אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סערת הגזענות בדיור הציבורי: דרישה לפתוח בהליכים נגד הפקידים שהורו על הנוהל צילום: עמית שעל

סערת הגזענות בדיור הציבורי: דרישה לפתוח בהליכים נגד הפקידים שהורו על הנוהל

האגודה לזכויות האזרח דורשת ממתאם המאבק בגזענות במשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד הפקידים במשרד השיכון האחראים לנוהל שמנע מערבים קבלת דיור ציבורי

24.06.2018, 09:35 | שחר אילן

האגודה לזכויות האזרח דורשת ממתאם המאבק בגזענות במשרד המשפטים לפתוח בחקירה ובהליכים משמעתיים נגד הפקידים האחראים לנוהל שמנע מערבים קבלת דיור ציבורי באזורים שהוגדרו כיהודים.

הפרשה החמורה נחשפה בשבוע שעבר בדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור הוא מבקר המדינה יוסף שפירא ופורסמה ב"כלכליסט".

במשך עשר השנים האחרונות נהג משרד הבינוי והשיכון להקצות דירות בדיור ציבורי על פי "הצביון היהודי" או "הצביון הערבי" של רחוב וכך דילג מאות ואולי אף אלפי פעמים על זכאים ערבים. הפרשה נחשפה בעקבות תלונה של זכאי דיור ציבורי ערבי, אב לשישה ילדים שהתגורר בדירת שני חדרים בלוד. למרות שהוא היה בראש התור לדירת ארבעה חרדים, דירה שהתפנתה ניתנה למשפחה יהודית כיוון שהייתה באזור שהוגדר בעל צביון יהודי.

קראו עוד בכלכליסט

בדיקת הנציב העלתה שמפרוץ המהומות בעכו ב-2008, החל המשרד להקצות בכל הארץ דירות על פי צביון הרחוב. משרד השיכון מסר כי בשנת 2016 הוא "דילג" בתל אביב-יפו בלבד על 87 זכאים בני מיעוטים ואכלס במקומם זכאים יהודים, וכי בחיפה אכלס 49 דירות תוך "דילוג" על 53 בני מיעוטים. שפירא קבע כי "מה שכונה 'דילוג' בפי נציגי משרד השיכון היה למעשה מנגנון של קיפוח, המבוסס על ההשתייכות הלאומית של הזכאי לדיור". הנוהל הגזעני נשמר בכל העשור בחשאיות מפני הזכאים.

דיור ציבורי בתל אביב (ארכיון). משרד השיכון "דילג" על 87 זכאים בני מיעוטים בעיר ואכלס במקומם יהודים, צילום: אוראל כהן דיור ציבורי בתל אביב (ארכיון). משרד השיכון "דילג" על 87 זכאים בני מיעוטים בעיר ואכלס במקומם יהודים | צילום: אוראל כהן דיור ציבורי בתל אביב (ארכיון). משרד השיכון "דילג" על 87 זכאים בני מיעוטים בעיר ואכלס במקומם יהודים, צילום: אוראל כהן

עורכות הדין טל חסין וגיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח פנו בשבוע שעבר למתאם המאבק בגזענות במשרד המשפטים אווקה זנה. הן כותבות כי "קשה לבטא במילים את הפסול בהתנהלות זו. ראשית, המשרד גיבש לעצמו מדיניות פעולה שאינה מעוגנת בנוהל רשמי ואיננה מפורסמת, תוך הסתרת שיקוליו מציבור הזכאים ומהציבור בכלל".

לדבריהן, "שיקול הדעת שהפעיל המשרד פסול מכל וכל ומונע מהשקפה גזענית שיש להפריד את מרחבי המגורים של יהודים וערבים ולכפות הפרדה זו על הזכאים לדיור ציבורי". הן מציינות ש"נראה כי גם משרד הבינוי והשיכון הבין את הפסול בפרקטיקה זו, ובשל כך לא עיגנה בנוהל ולאחר שנחשפה אף הודיע על ביטולה".

לדבריהן "נראה שמשהו רקוב בממלכת משרד השיכון, והרקב נוגע לדרגים הבכירים ולא רק לדרג הזוטר. תפיסה גזענית כלפי האזרחים הערבים קנתה שביתה במשרד, ויש לפעול לאתר את האחראים ולפעול בצעדים שונים ותקיפים". הן דורשות שהממונה יפנה לנציבות שירות המדינה "כדי שתבחן האם יש מקום לנקוט בצעדים משמעתיים פרטניים בשל התנהגות גזענית". כן הן מבקשות ליזום סדנאות לעובדי משרד השיכון בנושא החובה לפעול בשוויון כלפי אוכלוסיות שונות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות