אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרן של חיים שני ומשה ליכטמן גייסה 230 מיליון דולר צילומים: צביקה טישלר, עמית שעל

ראיון כלכליסט

הקרן של חיים שני ומשה ליכטמן גייסה 230 מיליון דולר

קרן IGP גייסה את ההון כולו ממשקיעים מוסדיים בישראל, שהשקיעו בה גם בעבר. בראיון ל"כלכליסט" סיפרו השניים על מדיניות ההשקעה שלהם, על היובש היחסי באקזיטים הגדולים בישראל ועל הדברים שחסרים ליזמים בסצנת החדשנות המקומית

19.06.2018, 17:00 | מאיר אורבך

קרן הצמיחה Israel Growth Partners) IGP) שייסדו חיים שני ומשה ליכטמן הודיעה היום (ג') על סגירה ראשונה בהיקף 230 מיליון דולר לקרן חדשה, שתשקיע בחברות צמיחה ישראליות בתחומי הייטק. הקרן, שתיקרא IGP 2, היא השנייה של שני וליכטמן.

קראו עוד בכלכליסט

בשיחה עם "כלכליסט" מסרו השניים: "סיימנו לגייס 230 מיליון דולר, סגירה הראשונית שכולה ממשקיעים ישראלים ברובם מוסדים, שהשקיעו בנו בעבר. אנחנו חשים צורך להיות נאמנים למשקיעים שמאמינים בנו ואנחנו מתכוונים לגייס עוד 10-15% נוספים ממשקיעים חדשים שמגלים רצון להשקיע. אנחנו מאמינים שהגודל של כ-250 מיליון דולר לקרן הוא גודל אידאלי להשקעה בחברות צמיחה".

הקרן הראשונה של IGP שהוקמה ב-2014 השקיעה מאז בתשע חברות פורטפוליו, כששתיים מהן ביצעו אקזיטים מוצלחים: קמעונאית התכשיטים המקוונת R2NET שנרכשה בידי סיגנט ב-328 מיליון דולר בשנה שעברה וחברת התוכנה Panaya שנרכשה בידי אינפוסיס ב-200 מיליון דולר לפני כשנתיים.

חיים שני ומשה ליכטמן, צילומים: צביקה טישלר, עמית שעל חיים שני ומשה ליכטמן | צילומים: צביקה טישלר, עמית שעל חיים שני ומשה ליכטמן, צילומים: צביקה טישלר, עמית שעל

הסגירה הראשונה בוצעה ממשקיעי הקרן, ביניהם משקיעי העוגן כלל ביטוח ולאומי פרטנרס, דיסקונט שוקי הון, קופות הגמל של עמיתים וקרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה, וגופים מוסדיים ופרטיים נוספים. טווח ההשקעות בכל חברה צפוי לנוע בין 15 ל-30 מיליון דולר, בדומה לאסטרטגיית ההשקעות שהוכיחה עצמה בקרן הראשונה.

"החזרנו למשקיעים שלנו 110 מיליון דולר משני האקזיטים שעשינו", אמר שני."זה קרה בזמן יחסית קצר ועדיין נשאר לנו פורטפוליו מאוד איכותי עם חברות שמתקדמות בקצבים טובים. התוצאות של הקרן עומדות ביעדים שלנו, שמתייחסים להחזרים של פי 2-3 תוך 4-5 שנים ויש לנו עוד 7 חברות בהן אנחנו מושקעים. בקרן הראשונה השקענו בתשע חברות ובחדשה נשקיע במספר חברות דומה".

לאחר המכירה של פאנאיה לאינפוסיס ההודית, צצו בעיתונות ההודית דיווחים לפיהם כללה המכירה תהליכים לא חוקיים ותשלום מנופח. שני וליכטמן מסרו ל"כלכליסט" שאינם מודעים למה שקורה כיום בפאנאיה מעבר למה שמופיע בכלי התקשורת: "נכנסנו לחברה מספר חודשים לפני המכירה כך שלא היה לנו הרבה מעורבות במה שקרה".

מיעוט האקזיטים בישראל? אנומליה ולא מגמה

עד לפני מספר שנים, היה מחסור רב בקרנות צמיחה - קרנות שמשקיעות בחברות בשלבים מתקדמים. המצב השתנה משמעותית בשנים האחרונות, בהן גייסו קרנות ישראליות מאות מיליוני דולרים לקרנות שכאלה, ביניהן פיטנגו צמיחה, ויולה, קומרה ואחרות.

האם אתם לא חושבים שיש עודף של קרנות צמיחה בארץ?

"אנחנו מברכים על הקמת קרנות הצמיחה. כאשר אנחנו יצאנו לדרך זה לא היה פופולרי, אך כיום יש הרבה מהן, מה שתומך בהתבגרות תעשיית ההייטק. כל השנה נעשות בין 60 ל-80 עסקאות צמיחה, שמהוות רק 3% מהעסקאות. יש מקום לעוד הרבה שחקנים בשוק".

שני וליכטמן, ביחד עם אורי ארדה ואסף הראל, שמונו לאחרונה לשותפים כללים בקרן, צילום יורם רשף שני וליכטמן, ביחד עם אורי ארדה ואסף הראל, שמונו לאחרונה לשותפים כללים בקרן | צילום יורם רשף שני וליכטמן, ביחד עם אורי ארדה ואסף הראל, שמונו לאחרונה לשותפים כללים בקרן, צילום יורם רשף

אתם קרן השקעות שחיה על החזר כספים למשקיעיה. האם אתם לא מודאגים מהתקופה היבשה באקזיטים בישראל? אין הנפקות של חברות הייטק או רכישות בולטות של חברות רב-לאומיות.

ליכטמן: "אנחנו חשים שהמצב של מיעוט אקזיטים אינו תופעה קבועה אלא מונע ממצב מאקרו עולמי. לפני שהיינו משקיעים, שנינו היינו בתפקיד של רוכשים. אני במיקרוסופט וחיים בנייס. לא הייתי גוזר מזה אפוקליפסה של סוף עידן העסקאות ברמת המאקרו; ישראל היא יעד מעניין לרוכשים ולא רק אמריקאים. התופעה של היעדר האקזיטים היא זמנית".

שני: "אחת התופעות שאנחנו רואים כיום היא מיעוט ההנפקות. לכן, יש צורך רב בכסף צמיחה שמאפשר לחברות להגיע להנפקה בשלב מאוחר יותר - ולא כאשר הן צריכות אותה כאירוע מימון משמעותי".

לדברי ליכטמן, IGP מחפשת חברות שיודעות לבנות עסק רווחי, בו נעשה שימוש נכון בכספי ההשקעה. "יש בישראל מעט מאוד אקזיטים של יותר מ-100-200 מיליון דולר, לכן חשוב לנו לבנות חברות שיש להן אוויר לנשימה לטווח ארוך. אנחנו מאמינים שיש מספר תרחישים אפשריים: יהיו מעט מאוד חברות שינפיקו, חלק גדול יותר של חברות יימכרו לרוכשים אסטרגיים (ענקיות טכנולוגיה, חברות תקשורת, ריטייל ועוד - מ"א) ויהיו חברות שימכרו לשחקני פרייבט אקוויטי שיעשו קונסולידציה של הנרכשת עם חברות אחרות ויהיו כאלה שיהיו רווחיות, יישארו פעילות עצמאיות וגדולות ויחזירו דרך דיבידנדים. אנחנו רואים שבישראל נבנית אקוסיסטם סביב הרבה תעשיות, יש הרבה עניין של גופים בפינטק, סייבר, אוטוטק ועוד. אני לא חש שום שינוי לרעה ברמת העניין ההשקעות הבינלאומיות בישראל אלא שינוי לטובה בסטטיסטיקה. היתה חצי שנה יבשה, אך זה לא מצביע על שינוי".

משה ליכטמן בימיו במיקרוסופט, צילום: עמית שעל משה ליכטמן בימיו במיקרוסופט | צילום: עמית שעל משה ליכטמן בימיו במיקרוסופט, צילום: עמית שעל

האם אתם מגלים עניין בהשקעה בחברות שעוסקות בבלוקצ'יין או מטבעות קריפטו?

שני: "עולם הקריפטו והבלוקצ'יין אינו כזה חדש. בשלב זה בחרנו שלא להשקיע בעולם הזה, השקענו בפינטק בחברה שלא קשורה לתחום. קשה להעריך לאן זה ילך וכל הרגולטורים מנסים להבין את המשמעות של תחום זה ולקבוע בו את הכללים. אני לא רואה את הקרן שלנו מובילה את ההשקעות בתחום הזה".

במה מעניין אתכם להשקיע בקרן החדשה?

ליכטמן: "לכל אורך הדרך אמרנו שבגלל הניסיון של הצוות, אנו מרגישים נוח בכל התחומים של ההייטק. אנחנו מחפשים חברות עם קצב מכירות שנתי של יותר מ-10 מיליון דולר, מודל עסקי בשל, יכולת להגיע לרווחיות בתקופה של שנים בודדות, צמיחה בריאה, הנהלה ויזמים שרוצים לבנות חברות שמוכרות בעשרות ומאות מיליוני דולרים".

שני: "שליש מהחברות בהן השקענו בקרן הראשונה היו חברות בוטסטרפ (חברות שפועלות ע"ב הון עצמי ללא גיוס חיצוני - מ"א), ביניהן אופטימוב ו-R2NET שהיו ללא משקיעים. אנחנו מחפשים חברות כאלה שגדלו בצורה מאוד בריאה. יש עוד כמה כאלה בארץ. המיקוד של הקרן הוא בחברות ישראליות או קשורות לישראל . אנחנו רוצים חברות עם מטה, פעילות ועוגן ישראלי משמעותי. על בסיס הזדמנותי נעשה השקעות גם מחוץ לישראל. גם משה וגם אני עבדנו הרבה בחו"ל כך שאם תהיה הזדמנות מיוחדת, נשקול אותה".

חיים שני , צילום: עמית שעל חיים שני | צילום: עמית שעל חיים שני , צילום: עמית שעל

הבעיה המרכזית: מחסור בטאלטנטים

האם אתם לא חוששים שחברות ההייטק בישראל מגייסות יותר מידי כסף ומבזבזות כספים רבים?

ליכטמן: "יש הרבה כסף בשוק ונעשות טעויות כאשר משקיעים הרבה. ברמת המאקרו, ההייטק הישראלי נהנה מכמות מטורפת של בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא שיוצאים עם רעב וחזון וזה מנוע שאין כדוגמתו ולכן אני אופטימי. כל שנה בין 1,000 ל 1,500 חברות ישראליות מקבלות מימון וזה הרבה. אנחנו רואים הרבה מאוד יזמים שמנסים להקים חברות פעם ראשונה ושניה וגם שלישית, שחלקם מצליחים וחלקם נופלים - ואז מנערים את האבק ובונים חברות מוצלחות. אני חושב שהבעיה הגדולה שלנו כיום היא המחסור בטאלנטים, בתקופה האחרונה דיברו על הקמת קרנות השקעה עם ערבות ממשלתיות. אני חושב שהאנרגיה צריכה להיות שם בעולם של חוסר בכח אדם איכותי. כיום למרבית חברות ההייטק שלנו יש פתרונות יצירתיים, הן מקימות מרכזי פיתוח במזרח אירופה אבל אלו פתרונות לטווח קצר. חייבים להיות כאן פתרונות לטווח בינוני וארוך. אני חושב שהרבה חברות נאלצות להשקיע כספים רבים במשרדים מפוארים ובתשתיות פיזיות אכותיות כדי להתמודד על כוח האדם האיכותי שאותו הן מנסות לגייס".

באופן מאוד לא רגיל גייסתם את כל הכסף בישראל ורובו ממוסדיים ישראלים. בישראל נשמעות תלונות על ההשתתפות שלהם בהשקעות בהייטק. מה אתם חושבים על כך?

ליכטמן: "המשקיעים המוסדיים הישראלים תמכו בנו כשיצאנו לדרך וחזרו והשקיעו בגדול גם בקרן השניה. מדברים על זה שחברות ההייטק לא תורמות לפנסיה ואנחנו עם שתי הקרנות שלנו נחזיר מאה אחוז מהכסף שלנו למוסדיים ולפנסיה בישראל. אנחנו רואים בהשקעה של המוסדיים הישראלים הרבה כבוד ואחריות". 

בתוך כך, הודיעה IGP על קידומם של אורי ארדה ואסף הראל לתפקיד שותפים כלליים בקרן. ארדה הצטרף ל-IGP כשותף ב-2012. לפני כן, עבד כ-5 שנים כמנהל השקעות בקדמה פרייבט אקוויטי, כעו"ד במשרד גורניצקי ושות' וכרו"ח ב-KPMG. הראל הצטרף ל IGP כשותף ב 2014. לפני הצטרפותו לקרן צבר ניסיון משמעותי בהשקעות פרייבט אקוויטי בקרנות מובילות בישראל ובארה"ב ושימש בתפקידי ניהול ופיתוח בחברות הייטק צומחות. אסף בוגר MBA מבית ספר וורטון למנהל עסקים בפילדלפיה ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות