אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החקיקה החדשנית נגד פשעי סייבר היא אבן דרך במהפכה הקרבה צילום: תומר יעקובסון

החקיקה החדשנית נגד פשעי סייבר היא אבן דרך במהפכה הקרבה

ארה"ב חוקקה לאחרונה את "חוק הענן", המתיר לה לדרוש מידע מספקיות השירות באינטרנט גם במדינות מחוצה לה. בכך היא החלה מהפכה שתערער את יסודות המשפט ואת הגבולות בין המדינות

22.06.2018, 07:24 | יובל ששון

הימים שלהי ימי הביניים. המעצמות השונות נאבקות על השליטה בימים. רק דבר אחד מעיב על שנתם של מלכי אירופה: הפיראטים. אלה תוקפים את ציי הסוחר בלב ים, בשטח ההפקר בו אין סמכות לאף מדינה. זו הקרקע (או המים) על בסיסה נוצרה הסמכות האוניברסאלית: אותה סמכות לפיה לכל מדינה ישנה סמכות שיפוט על הנעשה בלב ים ובמלחמה בפיראטיות. סמכות זו התפתחה עם השנים וכיום רבים מאיתנו מכירים אותה מתחומי דיני המלחמה.

נחזור לימינו. העולם מתפתח בקצב מסחרר. האוקיינוס החדש הוא אוקיינוס המידע, העולם הקיברנטי. ושוב, הדבר המרכזי המאיים על שלומו ושלום המשתמשים בו הוא הפיראטים המשוטטים במרחביו. כמו בימי הביניים גם היום, חלק מהפיראטים עצמאיים וחלקם שליחי השליטים מעבר לים. כמו אז גם היום, עולם המשפט מחויב לחשוב מחוץ לקופסא הסטנדרטית של סמכות טריטוריאלית ולפתח כלים משפטיים חדשים שלא נודעו קודם לכן.

קראו עוד בכלכליסט

הפתרון של שיתוף פעולה בינלאומי אינו מספק. גם הפתרונות המכירים בכך שכל מה שקורה במרחבי המרשתת נופל תחת סמכותן של כל המדינות, זאת על בסיס ההכרה המשפטית כי לכולן גישה למרשתת, אינו מספק עוד. פעמים רבות התוקף נמצא בשטחה של מדינה א' ותוקף את מדינה י' תוך שהוא "עובר" בשטחן הקיברנטי של מדינות ב' עד ט'. ומה אם מדינה א' ו- י' אינן מקיימות קשרי שיתוף פעולה ביניהן? מה אם מדינה א' היא בכלל זו העומדת מאחורי פעולת התוקף? במקרים אלה קשה מאד לפענח את הפשיעה, למצוא את העומד מאחוריה, לאסוף ראיות משפטיות ולהביא את האחראים לדין. מערכת המשפט הנוכחית אינה נותנת פתרון אפקטיבי לכך. או לפחות לא נתנה כזה עד לאחרונה.

במרץ של שנה זו, לאחר למעלה מחמש שנות דיונים, חוקקה ארה"ב את ה- Clarifying Lawful Overseas Use of Data Act- CLOUD Act או "חוק הענן". "חוק הענן" מתחיל לשנות את הא-סימטריה שנוצרה בין גופי אכיפת החוק לבין פושעי הסייבר. במרכזו סמכות לדרישת מידע מספקיות השירות באינטרנט.

ארה"ב שהבינה כי ספקיות התוכן, חברות הטכנולוגיה השונות, מחזיקות השרתים, ספקיות הענן וכיו"ב הן כולן בעלות נוכחות כלשהיא בארה"ב היום, או שיבקשו לעצמן כזו בעתיד. על כן יש בידיה כלי אפקטיבי דרכן לאיסוף מידע, ראיות ולאכיפה אפקטיבית יותר.

פשעי סייבר , צילום: שאטרסטוק פשעי סייבר | צילום: שאטרסטוק פשעי סייבר , צילום: שאטרסטוק

לא עוד פניה לרוסיה בבקשה כי זו תפנה לספקית תוכן רוסית על ידי הוצאת צו בית משפט ברוסיה לקבלת מידע. כעת לארה"ב יש סמכות, על פי דיניה, לפנות ישירות לספק התוכן הרוסי. אם זה לא ישתף פעולה תוכל ארה"ב לפעול נגדו (בתנאים מסוימים).

על האפקטיביות של מהלך זה ניתן לשאול את הבנקים. לפני למעלה מעשרים שנה הבינה ארה"ב שכדי להילחם בפשיעה (אז עמדו במרכז קרטלי הסמים של דרום אמריקה), עליה לתקוף את המקום ש"כואב" לפושעים הכי הרבה, קרי – הכיס. ומה נוח יותר מאשר ל"גייס" לעניין את מובילי הכסף- הבנקים. חוקי הלבנת הון שחוקקו בעולם לצד פעילות אגרסיבית של הרשויות בארה"ב כלפי הבנקים, אשר כולם קשורים בצורה כזו או אחרת לארה"ב (ולו דרך מערכת ה-SWIFT), הובילה לאכיפה אפקטיבית ביותר. אכיפה שכבר מזמן נדדה ממלחמה בנגע הסמים למחוזות אחרים כדוגמת עבירות מס. כיום "פקיד השומה" בעל שיעורי הגביה הגבוהים ביותר בארה"ב הוא למעשה הבנקים השווייצריים אשר מחייבים את לקוחותיהם לפעול בשקיפות מלאה. אחרת הם עצמם יישאו בתשלום. את אותו הדבר מבקשת ארה"ב למעשה ליישם כיום במרחב הקיברניטי.

מדובר כאן בלא פחות ממהפכה שגבולותיה חורגים מעולם המשפט. יש כאן ערעור על סמכותן של המדינות ויצירת עולם משפט גלובלי בו לכל מדינה (בהנחה שמדינות נוספות יחקו את ארה"ב) סמכות לשיפוט ולחקירה בתחומי מדינות אחרות וזאת אף מבלי לבקש את הסכמתה או רשותה של המדינה בתחומה הן פועלים. החוק האמור למעשה בא וקובע כי בעולם גלובלי, כללי המשחק המשפטיים הישנים של סמכות טריטוריאלית אינם רלוונטיים עוד. המהלך אינו חף מבעיות. האם ישנה כאן הפרת הדין הבינלאומי הקיים? מה קורה במקרה של התנגשות בין דינים, לדוגמה חובת שמירת חיסיון ללקוחות לפי דיני מדינה א' ודרישת ארה"ב לפי חוק הענן לקבלת מידע? מה דינה של חקירה המתנהלת במדינות רבות, נושא המעורר לדוגמה סיכון כפול? איזה כללים חוקתיים חלים על המקרה? ועוד ועוד.

המהפכה עוד לא הושלמה כמובן, כאמור ישנן שאלות פתוחות רבות. חלקן משפטיות, מרביתן ערכיות או מעשיות. בסופו של דבר, בכדי להעמיד לדין אדם ולאסור אותו, יש להניח עליו את היד. אף אחד לא מרמז כיום לסמכות, לדוגמה של ארה"ב לשלוח אנשי FBI לבצע מעצר במוסקבה מבלי לבקש את רשותה של רוסיה. התפתחות פשיעת הסייבר יחייב המשך פיתוח של הכלים המשפטיים. דבר אחד בטוח, והוא שהלוחות הטקטוניים המשפטיים החלו לנוע ואנחנו בדרך למהפכה שתערער את יסודות המשפט ואת גבולות המדינה. מתי זה יקרה - אין לדעת, אך זה יקרה.

הכותב הוא עו"ד שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', ראש מחלקת דיפנס וסייבר ולשעבר סגן לפרקליט המדינה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות