חיסול ניטרליות הרשת נכנס לתוקפו; מה יקרה עכשיו?

מחכים לפיצוץ

ביטול חוקי ניטרליות הרשת נכנס לתוקפו אמש בארה"ב; מאבקיהן של ענקיות הייטק כגוגל, מחאות ארגוני זכויות צרכנים, ומיליוני תלונות ששלח הציבור האמריקאי לנבחריו לא הועילו. מעתה, יוכלו ספקיות האינטרנט במדינה להחליט איזה סוג של תעבורת מידע שווה להן להאיץ - ואיזה משתלם יותר להאט ולשבש. מה זה אומר ואיך זה ישפיע עלינו?

ניטרליות הרשת היא עיקרון פשוט והוגן: הספקיות מקבלות כסף מהציבור כדי להעניק לו חיבור אינטרנט, והגולשים עושים עם החיבור הזה מה שייבחרו. הם יכולים להפעיל שירותים שדורשים הרבה דאטה, כמו למשל סטרימינג באיכות גבוהה, משחקי וידאו מרובי משתתפים ועוד - והספקיות צריכות לספוג את העומס הזה בלי להתערב. הגולשים גם יכולים להעדיף שירותי תוכן של חברות איתן מתחרות הספקיות האמורות, גם כאן ללא נקיפת אצבע מצידן. ההיגיון הזה הפך לחוק תחת שלטון אובמה, ב-2015.

לפני כמה חודשים הודיעה נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) שהחוק יבוטל. למה? ממספר סיבות: כי נשיא ארה"ב הנוכחי יוצא מגדרו כדי לבטל כל צעד של קודמו; כי לספקיות התקשורת במדינה יש לובי חזק, ואחד מתומכיהן הגדולים הוא ראש ה-FCC; וכי מדיניות טראמפ מדגישה פרגון לתאגידים, על חשבון האזרח הקטן.

עתה, יוכלו הספקיות להאט תוכן שלא משרת אותן, או פשוט לגבות עליו יותר כסף. רוצה חיבור רגיל? שלם X. רוצה חיבור וגולש כל היום בפייסבוק וספוטיפיי? 2X בשבילך. גיימר שמשחק ברשת? יש לנו מבצע בלעדי, 3X לשנה הראשונה ואז רק 5X. תגיד תודה, לנו זה עולה יותר.

ארה"ב לא יישרה קו אוטומטית עם החקיקה הפדרלית: במספר ערים ומדינות הוגדרה תקינה מקומית שלא נותנת כוח אינסופי בידי הספקיות, ומחוקקים אף ניסו לבטל את רוע הגזירה. על אף חיוכי הנשיא, ראש ה-FCC ואנשי חברות התקשורת, הציבור האמריקאי הבין שעושים עליו סיבוב ואינו מרוצה מהעניין. לכן, הספקיות צפויות להמתין קצת לפני שיעוטו כבזים על חבילות הגלישה הקיימות. פוטנציאל הרווח לא הולך לשום מקום, והן מוכנות לגלות קצת סבלנות.

ואיך המדיניות הזו תשפיע על הגולש הישראלי? בשלב הראשון, היא לא תורגש, שהרי את החיבור שלנו אנחנו לא מקבלים מ-AT&T. אבל הרבה מהאתרים שאנחנו אוהבים הם  אמריקאים, ועלולים להיפגע מהתחרות עם ספקיות התקשורת ומהמגבלות שיציבו להם. וכך, ייאלצו להיסגר או להפוך לשירותים בתשלום. בנוסף, גם השלטון הישראלי נוהג לפרגן לתאגידים, לא פעם על חשבון הציבור - ואוהב מאוד לאמץ טרנדים אמריקאיים. לפיכך, לא אופתע אם שר התקשורת יחשוף את "רפורמת הגלישה הגדולה", שבטח תוצג כתיקון עוול גדול ושיפור ביכולתן של הספקיות להועיל לצרכן. בשורה התחתונה, ניטרליות הרשת היא זכות הגיונית, ועלינו להגן עליה כשיבואו לקחת אותה.

