אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרשות להגנת הצרכן מתפשרת עם הקמעונאים צילום: פז בר, שאולי לנדנר

בלעדי לכלכליסט

הרשות להגנת הצרכן מתפשרת עם הקמעונאים

במטרה לרצות את הסוחרים שמעכבים את החוק שנועד למתן את השימוש במילה “מבצע”, הרגולטור צמצם את מספר הימים שבהם מוצר יחויב להימכר במחיר מלא

13.06.2018, 08:23 | אורנה יפת

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בראשות מיכאל אטלן, תגיש נוסח מתוקן לחוק המבצעים, שבו תוצע פשרה עם הקמעונאים, כך נודע ל”כלכליסט”. על פי הנוסח המקורי של תיקון 54 לחוק להגנת הצרכן, קמעונאים לא יוכלו לקיים מבצע על מוצר אם הוא לא נמכר במשך 30 יום במחירו המלא. בנוסח המתוקן קוצרה התקופה ל־21 יום.  

קראו עוד בכלכליסט

שינוי נוסף בתיקון נוגע למזון טרי, ולפיו מוצרי מזון טריים כגון בשר, עופות, דגים, מאפים, גבינות ונקניקים, יוכלו להימכר במבצע במהלך חודש שלם, ולא רק שבוע, כמו שהיה בתיקון המקורי. כמו כן הוסרה המגבלה שאיפשרה מבצע על מאפים שנאפים בבית העסק רק שלוש שעות לפני שעת הסגירה היומית.

חוק המבצעים שיזמה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה מתעכב עד כה בשל מחלוקת בין הקמעונאים לבין הרגולטור. החוק כבר עבר בקריאה ראשונה במליאה כבר ביולי 2017, אך הוא טרם אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. עיקר התיקון אוסר על בתי עסק להציע מבצעים לתקופה מצטברת העולה על 45 יום בשנה. מטרתו למתן את השימוש במילים "מבצע" ו־"sale", שהשימוש התכוף בהן מקשה על הצרכן להבין אם המבצע אמיתי או פיקטיבי. המטרה נוספת היא למנוע מהצרכנים להתפתות לרכישת יתר.

מימין: נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ויו”ר הרשות להגנת הצרכן מיכאל אטלן. המחלוקות ביניהם מעכבות את החוק, צילום: פז בר, שאולי לנדנר מימין: נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ויו”ר הרשות להגנת הצרכן מיכאל אטלן. המחלוקות ביניהם מעכבות את החוק | צילום: פז בר, שאולי לנדנר מימין: נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ויו”ר הרשות להגנת הצרכן מיכאל אטלן. המחלוקות ביניהם מעכבות את החוק, צילום: פז בר, שאולי לנדנר

התיקון לחוק נדון במשך שנה בוועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל. הדיון הראשון לאחר שעבר בקריאה ראשונה התקיים באוקטובר 2017, ולאחר מכן התקיימו דיונים נוספים בינואר ובמאי 2018 והחוק טרם עבר לקריאה שניה ושלישית, בעיקר בשל התנגדות איגוד לשכות המסחר שנאבק נגד החוק. "אם התיקון לחוק יעבור, המשמעות היא שעושים צחוק מהחלטת ממשלה מספטמבר 2014, שאומרת הפחתת הנטל הרגולטורי בתוכנית חומש למשך חמש שנים", אומר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "משרד הכלכלה ורשות הגנת הצרכן מנסים להשיג בתיקון הזה מטרה שכבר קבועה בחוק הגנת הצרכן ומוסיפים רגולציה אחת על השנייה. יש כל כך הרבה סעיפים שמחריגים קטגוריות שונות מהחוק הזה, שזה רק מעמיס רגולציה על הקמעונאים. יש הוראה בחוק הגנת הצרכן שאומרת שאסור להטעות צרכנים ולהציג מחיר רגיל כאילו היה מבצע. אבל יש רגולטורים עם אמביציה בלתי נכבשת לייצר רגולציה".

"מבחינתנו החוק מספיק מבושל", אמר אטלן ל"כלכליסט". "כל המטרה היא לקדם את השקיפות לצרכן, שלא יעבדו עליו בעיניים, וגם לעשות זאת בצורה שמפחיתה את אי הוודאות. העסקים חשופים כיום לתובענות ייצוגיות, ולכן ההסדרה תיטיב איתם גם אם היא כרוכה בהרבה סעיפים. אנו מוכנים לרדת ל־21 יום מחיר ייחוס, כי זה לא מתמטיקה”.

תגיות