ארדואן: ניצחתי, נכשלתם. אל תפגעו בדמוקרטיה

ועדת הבחירות בטורקיה הודיעה הלילה (ב') כי בתום ספירה של 97.7% מהקולות עולה כי הנשיא המכהן רג'פ טאיפ ארדואן הוא המנצח בבחירות לנשיאות, לאחר שגרף יותר מ-50% מקולות הבוחרים. באופוזיציה טוענים לאי-סדרים וחשש לזיופים. קודם לכן דווח בכלי התקשורת במדינה כי המועמד המוביל של האופוזיציה הודה בשיחות סגורות בהפסד.

ארדואן אמר לאחר פרסום התוצאות הרשמיות: "המנצחים של הבחירות הם טורקיה, העם הטורקי, הסובלים באזור שלנו וכל המדוכאים בעולם". קודם לכן, עוד לפני פרסום התוצאות, נשא ארדואן נאום ניצחון: "אני מקווה שאף אחד לא יפגע בדמוקרטיה בכך שיטיל צל על הבחירות ועל תוצאותיהן כדי להסתיר את הכישלון שלו".

ארדואן פנה אל תומכיו שחגגו מול משרדי מפלגתו באנקרה עם פרסום התוצאות: "קיבלנו את המסר של האזרחים באמצעות תוצאות הבחירות לפרלמנט. במובן הזה, אנחנו נעמוד מול האומה ונתקן את הפגמים שלנו". ארדואן הוסיף: "החל ממחר נעבוד במהירות כדי ליישם את הבטחותינו לאומה. לטורקיה אין זמן לבזבז".

הנשיא הנבחר התייחס למצב בסוריה ואמר כי טורקיה תמשיך ב"שחרור האדמות הסוריות" כדי שהפליטים יוכלו לחזור בשלום. הוא הוסיף כי טורקיה תפעל באופן נחרץ יותר נגד ארגוני הטרור.

"עכשיו הזמן להתמקד בעתיד ארצנו על-ידי כך שנשאיר מאחור את המתח של תקופת הבחירות", אמר ארדואן בנאום הניצחון שנשא עוד טרם פרסום התוצאות. "נמשיך לפעול בנחישות כדי לשפר את מצב הזכויות והחירויות. לא ניסוג מהמקום שאליו הבאנו את הכלכלה הטורקית ואת הדמוקרטיה של טורקיה". ארדואן אמר כי בכוונתו להמשיך להגיב ל"מי שמאיימים עלינו באמצעות ארגוני הטרור" ולהמשיך לנקוט צעדים כדי להגביר את אמינותה של מערכת המשפט בטורקיה.

כלי תקשורת בטורקיה דיווחו כי המועמד המוביל של האופוזיציה, מוהרם אינצ'ה הודה בשיחות סגורות בניצחונו של ארדואן. כתב רשת FOX הטורקית דיווח כי אינצ'ה אמר: "זה היה כמובן מרוץ לא הוגן, אבל ארדואן ניצח". בחשבון הטוויטר הרשמי של מועמד האופוזיציה המוביל נכתב כי הוא יגיב לתוצאות הבחירות בנאום שיישא בצהריים.

המטרה של אינצ'ה ושל שאר המועמדים שהתייצבו מול ארדואן הייתה למנוע ממנו להשיג יותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון – וכך לגרור אותו לסיבוב שני, שם המועמד שיעפיל לקרב הסופי מולו עשוי היה לאיים על שלטונו. הכרזת ועדת הבחירות היא אכזבה עצומה למבקרי הנשיא, שקיוו וגם העריכו כי הפעם המרוץ יהיה צמוד בהרבה מבעבר.