המעופפים הנועזים

המגבלות שהטיל מנהלת התעופה הפדרלית בארה"ב על הפעלת רחפנים הן חריפות מדי, ואינן תואמות את המציאות בשטח וצורכי הציבור - כך קבע דו"ח חדש של האקדמיה הלאומית למדע, הנדסה ורפואה. לפי הדו"ח, שהוזמן בידי ועדה של הקונגרס, מנהלת התעופה מחילה מגבלות קיצוניות שאינן מאפשרות אף סיכון, גם אם הסיכוי לאירוע בשטח הוא אפסי. במקום הנוהל הקיים, סבורה האקדמיה שיש להחיל מדיניות ליברלית יותר, שתהיה דומה יותר למגבלות שחלות על מפעילי כלי טיס פרטיים קטנים. המנהלת, מצידה, מסרה לוול סטריט ג'ורנל שמתבצעת עבודת מטה לשינוי המגבלות וצמצום הבירוקרטיה בנושא - אך לא יהיו פשרות על בטיחות.  

כחובב תעופה, טבעי עבורי להתייצב לימין המטיסים והחברות שמפתחות את הרובוטים המעופפים שלהם, אך המציאות לא מאפשרת לי לעשות זאת; הייתי עד לכמה וכמה ניסויים ברחפנים מתקדמים עד מאוד, שפותחו בידי גורמים מתוקצבים היטב ורבים מהם הסתיימו מוקדם מהצפוי בשל התרסקות לא צפויה. רחפנים אינם אמינים במיוחד, ומיומנות המטיסים אינה אחידה דיה. שאלו את משתתפי מצעד הגאווה בתל אביב, שרחפן חובבים התרסק מטרים ספורים מהם - וזה היה רחפן צילום במשקל של ק"ג וקצת, לא רחפן משלוחים שנושא חבילות. עד שהטכנולוגיה לא תעבור כמה משוכות בתחום הבטיחות, חובה להעדיף רגולציה קיצונית על תאונות. עד היום הסתדרנו בלי פיצה שמגיעה עם רובוט מעופף; נוכל להמתין עוד קצת.

כושר לילדים? התבלבלתם קצת

פיטביט, יצרנית המחשוב הלביש, חושבת שפיצחה את השוק: השעונים החכמים החדשים שלה מיועדים, בין השאר, לילדים מגיל 8. לטענת החברה, שעון שכזה יכול להפוך את הילדים לפעילים וספורטיביים יותר, להקים אותם מהספה ולשגר אותם שמחים אל מגרשי המשחקים.

שלוש בעיות יש בחזון שלה. הראשונה היא סוגיית הפרטיות: החוק אוסר על איסוף מידע פרטי מקטינים מתחת לגיל 13, ושעון חכם הוא מוצר שמנטר מיקום, הרגלי פעילות, מדדים גופניים ומחובר לסמארטפון - מכונת ריגול בפני עצמה. בטוחני שארגוני הגנת פרטיות במדינות נאורות יזעמו על שעוני הילדים של פיטביט ויגישו נגדה תלונות מתבקשות.

השנייה היא שלילדים לא אכפת ממדדים פיזיולוגיים - היתרון היחיד שמספק שעון חכם בשעת פעילות גופנית על פני שעון רגיל. כמה קלוריות שרפו? כמה ק"מ רצו? ילדים לא מתעניינים בזוטות כאלה, שמקומן בעולם המבוגרים רודפי הכושר והדיאטה.

והשלישית היא שהרעיון כולו הוא גימיק שיווקי שקוף נורא. "קנה לילד שעון חכם, כך תדע היכן הוא וגם תבטיח שהוא לא יתנוון כל היום על הספה!", יגידו הפרסומות. בפועל, אפשר לנטר מיקום ילדים עם סלולרי, שגם כך נדרש להפעלת שעון חכם. מצטער, פיטביט. מיצאי לך דרך אחרת למכור לנו גאדג'טים.

