אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סלינגר מקפיאה את הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות בשנה, אך המשמעות היא העמקתו צילום: עמית שעל

סלינגר מקפיאה את הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות בשנה, אך המשמעות היא העמקתו

הממונה על שוק ההון רוצה לתת הזדמנות נוספת להגיע להסכמות לגבי העלאת גיל הפרישה, באופן שימנע את הקיצוץ בקצבת 130 אלף עמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות - אולם בשנת ההקפאה הגירעון של הקרנות עלול להעמיק, ועימו גם הקיצוץ

18.06.2018, 17:40 | רחלי בינדמן ושחר אילן

דורית סלינגר הממונה על שוק ההון דורשת מקרנות הפנסיה הוותיקות "עמיתים" להקפיא את הקיצוץ בפנסיות של 130 אלף עמיתים, תולדה של אי העלאת גיל הפרישה לנשים כצפוי.

בינואר אשתקד הודיעו קרנות הפנסיה הוותיקות שהולאמו על ידי המדינה ב-1995 לאחר שנקלעו בשנות ה-90 לגירעון אקטוארי וכמעט קרסו, ומנוהלות היום על ידי המנהל המיוחד יואב בן אור, כי ייאלצו לבצע קיצוץ בפנסיות בהיקף של 0.5%. זאת לאחר שנוצר להן גירעון של 5 מיליארד שקל. הגירעון נוצר שכן ההנחה של הקרנות הייתה שגיל הפרישה לנשים יעלה בינואר מ-62 ל-64 כך שקצבת הפנסיה לפורשות תחל להיות משולמת רק שנתיים מאוחר יותר החל מאותה תקופה. בסופו של דבר, בלחץ פוליטי, נדחתה העלאת גיל הפרישה בהוראת שר האוצר משה כחלון. הפוליטיקאים ממשיכים לשבת על המדוכה ולנסות להתמודד עם הבעיות סביב השאלה המוסרית של העלאת גיל פרישה לנשים שמתקשות למצוא עבודה בגיל מבוגר וצריכות לכאורה להמתין שנתיים נוספות עד קבלת קצבה הגמלה מביטוח לאומי.

בקרנות הפנסיה הוותיקות מתריעים כבר תקופה על כך שהמשך הסחבת בהעלאת גיל הפרישה ייאלץ אותם לקצץ את הפנסיות והם תכננו לבצע את הקיצוץ כבר החודש, ביוני. משמעות הקיצוץ היא שעל קצבת פנסיה חודשית של עשרת אלפים שקל, יספגו העמיתים הפורשים ירידה של 130 שקל בחודש או 1,560 שקלים בשנה.

יואב בן אור, המנהל המיוחד של עמיתים, צילום: עמית שעל יואב בן אור, המנהל המיוחד של עמיתים | צילום: עמית שעל יואב בן אור, המנהל המיוחד של עמיתים, צילום: עמית שעל

אלא שכאמור, סלינגר שאמנם מאשרת את הקיצוץ, דורשת להשהות אותו בשנה – עד ליוני הבא, וזאת בתקווה שעד אז יגיעו הפוליטיקאים להסכמות לגבי העלאת גיל הפרישה. אף על פי שעל פניו מדובר ברציונל הגיוני, המשמעות שלו היא העמקת הקיצוץ האפשרי לעמיתים. בשנה הקרובה, "עמיתים" תידרש לשלם לעמיתים הפורשים את הקצבה המלאה ללא הקיצוץ, כך שהגירעון שלה (עודף ההתחייבויות לתשלום קצבאות למול הנכסים שלה) צפוי להעמיק. מי שישלם את המחיר יהיו החוסכים שיתחילו לפרוש מעוד שנה והלאה, שהקיצוץ שלהם עלול להיות אף גבוה מ-0.5%. הרבה מכך תלוי בתשואות שישיגו הקרנות הוותיקות על ההשקעות שלהם, שאם יהיו טובות, עשויות להקטין את גובה הקיצוץ ואם יהיו פחות טובות - הקיצוץ עלול להיות גבוה יותר ולהגיע אפילו ל-0.6%.

קרנות הפנסיה הוותיקות, בניגוד לקרנות הפנסיה החדשות שיצאו לדרך ב־1995, הן קרנות שמבוססות על מודל של הבטחת זכויות. כלומר, החוסך צובר זכויות לפי ותק, ובגיל הפרישה הקצבה החודשית שלו אמורה להגיע לגובה של 70% מהשכר האחרון שלו, ללא קשר לתשואות שהשיגה הקרן.

הקרנות האלו נהנות מסיוע ממשלתי ומכרית ביטחון ממשלתית שאמורים לשמש אותן במקרים שבהן הריבית נמוכה והן מתקשות לעמוד בהתחייבויות שלהן. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה החדשות רכיב הבטחת הזכויות לא קיים והסכום שנצבר לחוסך תלוי בגובה ההפקדות שלו ובתשואה שהקרן השיגה בשוק ההון.

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן הממונה על שוק ההון דורית סלינגר | צילום: אוראל כהן הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן

 

סיכוי קלוש להעלאת גיל הפרישה לנשים

הסיכוי שוועדת הכספים תצליח עד הבחירות להעביר חוק להעלאת גיל פרישה נראה קלוש במיוחד. שר האוצר משה כחלון נחוש בדבר אחד - לא לנקוט עמדה במחלוקת בין בכירי משרדו לוועדת הכספים. אחת לכמה שבועות מגיש יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה את הצעת החוק של חברי ועדת השרים לחקיקה, אבל בגלל התנגדות האוצר,  הוועדה דוחה את הדיון וחוזר חלילה.

הוויכוח הוא על חגורת הביטחון שיקבלו מגזרים חלשים במיוחד, נשים שממילא מובטלות ועכשיו יישארו עוד שנתיים בלי קצבת זקנה ונשים שעובדות במקצועות שוחקים. באוצר טוענים שהצעת החוק של הוועדה מעניקה הגנות מופלגות, עלותה כמיליארד וחצי שקל ולכן משתלם יותר למשק להמשיך במצב הקיים.

האוצר רוצה לסגור את הפרטים לפני שמתחילים בחקיקה. גפני מעדיף לנהל משא ומתן תוך כדי חקיקה, מה שיעניק לו עמדת כוח. בעוד חודש הכנסת יוצאת לפגרת הקיץ. כשתחזור מממנה באוקטובר, סביר שהבחירות הבאות כבר יראו באופק. העלאת גיל הפרישה תחכה כנראה לשר האוצר הבא, שאולי ינקוט עמדה ברורה יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
גמלאי הקרנות הוותיקות נחתכו ונפגעו לאורך כל השנים בעוד גמלאי הפנסיות התקציביות חוגגים! -
המדינה משלמת כ-25 מיליארד שח בשנה לגמלאי הקרנות התקציביות וקרנות גישור. בקרנות אלו יש חריגות נוראיות ביחס לתנאים בקרנות הוותיקות והחדשות. הכל מותר שם, אם מענקי רמטכל ואם חוקים מיוחדים ליועצים משפטיים. מדברים פה על 120 מיליון שח בעוד שבקרנות התקציביות יש גרעון אקטוארי של כטריליון שח! ב-2035 ישלמו 40 מליארד שח בשנה. רפורמה בקרנות אלו יכולה לפתור את כל בעיות הרווחה במדינה. אין שערוריה גדולה מזאת. מדינת ביבי היא תצורה מעוותת של קומוניזם צרוף - מימסד נהנתן על גב שאר הנתינים, ששואב עוד ועוד מיסים ותקציבים ומעמיק את הרגולציה לצרכי תדלוק עצמי ומנוון את המערכות החיוניות במדינה. צריך לחקור כיצד נתניהו הוביל ב-2003 מהלך ציני לפגיעה אנושה בזכאי הפנסיות הוותיקות ולא נגע באגורה בזכאי הפנסיות התקציביות. זאת נקודת המפנה לפערים האדירים שנוצרו כאן.
פלורליסט  |  18.06.18