אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך של שפר להצלחה עוברת בלשכת יאיר כץ צילום: התעשיה האווירית

הדרך של שפר להצלחה עוברת בלשכת יאיר כץ

כל הדירקטורים בתעשייה האווירית תמכו במינוי נמרוד שפר למנכ”ל, להוציא שניים, נציגי העובדים שתבעו להשתתף בהצבעה וסורבו. זה סימן לבאות: בכל צעד ששפר יבצע ‑ הוא יצטרך להתחשב בעמדתם

24.06.2018, 07:01 | אמיתי גזית

ביום חמישי בערב, בתום יום ארוך ומתוח, אישר דירקטוריון התעשייה האווירית פה אחד את המלצת ועדת האיתור למנות את האלוף במיל' נמרוד שפר למנכ"ל. המינוי יושלם לאחר אישור רשות החברות הממשלתיות, שר האוצר ושר הביטחון. שפר יחליף את המנכ”ל היוצא יוסי וייס.

קראו עוד בכלכליסט

היום של שפר ושל שני מתחריו, בועז לוי ואייל יונאין, החל בשעות הצהריים המוקדמות. כל אחד מהם הציג לוועדת האיתור בראשות יו"ר החברה הראל לוקר את תוכניותיו לתעשייה האווירית בשנים הקרובות. באותו ערב זומנה ישיבת דירקטוריון מיוחדת, ובה הוצג לדירקטורים המועמד שנבחר על ידי הוועדה. הם התבקשו לאשרו בהצבעה.

הספתח: הקשר לוועד התחיל ברגל שמאל

אבל במקביל לדיונים בוועדה התרחשה דרמה נוספת, שהיתה כנראה סימן לבאות בכל הנוגע ליחסים בין שפר לעובדי החברה. בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגישו ההסתדרות ושני נציגי העובדים בדירקטוריון, חיים דהן והראל קיין, בבקשה לצו מניעה זמני לעצירת הליך הבחירה. הסיבה: מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב (ינקי) קוינט, אסר עליהם להשתתף בישיבה שעסקה במינוי המנכ"ל מחשש ל”ניגוד עניינים”.

 , צילום: התעשיה האווירית צילום: התעשיה האווירית  , צילום: התעשיה האווירית

בשעה שהישיבה התקיימה בחדר הישיבות, ישבו השניים בחדר הסמוך וניסו לשכנע כל דירקטור שיצא לאפשר להם להיכנס. השיחות התגלגלו לדיונים קולניים, אבל כשההצעה לאפשר להם להיכנס הועלתה בתחילת הדיון, הדירקטורים דחו אותה על הסף, וכמה מהם איימו להפסיק את התהליך אם השניים יהיו מעורבים.

דהם וקיין לא הרימו ידיים והבטיחו לעתור נגד חוקיות ההליך. חרף החשש מעיכוב המינוי, גורמים בתעשייה האווירית אומרים שאולי טוב שהעתירה תידון בבית המשפט כדי שהדרתם מהישיבות תזכה לאישור סופי בפסיקה. בכל מקרה, אם העובדים אכן יעתרו, יהיה בכך חיזוק להערכות ששפר אינו המועמד המועדף עליהם. במובן זה הבחירה בו היא ניצחון למתנגדי ארגון העובדים שבשליטת משפחת כץ.

המנכ”ל הטרי: יצירתי אך חסר ניסיון עסקי

שפר הוא המנכ"ל הראשון בתעשייה האווירית שלא צמח בה. הוא מונה לסמנכ"ל בחברה רק לפני 5 חודשים. הוא פרש מצה”ל ב־2016 בדרגת אלוף אחרי שכיהן כסגן מפקד חיל האוויר, ובתפקידו האחרון ראש אגף תכנון במטכ"ל. כשהחליט להתמודד על תפקיד המנכ"ל היו שחשבו כי היעדר ניסיון עסקי הוא חסרון מהותי שיפגע בסיכוייו, אך ככל שהתקדמו הליכי האיתור התברר כי תכונותיו מפצות על חיסרון זה.

"התכונה החזקה של שפר היא עבודת צוות, ובימיו בחיל האוויר זה פעל לטובתו משום שבתפקידים שבהם כיהן היה צורך לעבוד מול גורמים במערכת שאינם כפופים לו", אומר בכיר במערכת הביטחון. עוד אומרים עליו שהוא חכם מאוד, מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה וחותר למצויינות.

החברה ששפר מקבל לידיו השיגה ב־2017 שיפור נאה ברווחיות, 81 מיליון דולר לעומת הפסד של 105 מיליון דולר ב־2016.

היא חתמה על חוזים חדשים עם לקוחות בכ־5.8 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים שהעלה את צבר ההזמנות ל־11.2 מיליארד דולר. אלא שהשנה הראשונה לכהונתו צפויה להיות מאתגרת מאוד, לא רק בהיבט העסקי, אלא גם בגלל מערכת היחסים עם העובדים. במיוחד עם עובד אחד ‑ יאיר כץ שמו.

כץ נבחר לפני חודשיים לראשות ארגון העובדים, תפקיד שבו כיהן אביו חיים עד 2016, אז מונה לשר הרווחה. בחודשים הקרובים הפרקליטות צפויה להחליט באשר לתיק בו נחשד בעבירות של סחיטה באיומים, כדי לכפות על עובדים להתפקד לליכוד. יתר על כן: מבקר המדינה צפוי לפרסם בקרוב דו”ח חריף על ההתנהלות הכספית של ועד התעשייה האווירית בימיו של חיים כץ. גם ההנהלה לא יוצאת נקייה: לפי הדו”ח, היא אפשרה לוועד להשתמש במבנים ללא תמורה.

האתגר: גורל תוכנית הצמיחה לוט בערפל

באוגוסט 2019 תסתיים תוכנית צמיחה שהחלה ב־2016 וחסכה לתעשייה האווירית 2.5 מיליארד שקל. מדובר בתוכנית שקידם המנכ"ל הפורש יוסי וייס, ונחשבת בעלת היקפים חריגים במגזר הציבורי, לפחות ב־20 השנים האחרונות. היא כללה בין היתר פרישה של 830 עובדים, הורדת שכר בשיעור של 4%, ודחייה ב־3 שנים של דירוגי המחקר של עובדים החברה המגלמים תוספות שכר של אלפי שקלים. עוד נכללה בה דחייה בת 3 שנים ביישום הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם באפריל 2016 בין יו"ר ההסתדרות לשר האוצר, והבטיח העלאת שכר ומענקים כספיים. התוכנית הובילה לשיפור דרמטי בביצועי החברה ושילשה את רווחיה. האתגר של שפר יהיה לשמר את הישגי התוכנית, אחרת "החברה עלולה להיקלע למצב פיננסי מטריד", לטענת בכיר במערכת הביטחון. מדובר באתגר לא פשוט, שיצריך משא ומתן עם ועד העובדים החזק, והתמודדות עם השר כץ ‑ מהפוליטיקאים החזקים בליכוד.

כדי לגבש את ההסכם הקודם נדרש המנכ"ל הפורש וייס לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים, שבראשו עמד אז אוהד נוף, מראשית 2016 ועד אוגוסט אותה שנה. מכיוון שתוקף ההסכם יפוג בקרוב, בתום 3 שנים בדיוק ממועד החתימה עליו, שפר יצטרך לפתוח בסבב מגעים חדש עם ארגון העובדים מיד לאחר שמינויו יושלם.

יהיה זה גם מבחנו הרציני הראשון של מזכיר הארגון הטרי יאיר כץ. מבחינתו של שפר מדובר באתגר שאיש מקודמיו עוד לא התנסה בו: מזכיר ארגון צעיר בן 38, שאביו הוא אחד האנשים החזקים במפלגת השלטון.

המבנה: איחוד החטיבות יעלה במשרות

התעשייה האווירית מצויה בעיצומו של תהליך התייעלות שבו יאוחדו שלוש וחצי חטיבות לחטיבת תעופה חדש. החטיבה החדשה תמקד בארבעה קווי עסקים ברורים: פיתוח וייצור כלי טייס; פיתוח וייצור מכלולים תעופתיים; הסבות והשבחות כלי טיס; ותחזוקת כלי טיס. לתפקיד מנהל החטיבה החדשה ימונה יוסי מלמד, המנהל כיום את חטיבת בדק.

ברור כי התהליך יכלול גם קיצוץ של מאות משרות, עבודה שגם היא תחייב את שפר לשבת עם כץ. לוחות הזמנים צפופים, משום שעל פי ההחלטה שקיבל הדירקטוריון, המבנה החדש צריך לעמוד על תילו בינואר 2019.

