נבחרת ספרד מציגה: משפחתיות במשבר

רוב שחקני נבחרת ספרד במונדיאל, נפגשו לראשונה בגיל 14-15 - בבית הנבחרות הספרדיות. בית שהופך אותם למשפחה ספרדית גדולה.

זה הליך ארוך ומדוקדק שמתחיל בסקאוטינג ברחבי ספרד.

"מבחינת התפתחות הנבחרות מספר הקסם הוא 55", כותב גראהם האנטר בספרו Spain: the inside story of La Roja's historic treble. בכל יולי, צוות סקאוטים של התאחדות הכדורגל הספרדית מחברים יחדיו רשימה של 55 השחקנים הטובים ביותר במדינה בגילאים 14 ו־15. 5 לכל עמדה. מהם יבחרו את נבחרת הנערים. ההליך משוחזר בשכבת הנערים U16, שכבת ה-U17 וה-U18. לנבחרת הנוער (U19) והנבחרת הצעירה (U21) כבר בוחרים בין 33 ל-40 שחקנים. אבל הבחירה הראשונית היא החשובה ביותר — כי היא מהווה בסיס לבחירות הבאות.

את השחקנים בודקים ובוחרים על פי הביצועים שלהם במשחקים של הקבוצות שלהם, בליגות מחוזיות ובתחרויות בין־מחוזיות שעורכים מדי כמה שבועות. רשת הסקאוטים של ההתאחדות נרחבת ביותר.

ישנם סקאוטים ראשיים ב-23 המחוזות של ספרד וכ-60 סקאוטים, שעובדים בהתנדבות עבור ההתאחדויות המחוזיות (אנדלוסיה, קטלוניה, המחוז הבאסקי וכו'), מספקים את המידע על השחקנים הצעירים (לפעמים על ילדים בני 12). מדי שנה כולם נפגשים עם הצוות המקצועי של ההתאחדות להשתלמויות ועדכונים לגבי מה לחפש בשחקן. הסקאוטים שומרים עם ההתאחדות על קשר כמעט יומי כדי לעדכן לגבי שחקנים. האינפורמציה נצברת אצל ההתאחדות משנת 2001.

את השחקנים הכישרוניים הופכים לקבוצה מגיל. איך? בספטמבר מחלקים את 55 השחקנים לשתי קבוצות (לפי הגיל). ובין ספטמבר לינואר הם מגיעים לשלושה ימים רצופים כדי להתאמן בלאס רוסאס, בית הנבחרות הספרדיות מחוץ למדריד. המועדונים מחויבים לשחרר אותם, ובימים הללו ההתאחדות עובדת איתם על הסגנון הרצוי ועל ההתנהגות הרצויה משחקן בנבחרת ספרד (יש קוד אתי מחמיר). הילדים, בינתיים, לומדים להכיר זה את זה. הימים הללו בסוף כל חודש חשובים כדי לחבר את הגברים הצעירים ולמחוק את הפערים התרבותיים הגדולים בין המחוזות השונים בספרד.

בינואר מדללים את מספר השחקנים מ־55 ל־33 - לקבוצה אחת, שממשיכה מדי חודש להגיע לשלושה ימים ללאס רוסאס. "מהרגע שהילדים מגיעים בגיל 15 ועד שהם מגיעים לגיל 21, אנחנו עובדים איתם ומכירים אותם. מדברים איתם באותה שפה, משתמשים באותו סגנון משחק, ומבצעים תרגילים באותו מבנה", לפי חינס מלנדס, המנהל הטכני של הנבחרת הספרדית בההתאחדות הכדורגל הספרדית . "אז כשהם יגיעו לנבחרת הבוגרת, אנחנו נדע שבחרנו את הכי טובים ונדע שהם יודעים בדיוק איך לשחק את המשחק הספרדי. כל השחקנים הספרדים גדלו על אותה שיטה ויודעים איך לשחק איתה. כולם זכו עם אחת הנבחרות בתארים". אבל חשוב עוד יותר, המפגשים הללו הם אלו שמחברים את השחקנים אחד לשני - בלי קשר לקבוצה שבה הם משחקים או המחוז ממנו הם מגיעים.

"את הנבחרת הרגשתי לראשונה בגיל 16", סיפר צ'אבי, כוכב נבחרת ספרד. "הגעתי למדריד לעבוד עם שחקנים כמו פרננדו יורנטה ואיקר קסיאס. כולם הרגישו ששלושת הימים הללו מעצבים את החיים שלנו. אם נצליח בהם, אם נתחבר, נהיה כדורגלנים".

ואכן, חברויות אמיצות מתגבשות בימים הללו - חוצות תרבויות ויריבויות. "הדרך שבה גידלו אותנו היא הסיבה לכך שזכינו בתארים", אמר ג'רארד פיקה, בלם הנבחרת הספרדית. "הזמן הזה ביחד מגבש ומחבר אותנו".

זה הסוד הגדול של נבחרת ספרד. זה הבסיס האיתן של המודל הספרדי - ערכים וחברות.

"הם מכנים את עצמם 'משפחה'" אומר כתב "אס" שמסקר את הנבחרת. "והם פותרים את הבעיות ביחד - כמו משפחה. אפילו אם הם לא תמיד מסכימים זה עם זה והיריבות במועדונים גדולה וקשה. האווירה תמיד משפחתית".

ועכשיו, אתגר.

לפני יומיים פוטר מאמן נבחרת ספרד, ז'ולן לופטגי, לאחר שחתם בריאל מדריד. לופטגי היה מאמן בנבחרת הצעירות והכיר את רוב השחקנים מאותן נבחרות. השחקנים העריכו אותו ואהבו אותו. ראו אותו כ"אבא" במשפחה הגדולה הזו באדם.

עם זאת, יו"ר ההתאחדות הספרדית, לואיס רוביאלס, כעס על כך שלופטגי עדכן אותו על עזיבת הנבחרת בתום המונדיאל רק "חמש דקות לפני שעדכן את כולם" לפי רוביאלס, שכנראה זכה ללחץ גם מברצלונה ואתלטיקו מדריד, שלא רצו שמאמן ריאל מדריד יאמן את שחקניהן. "ז'ולן לופטגי ניהל מו"מ וחתם בריאל מדריד בלי לעדכן אותנו", הסביר רוביאלס, "ידענו שהוא חותם בריאל רק חמש דקות לפני ההכרזה הרשמית. זה לא יכול לעבוד ככה, מי שרוצה את העובדים שלנו צריך לעבור דרכנו".

"ברור שבשבילנו זה מכה גדולה לאבד את המאמן", הוסיף רוביאלס, "אבל השחקנים ערכו אימון כרגיל וכולם ייתנו מאה אחוז מעצמם. אולי עכשיו זה קשה, אבל בסוף נמצא מזה חזקים יותר".

ההחלטה של רוביאלס התקבלה בניגוד לדעת השחקנים, שרצו את המשך לופטגי ואף אמרו זאת בשיחות עם היו"ר החדש של ההתאחדות שהרגיש שהוא "חייב לעשות משהו להגן על הכבוד של ההתאחדות". "רצינו המשכיות" הסביר ראמוס, שטען כי זה שמאמן ריאל מדריד יאמן את שחקני ברצלונה ואתלטיקו מדריד לא צריך להפריע לכולם להמשיך לעשות את העבודה במקצוענות.

האם נבחרת יכולה להצליח במונדיאל בלי מאמן? הדוגמה הבולטת ביותר היא צרפת במונדיאל 2006.

נבחרת צרפת של 2006 הצליחה למרות המאמן ריימון דומאנק, שאף אחד לא העריך בסגל עמוס הכוכבים והשחקנים הוותיקים. אך השחקנים בנבחרת התגבשו סביב השחקנים הוותיקים והמנהיגים האדירים שהיו בסגל - ביניהם זינאדין זידאן, ליליאן תוראם, קלוד מקללה, פטריק וויירה, תיירי הנרי, חלקם היו בנבחרת שזכתה במונדיאל 1998. הם הגיעו עד הגמר. דומאנק נשאר כמאמן הנבחרת ביורו 2008 שהסתיים רע מבחינת צרפת, שלא העפילה לשלב הנוק אאוט (הוא הציעה נישואין לחברתו מיד אחרי ההדחה). ב-2010 השנאה כלפי המאמן וההתאחדות לכדורגל הצרפתית התפוצצה באחד מהביזיונות הגדולים בהיסטוריה של המונדיאלים - כאשר שחקני הנבחרת הצרפתית שובתים ולא מתאמנים לפני המצלמות.

חזרה לספרד. עם סגל מנוסה מאוד, מלא בשחקנים שמכירים זה את זה כבר שנים ושלד שחקנים של המועודנים הגדולים בעולם - ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד - ייתכן מאוד שהסיפור עם לופטגי עשוי לאחד את כולם. להכניס אותם ל"תחושת מצור" של "כולם נגדנו" כולל ההתאחדות לכדורגל. סרחיו ראמוס ניסה לעודד את האווירה עם בדיחות במסיבת העיתונאים אמש, אבל בפני עיתונאים הודה שעכשיו הכל תלוי בשחקנים.

"אנחנו לא מעריכים את ההחלטות של רוביאלס" אמר ראמוס ל"מארקה". "יש לו יותר כוח ואנחנו לא אלו שמחליטים. אנחנו, השחקנים, מדברים על המגרש. אני מאוד מקווה שאף שחקן לא ידבר על הנושא עד סוף המונדיאל".

נראה שהיום, האחדות והמשפחתיות של הספרדים תועמד למבחן הכי קשה שלה בשלב הבתים - פורטוגל.