שקר-קוין? לא בבית ספרנו

אפל הודיעה חגיגית שאסור להעלות יישומי כריית מטבעות קריפטו לחנות האפליקציות שלה. ההודעה הגיעה לאחר שכמה יישומים כאלה הוסרו מן החנות - כרגיל, ללא נימוק מפורט. אפל היא חברה חכמה, ולא נוהגת להיכנס לתחומים מבלי לדעת שתצליח בהם; תחום הקריפטו אמנם זוכה לעניין ציבורי גדול, אך אינו מפוקח או מוסדר והוא מלא ברמאים מחייכים ומשקיעים מתייפחים.

מדיניות הפיקוח הקפדנית של אפל על מה שנכנס לה לחנות התגלתה כנכס חשוב: בעוד חנות האפליקציות של גוגל מלאה ביישומים מזויפים וכאלה שנגועים בנוזקות, חנות אפל היא כמעט סטרילית. ולכן, טבעי שהחברה תתנגד למפעילי אפליקציות עם מטבעות דימיוניים שנועדו לשאוב כסף אמיתי. אני מקווה שגוגל ומיקרוסופט יישרו קו עם המדיניות הזו; מי שמספיק חשוב לו להפסיד כסף על מטבע השקר-קוין התורן, כבר ימצא איך לעשות זאת בלעדיהן.

העובדות הזועמות של מיקרוסופט

לפני מספר חודשים הודיעה מיקרוסופט על אימוץ תקנות חדשות שיבטיחו שכר שווה לנשים ובני מיעוטים, ולא יעכבו קידומים בגלל סוגיות מוצא ומגדר. בזמנו, שיבחנו את החברה על כך - זו מדיניות כ"א שהזוי שאינה נאכפת ומבוקרת ממשלתית בכל חברה. אמש למדנו שיכול להיות ששיבחנו מוקדם מדי: קבוצה של עובדות מיקרוסופט תובעת את החברה בגין אפלייה על רקע מגדרי.

לטענתן, קיבלו שכר מופחת במשך שנים, קידומן עוכב וכמה מהזכויות ששמורות להן בעת חופשת הריון אף הן לא כובדו. התביעה מתגלגלת בעצלתיים כבר שלוש שנים, ועתה הוגשה בקשה להכרה בה כקבוצתית, כך שהשלכותיה ישפיעו על 8,630 מתכנתות, מפתחות ועובדות אחרות במיקרוסופט.

החברה מסרה לבלומברג שנוסח התביעה רחב מדי, שהיא מפעילה מדיניות אחידה לקביעת שכר ותנאים, ללא הבדלי מין ומוצא ואף הקצתה 55 מיליון דולר לקידום תוכניות גיוון כ"א. התובעות טענו שמודל השכר של החברה מפלה נשים בצורה מובנית ושהיא מנהיגה "מדיניות עוינת לנשים" מזה זמן רב. טבעי שהחברה תשאף להגן על האינטרס שלה על חשבון העובדות הפגועות, אך המקרה שלפנינו שונה מהרגיל.

עובדי הייטק מעדיפים חברות הוגנות, ולא יהססו לעבור למתחרה אם יגלו שהמעסיק שלהם אינו כזה. לפיכך, אם לא תיגש החברה לתביעה ממקום פתוח והוגן, עלולה גם לספוג נזק תדמיתי וגם לאבד אנשים מוכשרים. ולכן, התנהלות מיקרוסופט קצת מוזרה בעיני: אם החברה עשתה כאלה מאמצים כדי להיראות הוגנת והוציאה על כך כאלה סכומים, מדוע היא מגמגמת מול קבוצת העובדות? אם מגיע להן פיצוי - שלמו להן וחסל; אם לא - הוכיחו זאת בבית המשפט.