הבעלות: האם החברה בדרך להפרטה?

לפי הערכות, לאחר שתושלם מכירת תעש לאלביט יתחילו רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר להניע את הפרטה נוספת. בין שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות הגדולות ‑ רפאל והתעשייה האווירית ‑ נראה שהשנייה בשלה יותר לכך. הכוונה היא להנפיק מניות מיעוט בחברה, עד שיעור של 49% מהבעלות. ההנפקה תניב למדינה כ־3 מיליארד שקל ולכן יש אינטרס לקדם אותה במהירות.

גורם במערכת הביטחון אמר ל”כלכליסט” כי "אמנם כרגע אין פעילות מואצת בעניין, אבל אין לי ספק שבקרוב זה יעלה לראש סדר העדיפויות".

סוגיית הפרטה עולה חדשות לבקרים.הממשלה כבר החליטה לפעול בכיוון הזה כבר בחוק ההסדרים ל־2014. לא יהיה מופרז להעריך כי גם בעניינים אלה, אם אכן יגיעו לשולחנו של שפר, לארגון העובדים תהיה עמדה.

המתחרים: אלביטכבר נושפת בעורף

בחודשים הקרובים תושלם מכירת תעש מערכות לאלביט. בתעשייה הביטחונית מעריכים כי האירוע יעמיד את התעשייה האווירית באתגר קשה. יש לכך שתי סיבות.

ראשית, זו הפעם הראשונה שחברה פרטית תיכנס לתחום ייצור הטילים. "אלביט היא חברה אגרסיבית, ואם היא תחליט לפתח את התחום הזה אך אחד לא יעצור אותה" אומר גורם במערכת הביטחון.

שנית, תעש מערכות היא ספק מרכזי של התעשייה האווירית, בין היתר למנועים וראשי קרב של טילים. שפר יצטרך להתמודד עם העובדה כי ספק גדול שלו עובר לידיים פרטיות.

יאיר כץ, צילום: אוראל כהן יאיר כץ | צילום: אוראל כהן יאיר כץ, צילום: אוראל כהן

אתגר נוסף מתחום התחרות שמשרטטים במערכת הביטחון כרוך בתחרות הקשה בין חברות ישראליות על מכרזים בין לאומיים. לעתים קרובות, המתחרות היחידות במכרזים האלה הן חברות מישראל. רבים מעריכים כי עובדה זו פוגעת בכל החברות בארץ, משום שהוא שוחקת את שולי הרווחיות שלהן. הפתרון אפשרי לכך הוא רגולציה שתקבע את כללי המשחק וגבולותיו. שפר יצטרך לגבש עמדה גם בסוגיה הזאת.

היד הקפוצה של טראמפ

נמרוד שפר מתיישב על הגאי התעשייה האווירית (תע”א) בימים שבהם התעשייה הביטחונית עוסקת באתגר חדש: ההקשחה הצפויה של תנאי הסיוע הביטחוני האמריקאי, שעלולה לצמצם את רכישות הממשלה מחברות ביטחוניות בישראל.

בשנה הבאה ייכנס לתוקף מזכר הבנות שחתמו ארצות הברית וישראל לפני כשנתיים, ומפרט את ההיקף והתנאים של הסיוע שתעניק ארצות הברית לישראל בעשור הקרוב. הוא כולל 3 התניות. ראשית, ישראל התחייבה לא לבקש מהקונגרס העלאה בסיוע. שנית, ישראל לא תוכל עוד לקנות בכספי הסיוע דלקים בארצות הברית, גזירה שתעמיס על תקציב הביטחון השקלי.

ההתניה השלישית, והחמורה מכל מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות, היא צמצום האפשרות של ממשלת ישראל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי לביצוע רכישות ממפעלים ישראליים. בעשור הקרוב ההיתר הזה יבוטל באופן מדורג, ובסיום התקופה ישראל תורשה לקנות בכספי הסיוע אך ורק ממפעלים בארצות הברית.

לפי ההערכות, כ־800 מיליון דולר מכספי הסיוע מגיעים כיום לחברות בתוך ישראל. התעשייה האווירית זוכה לנתח מכובד מהסכום הזה, אבל כדי שהחברה תוכל להמשיך ליהנות מהכסף ‑ שפר יצטרך להעתיק חלק ניכר מהפעילות לאמריקה. הנה עוד סוגיה שבה לוועד העובדים יהיה בוודאי מה לומר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות