אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שמחון: שמירה על שקל נמוך פוגעת בהשקעות; פלוג: טענה תמוהה צילום: יואב גלאי, עמית שעל

שמחון: שמירה על שקל נמוך פוגעת בהשקעות; פלוג: טענה תמוהה

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה כי שמירה על שקל חלש משמעותה הטלת מכס על הכל

19.06.2018, 11:22 | עמרי מילמן

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון תקף היום (ג') את מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח. שמחון, שדיבר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "שמירה על שער חליפין גבוה ממה שהוא אמור להיות (כלומר, דולר חזק לעומת השקל, ע"מ), משמעותו להטיל מכס על הכל". לדבריו, "החשבון השוטף זה משהו שכולנו יכולים להתגאות בו. אני בגיל שעדיין קשה לי להאמין שזה המצב".

"אני רגיל שמדינת ישראל תמיד בגרעונות כרוניים שיוצרים משברים", הוסיף שמחון. "החל מ-2003, אנחנו בעודף מתמיד בחשבון השוטף (כלומר הייצוא גדול מהייבוא-ע"מ), אין מדינות כאלה, מלבד נסיכויות נפט. זה מעיד על עוצמה אדירה של המשק, לייצא זה דבר קשה, כדי לעשות זאת צריך להיות הכי טובים בעולם. אלה שיודעים לייצר אותו הכי טוב והכי בעולם, כי אם יש מישהו שיודע לעשות את זה קצת יותר טוב, אתם לא תהיו שם. לכן אם יש עודף בחשבון השוטף, זה אומר שיש משהו יוצא דופן".

 לדברי שמחון "העודף הזה הוא כתוצאה משינויים מבניים, 15-16 שנה זה שינוי מבני דרמטי, כמובן שההייטק אחראי על מרבית הייצוא, ובמידה קטנה יותר זה גילויי הגז שהקטינו את התלות בייבוא דלקים, וזה עוד צפוי לגדול שכן ב-2020, צפוי להכנס לפעולה המאגר הגדול יותר, לוויתן. יש לנו רזרבות מוכחות של 20 שנה, וברגע שנתחיל לייצא חלק מהגז הזה לא רק שנחליף ייבוא של דלקים - אנחנו גם נתחיל לראות זרימה של דולרים, ומי שחושב על המחלה ההולנדית, זו לא מחלה. היא נקראת כך שכן ההולנדים ייצאו במשך 10 שנים, הייצוא האחר שלהם נהרס, ואחרי 10 שנים הם נשארו בלי זה ובלי זה".

פרופ פרופ' אבי שמחון | צילום: אלכס קולומויסקי פרופ

למרות כל אלה, לדבריו "שער החליפין האפקטיבי דומה לזה שהיה לפני 20 שנה, למרות השינויים המבניים. אנחנו לא שיאני העולם ביתרות, אך מתקרבים לשם. למה אנחנו רוצים למנוע את הייסוף של השקל? כי יש חברות ויש סקטורים שייפגעו מזה, כי הם מייצאים הרבה, והרווחיות שלהם נמוכה, וזה יפגע בהם. מדובר בסקטורים שהם פחות מאחוז מהעובדים במשק".

"כל המכונות והציוד שאנחנו קונים הם ייבוא, האנרגיה צמודה לשער החליפין, חומרי הגלם, רובם מייבוא. כלומר ייסוף מאוד מאוד יישפר את הרווחיות של ענף מוצרי המזון למשל, אבל יעמיד אותם מול יבוא, מה שיכריח אותם להתייעל. אחת הסיבות שהפיריון בישראל נמוך היא שיש מעט מאוד הון לעובד. אחת הסיבות לזה היא שער החליפין הלא תחרותי, לא זה של שיווי המשקל".

הנגידה משיבה לטענות שמחון: הטענה תמוהה בעיניי

 

נגידת בנק ישראל השיבה בכנס לטענה של שמחון, לפיה שער חליפין שאינו מספיק מיוסף פוגע בהשקעות ואמרה "טענה שמצאתי אותה תמוהה. גם אם חלק מההוצאות של מפעל במגזר הסחיר הן מיבוא, ומוזלות כשחל ייסוף, כל ההכנסות קטנות כתוצאה מייסוף, ומאחר שכדי שמפעל יתקיים הההכנסות חייבות לעלות על ההוצאות (ערך מוסף חיובי), ברור שייסוף פוגע בריווחיות ולכן בנכונות להשקיע בכל חברות המגזר הסחיר".

שמחון ופלוג, צילום: יואב גלאי, עמית שעל שמחון ופלוג | צילום: יואב גלאי, עמית שעל שמחון ופלוג, צילום: יואב גלאי, עמית שעל

עוד אמרה כי "יתרות המט"ח של בנק ישראל עומדות של 32% מהתוצר, אותה רמה זה בערך 10 שנים, המשק גדל והיתרות גדלו, אך באחוזי תוצר זו הרמה ולא חורגת ממדינות רבות, לא מדברת על צ'כיה או שוויץ שם היא 70% תוצר".

"שער החליפין מושפע ממדיניות מוניטרית, וכוחות בסיסיים. ב-10 השנים האחרונות, מאז שהחלה ההתערבות, חל ייסוף של 20% בשע"ח האפקטיבי הריאלי. זה אומר שהמדיניות של בנק ישראל לא מנעה את הייסוף, אולי מיתנה כשחשבנו שהוא חד מידי ומעבר למה שנגזר מהכוחות הכלכליים הבסיסיים".

שמחון גם תקף את אגף התקציבים: "עד 1985 אף אחד לא ספר את אגף תקציבים. המשק נראה כמו שהוא נראה. מאותה נקודה חל מהפך, שינו את הכללים, נתנו את המפתחות לאגף תקציבים. מישהו אמר, אני לא יכול לסמוך על הפוליטיקאים, ניתן את הכוח לאגף התקציבים. אם מסתכלים היום על איך נראות התשתיות, זה הסיפור, כשאתם נותנים לגזבר לקבוע איזה רכבת תהיה, היא תהיה קטנה יותר, איטית יותר ומאוחר יותר. וככה נראות התשתיות בישראל".

לדבריו, היום אגף התקציבים כבר רוצה להשקיע בתשתיות, והוא מוצא שזה מאוד קשה. והקו האדום שיהיה מאוחר מדי, יהיה גבוה מדי, הוא לא יהיה מטרו. הפתרון הוא שיהיה מי שיחשוב על אסטרטגיה, גוף מנהל, יהיה מי שישלוט בכסף. לבנות מערכת שתהיה יותר טובה עבור מדינת ישראל".

הממונה על התקציבים, שאול מרידור, השיב לשמחון ואמר: "מי שחושב את זה לא מכיר את הממשלה. המפתחות לא באגף תקציבים. מי שקובע מדיניות זה השרים. מי שהתחיל את מהפכת התשתיות זה אדם אחד שהיה שר האוצר, נתניהו, וקבע מדיניות. כשמדינאים רוצים לקבוע מדיניות הם עושים את זה. נורא קל להתחבא מאוחרי פקידי מדינה. באגף תקציבים יש אוסף של אנשים מוכשרים שטובת ישראל לנגד עיניהם. לצערי אין הרבה גופים ממשלתיים שזה הדינאי שלהם מבוקר עד ערב. היתה תקופה שהיו עוד גופים כאלה, גם במשרד ראש הממשלה".

על כך השיב שמחון כי "אם המטוטלת היתה בצד אחד עד 85, היא הלכה רחוק מדי בכיוון ההפוך, זה לא צריך להיות בצד אחד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות