמ"ג, התקציב להכשרת מבוגרים בישראל הוא רבע מהממוצע ב־OECD.

רגב מוסיף שההכשרות במתכונתן הנוכחית אינן יעילות, ורבים נושרים מהן בשל בעיות כמו מרחק מהבית וקשיי פרנסה. רק 45% מהמסיימים משתלבים במקצוע, בין השאר משום שההכשרות אינן מקנות ניסיון מעשי והתמחות, ובשל דימוי שלילי שלא נעשה ניסיון לשפר אותו.

ד"ר איתן רגב. גידול במגזר השירותים במדינה שלא מייצאת שירותים הוא "כשל שוק מהדהד" ד"ר איתן רגב. גידול במגזר השירותים במדינה שלא מייצאת שירותים הוא "כשל שוק מהדהד" ד"ר איתן רגב. גידול במגזר השירותים במדינה שלא מייצאת שירותים הוא "כשל שוק מהדהד"

 

שירותים: הכפלת מספר רואי החשבון לא תרמה לפריון

 

בעוד מספר שעות העבודה בתעשייה נותר כמעט זהה בשני העשורים האחרונים, מגזר המסחר והשירותים יותר מהכפיל את עצמו. אלא שהגידול לא מעיד בהכרח על פריחה כלכלית. רובו, מדגיש רגב, לא נובע מהצמיחה בהייטק, אלא מגידול במספר עורכי הדין, שמספרם שולש בתוך 15 שנה; במספר רואי החשבון, שמספרם יותר מהוכפל; ובמספר בוגרי מינהל עסקים. "הזינוק במספר האקדמאים במדעי החברה, בעידוד המכללות הפרטיות, מהווה עיוות גדול בתמהיל ההון האנושי בישראל".

כתוצאה מהעודף שנוצר במקצועות האלה, במקביל לקיפאון בתעשייה, נוצר בישראל "מגזר שירותים מנופח, שתמהיל המקצועות בו בלתי מאוזן והפריון בו נמוך במיוחד". הסיבה לפריון הנמוך, אומר רגב, היא שבניגוד לכלכלות מוטות שירותים במדינות המפותחות, בישראל אין כמעט יצוא של שירותים פיננסיים ושירותי תקשורת. כתוצאה מכך, הפריון בענפים האלה בא על חשבון הענפים המקומיים שקונים מהם שירותים. רגב מגדיר זאת כ"כשל שוק מהדהד".

משרד העבודה: "הגדלנו את תקציב ההכשרה ב־2018"

 

רגב ממליץ לחתור להסטת הון אנושי עודף ממדעי החברה להכשרות המקצועיות ולשפר את תוכניות הלימודים ותנאי הלימודים בהכשרות אלו. לדבריו, "השגת יעדים אלו יכולה להגדיל משמעותית את פריון העבודה ואת רמת החיים בישראל ולתרום לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים במשק".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "המשרד הגדיל את תקציב ההכשרה המקצועית מ־86 מיליון שקל בשנת 2016 ל־103 מיליון שקל בשנת 2018. כיום ההשקעה הממוצעת בתלמיד הכשרה מקצועית היא כ־16 אלף שקל, ופותחו מסלולי מסלולי הכשרה חדשים ונדרשים". במשרד מוסיפים כי במסגרת רפורמה במערך ההנדסאים והטכנאים, ההשקעה בסטודנט להנדסאות תעלה לכ־20 אלף שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות