בגלל הצפי להקדמת הבחירות: מינוי רגולטורי־על - לא בקדנציה הנוכחית

החזון קיים, הדרך עוד ארוכה: לא ניתן לקדם בקדנציה של הממשלה הנוכחית את תוכניתו של שר האוצר משה כחלון למנות שני רגולטורי־על פיננסיים שיחליפו את רשויות הפיקוח הקיימות. כחלון חשף את היוזמה אתמול, בראיון ל"כלכליסט".

לפי הערכות במערכת הפוליטית, הבחירות יוקדמו לרבעון הראשון של 2019. הכנסת יוצאת לפגרת קיץ ב־18 ביולי. בין לבין, נשאר מעט מאוד זמן לקדם יוזמה מורכבת ורגישה כמו זו.

אלא שכחלון, שמעוניין לכהן כשר אוצר גם בממשלה הבאה, מתכוון להתעקש על קידום המהלך ולשלבו במסגרת ההסכם הקואליציוני הבא. גם בהסכם הנוכחי שולב לדרישתו סעיף בעניין, אולם המהלך לא קודם בשל התנגדות מצד בנק ישראל.

אם כחלון אכן ישמור על תיק האוצר בממשלה הבאה, ככל הנראה יהיה לו קל יותר לקדם את היוזמה. באוגוסט הקרוב ימונה מנהל חדש לרשות שוק ההון, שיחליף את דורית סלינגר הפורשת, ובנובמבר ימונה נגיד חדש לבנק ישראל. מינויים אלה, שיצטרכו ליישר קו עוד לפני המינוי, יצטרפו ליו"ר החדשה של רשות ניירות ערך ענת גואטה, שאותה מינה כחלון לתפקיד.

לצורך קידום המהלך, כחלון יידרש לחוקק חוק מיוחד בכנסת. החוק יחוקק ככל הנראה בוועדת הרפורמות, ולכן כחלון ידרוש שח"כ מטעם כולנו יעמוד בראשה.

הדרך עוד ארוכה

ייתכן שגם קדנציה אחת לא תספיק לקידום המהלך. לאחר שיסיים את ההליך המורכב של הכנת המודל והתמאתו לישראל, כחלון יצטרך לתקן לפחות שישה חוקים, ובהם חוק הבנקאות והחוקים המסדירים את הפיקוח על השירותים הפיננסיים של רשות שוק ההון.

אולם המכשול הגדול ביותר יגיע ככל הנראה מכיוון העובדים. ברשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים יחד עובדים כיום כ־560 איש. איחוד של גופים כל כך שונים, עם דרגות שכר שונות ותנאים שונים לחלוטין צפוי לייצר מאבקים בין ועדי העובדים.

התוכנית עצמה נמצאת כעת בשלבים ראשוניים של תכנון במשרד האוצר והדרגים המקצועיים טרם החלו לפעול כדי לקדמה. לא סתם המפקחת על הבנקים חדוה בר והממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר סירבו להתייחס לנושא, שכן הן לא ציפו לו, בטח לא בשלב הזה.

בתוך כך, חשיפת תוכניתו של כחלון מכה הדים בכנסת. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר ל"כלכליסט" שיתמוך בתוכנית, בתנאי שהדבר לא יהווה "מינוי רגולטור רביעי שיעמיק את הבירוקרטיה".

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, המשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אמר: "עדיין לא נכנסתי לפרטים, אבל אם יהיה רגולטור־על שיכול להפחית את עומס הרגולציה זה דבר מבורך".

ח"כ נורית קורן מהליכוד, שהגישה הצעת חוק שתחייב את ראש רשות שוק ההון לקבל אישור מהכנסת לפני פרסום חוזרים והנחיות, אמרה: "אם שר האוצר חושב שמינוי רגולטור־על יקטין את הבירוקרטיה זה מצוין. מצד שני, הכנסת היא הריבון והחלטות רגולטורים טעונות את אישור הכנסת".

ח"כ איילת נחמיאס־ורבין מההמחנה הציוני, החברה בוועדת הכלכלה, אמרה: "מדובר במהלך חשוב ביותר. כמי שהיתה מפוקחת כדירקטורית בחברות ציבוריות ובגופים מוסדיים, אני יכולה להעיד שחוסר התיאום בין רגולטורים יוצר פערים לא סבירים ופוגע באפקטיביות של הרגולציה".

הפרדה בעייתית

פרופ' אבי בן־בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אמר ל"כלכליסט": "האבחנה בין יציבות להגנת הצרכן בעייתית מאוד. יש קשר הדוק בין הנושאים. כך למשל, ניצול לרעה של ניגודי עניינים עלול להתגלגל לפגיעה ביציבות. בהולנד אימצו את המודל הזה, והבעיה בו התגלתה שם באחרונה, כאשר הרשות להגנת הצרכן זיהתה באחד הבנקים בעיות צרכניות שעלולות לגרום לבעיית יציבות, אך הרשות שאחראית על היציבות התעלמה מכך והבנק פשט את הרגל בסופו של דבר. אין מבנה נטול בעיות, אך המבנה היעיל ביותר הוא איחוד מלא של רשויות הפיקוח לרשות אחת. יתרונו הגדול ביותר הוא ראייה כוללת של המוסד המפוקח. בנוסף, הוא יוצר שוויוניות ברגולציה ובפיקוח ומאפשר ניצול יתרונות לגודל המגדילים את היעילות, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל. גם מיקוד האחריות הוא ברור ולא ניתן לגלגל אותה ממפקח אחד למשנהו".