מנכ"ל משרד רה"מ: "איפה הכסף? לא בקוטג', אלא ברגולציה הכבדה"

גרונר הוסיף כי "כשאנשים שואלים אתכם בתמימות "איפה הכסף?" אל תחפשו פתרונות קסם. כשמדברים על יוקר מחיה, זה לא קוטג', זו הרגולציה שהיא בבחינת מס סמוי. מדינת ישראל עלתה ממקום 98 למקום 41 במדד הבנק העולמי, וככל שהממשלה תמשיך להתמיד בזה אתם תמשיכו לראות הורדה אמיתית ביוקר המחייה, הקלה אמיתית בעשיית עסקים, ואני חותם לכם שאחרי שהבנק העולמי חותם על מה שעשינו אתם תראו שיפור דרמטי".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד רה"מ | צילום: נמרוד גליקמן

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט כלכלי, אמר כי "אני נגד הקמה של עוד מערכת בירוקרטית. ועדיין, במערכת הנוכחית הקיימת במשרד רוה"מ - העולם גם אומר שצריך ללמוד מאתנו איך מורידים רגולציה וזה מוזר לנו, כי אנחנו רגילים לקטר – אבל זו המציאות, וכולנו צריכים להיות שמחים על כך. אני חושב שהגיעה העת לחשיבה יותר מקיפה על סוגיית האכיפה בישראל - כשהרגולוטור מחליט להטיל רגולציה חדשה הוא מוכרח לחשוב האם הוא מסוגל לאכוף אותה בצורה יעילה, עלות תועלת חייבת להישען על האם ניתן לאכוף".

עוד אמר לוין כי, "צריך להיות ברור שהיכולת להישען יותר ויותר על הצהרות נובעת מכך שצריכה להיות אכיפה בפועל, אחרת ההצהרה לא שווה הרבה. לא אחת קורה שהרגולטור מזהה הפרות של הרגולציה ובתגובה הוא מחמיר אותה ומכביד את הוראות הרגולציה גם על הצייתנים. במקום לבחור בפתרון הקל, נדרש להחמיר באכיפה כנגד המפרים ולהקל עם הצייתנים. ביד אחת נבוט בראש למפר וביד שנייה זר פרחים למשתף הפעולה. הדרך ארוכה, אך אני אופטימי. יש יותר אנשים בממשלה שמבינים שהטיפול בנטל הרגולציה הוא צו השעה ומה שנדרש זה להפשיל שרוולים".

לוין הוסיף כי, "גופי הרגולציה עדיין נוטים להפריז בכמות הרגולציה שהם מטילים. רגולטור מתמנה לתפקיד לכמה שנים ובאופן טבעי הוא עושה רגולציה חדשה ולא מטפל בישנה. אין לו תמריץ לבחון האם הרגולציה שהייתה לפניו היא איכותית. כשהרגולטור מטיל רגולציה לא חכמה או לא מידתית הנזק הוא פיחות במעמדו של הרגולטור. בעיה נוספת היא חוסר התאום בין הרגולטורים - יש ריבוי של גופים רגולטוריים עם סמכויות מקבילות. תחומי הרגולציה חופפים ולכן התיאום ביניהם קריטי, אחרת נוצר בלבול אצל הגופים המפוקחים, והכל מוביל למירוץ חימוש רגולטורי. צריך לדעת שלעיתים מה שנדרש זה פשוט שקט רגולטורי לאורך זמן. השינויים הדחופים פוגעים פגיעה קשה בשווקים וברצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק הישראלי. כך למשל, ראינו שיתוף פעולה יוצא דופן של המכון הישראלי לדמוקרטיה עם שלושה משרדי ממשלה שהביאו לתוכנית לקיצור הרגולציה להקמת מפעלי תעשיה בישראל".