מתנגדי ארדואן העלו עוד לפני ההכרזה על ניצחון ארדואן טענות לאי-סדרים בספירת הקולות. עם תחילתה של הספירה קרא אינצ'ה לפקחים להישאר בקלפיות כדי לוודא שאין זיופים. במהלך הספירה טען כי הנתונים שמתפרסמים בתקשורת הממלכתית עברו "מניפולציה". כשבסוכנות הידיעות הממלכתית "אנדולו" דווח כי 85% מהקולות כבר נספרו צייץ אינצ'ה כי בפועל נספרו עד לאותה העת 37% מהקולות. מפלגתו של ארדואן תקפה את אינצ'ה על דבריו. דובר הממשלה בקיר בוזדג טען כי אינצ'ה "מאיים על סוכנות הידיעות הממלכתית ומסמן אותה כמטרה".

אבו מאזן וחמאס בירכו את ארדואן

בטורקיה נערכו אתמול גם הבחירות לפרלמנט, והשאלה הגדולה הייתה אם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תאבד את הרוב המוחלט שלה בבית הנבחרים.

יו"ר ועדת הבחירות הודיע כי בתום ספירה של 97.7% מהקולות עולה כי חמש מפלגות עברו את סף 10% ונכנסו לפרלמנט באנקרה: מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, בעלת בריתה - המפלגה הלאומנית MHP, מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה, מפלגת ה-HDP הפרו-כורדית ומפלגת הטוב של מרל אקשנר.

אחרי ספירת 96.24% מהקולות בבחירות לפרלמנט הסתמן שהתשובה תהיה חיובית: מפלגתו של ארדואן הובילה כצפוי, אבל עם 42.47% בלבד. עם זאת שותפתה, המפלגה הלאומנית MHP, גרפה 11.18%, ולפיכך לקואליציה של ארדואן עדיין יהיה רוב מוחלט. בנאום הניצחון שלו הציג ארדואן את ההישג המשותף של השתיים כשמירה על הרוב בפרלמנט.

מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה גרפה 22.71% מהקולות, ומפלגת הטוב של מרל אקשנר, מהדוברות הבולטות ביותר נגד ארדואן, גרפה 10.06%. מפלגת ה-HDP הפרו-כורדית קיבלה 11.23% מהקולות, מעט יותר מאחוז החסימה (10%). פרשנים העריכו כי אם מפלגה זו תעבור את אחוז החסימה, למפלגתו של ארדואן יהיה קשה עוד יותר לזכות ברוב מוחלט של המושבים. לפי ועדת הבחירות שיעור ההצבעה היה גבוה ביותר: 86.82% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות לנשיאות ו-87% הצביעו בבחירות לפרלמנט.

עוד לפני סיום ספירת הקולות בטורקיה התקשר אמש נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן לארדואן ובירך אותו על ניצחונו ועל "הצלחת ההליך הדמוקרטי בטורקיה". מלשכת אבו מאזן נמסר כי בשיחה הוא איחל לטורקיה המשך הצלחה ויציבות. מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, שוחח גם הוא בטלפון עם ארדואן ובירך אותו על זכייתו בבחירות. הנייה ציין במהלך השיחה כי משלחת של בכירים בהנהגת חמאס תבקר בטורקיה בקרוב כדי למסור את ברכת הארגון לנשיא.

לבחירות לנשיאות ולפרלמנט בטורקיה הייתה הפעם חשיבות מיוחדת, משום שהן משלימות את המעבר של טורקיה ממערכת שלטון פרלמנטרית למערכת שלטון נשיאותית, מהלך שנוי במחלוקת שארדואן הצליח לאשר רק בזכות ניצחון דחוק במשאל עם בשנה שעברה. המנצח בבחירות לנשיאות ייהנה מסמכויות ששום מנהיג טורקי לא החזיק בהן במאה השנים האחרונות: תפקיד ראש הממשלה יחדל להתקיים, והנשיא ינהיג למעשה את הממשלה, את המשטרה ואת הצבא.

הבחירות היו אמורות להיערך רק בשנה הבאה, אבל ארדואן יזם את הקדמתן בטענה שלטורקיה דרוש כבר כעת נשיא בעל סמכויות נרחבות, כזה שיוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית יותר מ-20% מערכה, ופרשנים מעריכים כי ארדואן הקדים את הבחירות משום שחזה כי הכלכלה הטורקית צועדת לתקופה קשה עוד יותר – כזו שתפחית את סיכוייו לנצח בבחירות אם ייערכו בשנה הבאה.

ערב הבחירות לא היה ספק לאיש שארדואן יקטוף את המקום הראשון בסיבוב הראשון וששלושת יריביו המרכזיים יצעדו הרחק מאחוריו. השאלה הגדולה הייתה אם יצליח לגרוף בסיבוב זה יותר מ-50% מהקולות ולפיכך לנצח מיד – או שייאלץ להיגרר לסיבוב שני, שבו יוכלו מפלגות האופוזיציה לנסות להתאחד סביב המועמד שיתייצב מול ארדואן ולנסות לסכן את שלטונו.

פרשנים העריכו ערב הבחירות כי אף שארדואן הוא עדיין הפייבוריט הברור לניצחון – הפעם צפוי לו קרב קשה מבעבר. מועמד המחנה החילוני שהתייצב מולו הפעם הוא מוהרם אינצ'ה, דובר כריזמטי שהצליח לסחוף המונים, וגם המועמדת מרל אקשנר, אשת המחנה הלאומי, סומנה כמי שיכולה לגזול ממנו קולות יקרים. מבקרי ארדואן טענו עוד לפני ההצבעה כי קמפיין הבחירות התנהל באופן בלתי הוגן – התקשורת הממלכתית הקדישה שעות רבות לסיקור ארדואן ועצרותיו וזמן מועט בלבד לסיקור יריביו.

בלתי ניתן לעצירה: הסמכויות החדשות של ארדואן

ארדואן עלה לשלטון בטורקיה כראש הממשלה בשנת 2003 – וב-15 השנים שעברו מאז הוא לא הפסיד מעולם במערכת בחירות. בשנת 2014 עבר מתפקיד ראש הממשלה לתפקיד הנשיא, לא לפני שפעל להרחבה דרמטית של סמכויות הנשיא. בשנות שלטונו של ארדואן קודמה מאוד נוכחותו של האיסלאם בציבוריות הטורקית והודק מאוד הפיקוח על כלי התקשורת.

בעקבות ניסיון להפיכה צבאית נגדו בקיץ 2016 יצא ארדואן למבצע טיהורים במוסדות הציבור, במוסדות החינוך ובמערכת המשפט. יותר מ-100 אלף טורקים פוטרו מעבודתם ועוד עשרות אלפים נכלאו בטענה שיש להם קשרים לאיש הדת הגולה פתחוללה גולן, שאותו האשים ארדואן בארגון ההפיכה. בעקבות מבצע הטיהורים העמיק הקרע בין ארדואן לבין אירופה, וכשמדינות היבשת כגון גרמניה והולנד מתחו עליו ביקורת וסירבו לאנשיו לערוך עצרות בחירות למהגרים הטורקים החיים בשטחן – לא היסס לכנות אותן "נאצים". ארדואן גם הביא כמובן את היחסים בין ישראל לטורקיה לשפל חסר תקדים.

נשיא טורקיה יכהן חמש שנים, ובין השאר יחזיק אחרי מערכת הבחירות הנוכחית בסמכות למנות שרים, שופטים וסגני נשיא, להכריז על מצב חירום ולתכנן את תקציב המדינה במקום הפרלמנט. ארדואן ואנשיו טוענים כי המשטר הנשיאותי הטורקי שכונן ארדואן בעקבות משאל העם אינו שונה מהמשטר הנשיאותי במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אך מבקריו טוענים כי בנוסח הטורקי של משטר נשיאותי אין אותם בלמים ואיזונים שיש במשטרים נשיאותיים אחרים. כך למשל הפרלמנט אמנם יכול להדיח את הנשיא אם למהלך כזה מושג רוב של שני שלישים מהחברים, אבל המילה האחרונה תהיה של בית המשפט החוקתי – שרוב שופטיו ממונים על-ידי הנשיא עצמו.